ישראל יצחק פרישמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 4: שורה 4:
[[קובץ:ישראליק פרישמן אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרישמן עובר לפני הרבי בסיום [[יחידות כללית]]]]
[[קובץ:ישראליק פרישמן אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרישמן עובר לפני הרבי בסיום [[יחידות כללית]]]]
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ט אדר]] [[תשי"ח]] לאביו הרב חיים אלתר בן ציון פרישמן. הוריו נמנו על הציבור החסידי הכללי, ואילו הוא התקרב בצעירותו לחסידות חב"ד ונקשר לרבי באמצעות הרב [[עזריאל זליג סלונים]]{{הערה|כשר' [[עזריאל זליג סלונים]] (אביו של ר' [[משה סלונים]]) הקים את ה[[תלמוד תורה תורת אמת|חיידר]] ב[[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חבד ירושלים]] הוא היה הראשון שהכניס מיניבוס לקחת את הילדים מהבית לחיידר וכן לדרך חזור. ולכן היו הרבה הורים שהתלהבו מזה ושלחו את הילדים ללמוד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] וביניהם היו ר' ישרוליק פרישמן, וכן אחיו ר' צבי אברהם (אברמלה) פרישמן.}}.
הרב פרישמן נולד ב[[י"ט אדר]] [[תשי"ח]] לאביו הרב חיים אלתר בן ציון פרישמן. הוריו נמנו על הציבור החסידי הכללי{{הערה|נולד בבית חסידי-ירושלמי בעל רקע הונגרי}}, ככזה נשלו הוא ואחיו ללמוד ב'''תלמוד תורה יבנה''' שב[[ירושלים]]. ואילו הוא התקרב בצעירותו לחסידות חב"ד ונקשר לרבי באמצעות הרב [[עזריאל זליג סלונים]]{{הערה|כשר' [[עזריאל זליג סלונים]] (אביו של ר' [[משה סלונים]]) הקים את ה[[תלמוד תורה תורת אמת|חיידר]] ב[[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חבד ירושלים]] הוא היה הראשון שהכניס מיניבוס לקחת את הילדים מהבית לחיידר וכן לדרך חזור. ולכן היו הרבה הורים שהתלהבו מזה ושלחו את הילדים ללמוד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] וביניהם היו ר' ישרוליק פרישמן, וכן אחיו ר' צבי אברהם (אברמלה) פרישמן.}}.
 
וכך החל ללמוד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]], ובהמשך גם ב[[ישיבה גדולה תורת אמת|ישיבות חב"ד תורת אמת שבירושלים]].


הרב פרישמן היה עיוור בעינו השמאלית במשך חייו, עקב פגיעת נפצים כשהיה ילד.
הרב פרישמן היה עיוור בעינו השמאלית במשך חייו, עקב פגיעת נפצים כשהיה ילד.

גרסה מ־01:20, 19 ביוני 2024

הרב פרישמן

הרב ישראל יצחק פרישמן (י"ט אדר תשי"ח-ט' שבט תשע"ו) היה חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים ומחשובי העסקנים בקהילה החב"דית בעיר שפעל רבות למען עניני הרבי וסייע באופן אישי לאנשים רבים בחב"ד ומחוצה לה.

הרב פרישמן עובר לפני הרבי בסיום יחידות כללית

תולדות חיים

הרב פרישמן נולד בי"ט אדר תשי"ח לאביו הרב חיים אלתר בן ציון פרישמן. הוריו נמנו על הציבור החסידי הכללי[1], ככזה נשלו הוא ואחיו ללמוד בתלמוד תורה יבנה שבירושלים. ואילו הוא התקרב בצעירותו לחסידות חב"ד ונקשר לרבי באמצעות הרב עזריאל זליג סלונים[2].

וכך החל ללמוד בתלמוד תורה תורת אמת, ובהמשך גם בישיבות חב"ד תורת אמת שבירושלים.

הרב פרישמן היה עיוור בעינו השמאלית במשך חייו, עקב פגיעת נפצים כשהיה ילד.

לאחר נישואיו עם רעייתו חנה הדס[3], החל לעבוד כמדריך בישיבת תורת אמת בירושלים, וחבר לצוות החינוכי בישיבה, ועסק בצעירותו בפעילות ציבורית במסגרת 'יד לאחים'.

במקביל, החל את דרכו בעסקנות הציבורית במסגרת צעירי אגודת חב"ד בסניף ירושלים, וראה הצלחה רבה בפעולותיו, וכן הצטרף לחברא קדישא 'קהילת ירושלים'.

את מקום תפילתו קבע בבית הכנסת המרכזי 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד בעיר, והתחבב על כל באי המקום חסידים ושאינם כאחד, ואף סייע רבות לכל מי שביקש את עזרתו הן בהפעלת קשרים עם עסקנים ציבוריים אחרים, והן בסיוע כספי.

זכה במשך שנים רבות לסייע בהעברת השידורים מהתוועדויות הרבי לכל רחבי הארץ יחד עם ידידו הרב אליעזר ליכטשטיין.

כאשר הורה הרבי בשנת תשמ"ט לפעול להצלחת מפלגת יהדות התורה, נרתם במלוא המרץ לגיוס המוני של מצביעים, עמד בראש המטה של המפלגה בירושלים, ואף אירגן לשם כך כינוס רב רושם בבנייני האומה בהשתתפות רבנים וראשי ישיבות שהביא לעלייה ניכרת באחוזי המצביעים למפלגה.

בשנת תשמ"ט לקראת סיום המחזור החמישי של תקנת הרמב"ם, היה ממארגני עצרת הסיום המרכזית בבנייני האומה, שהותירה את חותמה לאורך שנים רבות.

נפטר מדום לב בגיל 57 ביום שלישי ט' שבט תשע"ו, ונטמן עוד באותו היום כמנהג ירושלים. בהלוויתו השתתפו מאות מקהילת חב"ד בעיר, וכן עסקני ציבור בולטים וחברי כנסת.

משפחתו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. נולד בבית חסידי-ירושלמי בעל רקע הונגרי
  2. כשר' עזריאל זליג סלונים (אביו של ר' משה סלונים) הקים את החיידר בשיכון חבד ירושלים הוא היה הראשון שהכניס מיניבוס לקחת את הילדים מהבית לחיידר וכן לדרך חזור. ולכן היו הרבה הורים שהתלהבו מזה ושלחו את הילדים ללמוד בתלמוד תורה תורת אמת וביניהם היו ר' ישרוליק פרישמן, וכן אחיו ר' צבי אברהם (אברמלה) פרישמן.
  3. עבדה עד שנת תש"פ במזכירת לשכתו של הרב אפרתי בירושלים.