יוחנן סופר: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ערלוי}} | |||
[[קובץ:ערלוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי בשנת [[תשמ"ט]]]] | [[קובץ:ערלוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי בשנת [[תשמ"ט]]]] | ||
'''רבי יוחנן סופר''' הוא ה[[אדמו"ר]] מערלוי (מכונה גם '''גאב"ד ערלוי'''), נולד בשנת תר"פ לאביו רבי משה סופר, בעל בעל ה"יד סופר" ואחד מחמשת החברים במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בישראל. הוא נחשב לאחד מממשיכי דרכה של שושלת החת"ם סופר שהוא דור חמישי אליו. אחרי השואה הקים מחדש את ישיבת פרשבורג וקהילת ערלוי. | '''רבי יוחנן סופר''' הוא ה[[אדמו"ר]] מערלוי (מכונה גם '''גאב"ד ערלוי'''), נולד בשנת תר"פ לאביו רבי משה סופר, בעל בעל ה"יד סופר" ואחד מחמשת החברים במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בישראל. הוא נחשב לאחד מממשיכי דרכה של שושלת החת"ם סופר שהוא דור חמישי אליו. אחרי השואה הקים מחדש את ישיבת פרשבורג וקהילת ערלוי. | ||
גרסה מ־16:48, 14 במאי 2010
רבי יוחנן סופר הוא האדמו"ר מערלוי (מכונה גם גאב"ד ערלוי), נולד בשנת תר"פ לאביו רבי משה סופר, בעל בעל ה"יד סופר" ואחד מחמשת החברים במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בישראל. הוא נחשב לאחד מממשיכי דרכה של שושלת החת"ם סופר שהוא דור חמישי אליו. אחרי השואה הקים מחדש את ישיבת פרשבורג וקהילת ערלוי.
הרב סופר השתתף עם הרבי במאבקיו השונים על שלימות הארץ.
כמו כן, הוא מגן ביד רמה על כבודו של הרבי. באחד הימים כשנפגש עם ראש ישיבה ליטאית, שביזה את הרבי, מחה בתוקף על דבריו.
בשנת תשמ"ט ביקר אצל הרבי, ודיבר עימו שיחה לימודית. [1]
בשנת תשל"ב שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, וחותם "המתאבק בעפר רגליו ומשתחווה אפים ארצה מול כ"ק רבינו שליט"א, יוחנן בה"ק מהר"מ סופר".[2]
בתשרי תשס"ד ערך ביקור בבית חב"ד בעיר בריטסלבה שבסלובקיה. מקום קבורת סביו החתם סופר, וערך שם סיום הרמב"ם לפי תקנת הרבי.[3]
במאבק למען שלימות הארץ
רבי יוחנן עומד בראש מאבקו של הרבי למען שלימות הארץ, ומחזק בכל עת את רבני עמותת פיקוח נפש.
בטבת תשס"ד ארגן בביתו אסיפה של ועד רבני עמותת פיקוח נפש. המשא המרכזי היה של האדמו"ר מערלוי שציין את פסק השולחן ערוך בסימן שכ"ט, ואמר שהלכה זאת נכתבה ברוח הקודש למצבנו כעת.
בחודש שבט תשס"ה במפגש מיוחד שהתקיים בין האדמו"ר מערלוי לבין שר החוץ, סילבן שלום, סירב האדמו"ר לתמוך בהצעת החוק להביא את תכנית ההתנתקות למשאל עם. "אם התוצאה הסופית תקבע כי יש לפנות את היישובים, לא אסכים בשום אופן לתת יד לכך", נימק האדמו"ר את סירובו למהלך זה, "אינני מוכן לתת גרגיר אחד מאדמת ארץ ישראל לערבים". השר שלום טען בשיחה כי רק משאל עם יוכל למנוע שפיכות דמים בין יהודים, וגם אם לבסוף יאושר הפינוי במשאל עם, הדבר יקל על המתנחלים לעשות זאת מכיוון שזהו רצון העם. האדמו"ר מערלוי אמר לו בתגובה: "עלינו להיות עקביים בעקרונות שלנו". וחזר על הוראת הרבי כי על השגרירים של ישראל לדבר בעולם על הזכות שיש לנו על הארץ הזאת מכוח ההבטחה האלוקית כפי שכתובה בתורה.[4]
באייר תשס"ה ערך ביקור בישיבת חב"ד ליובאוויטש בטורונטו וזכה לקבלת פנים מרשימה. ראש הישיבה וצוות ההנהלה, השלוחים בעיר בראשות השליח הראשי הרב גרוסבאום, קרוב ל-200 תלמידי הישיבה, ולמעלה מ-100 איש מאנ"ש קיבלו את פניו.[5]
הרב יעקב סופר
הרה"צ יעקב סופר בנו השני של האדמו"ר מערלוי, הנחשב לרב קהילות ערלוי בעולם ובפרט של קהילת ערלוי בביתר, מקורב לחב"ד.
בכסליו תשס"ג השתתף במעמד י"ט כסליו בביתר, וערך שם את סיום הרמב"ם.[6]
בשנת תשס"ה השתתף באירוע החבד"י נגד ההתנתקות, ואף סיים מסכת בסיום האירוע, כהוראת הרבי.[7]