הכהן כמורה הוראה – הבדלי גרסאות

ש. א. (שיחה | תרומות)
המשך שכתוב. עברתי על 'מקורות בספרי נ"ך': בהושע כתוב שהכהן צריך להוכיח, אין זכר לכדאיות. בתרגום יונתן ובפשט הפסוק הטפשות היא להקריב קרבן בלי תשובה. רש"י בדה"י לא אומר ששרי המלך עומדים כדי שייכנסו דברי הכהנים באזני העם. כל נושא הקרבת הקרבנות והכפרה על העם אינו שייך לערך 'הכהן *כמורה הוראה*'. לא ראיתי מקור שבגדי צדק זה לבוש נקי. לשמש בתפקיד כהונה לא שייך ל'הכהן כ*מורה הוראה*' והמשך המשפט אכן לא היה ברור...
ש. א. (שיחה | תרומות)
המשך שכתוב. עברתי על 'מקורות בתלמוד ודברי חז"ל. כתוב שהם בני דעה בשונה מבהמה! לא משאר ישראל..., זה שאין מצוי צורבא מרבנן דמורי זה נתון קיים ולא עניין של סמכות, וזה לכלל הלוויים וגם בני יששכר, זה שנותנים לכהנים תרומה בכדי שיהיו פנויים בלימוד התורה לא אומר שיש להם דעת רחבה ובפרט שהמילים הללו לא מוזכרות.
שורה 32: שורה 32:
==מקורות בתלמוד ודברי חז"ל==
==מקורות בתלמוד ודברי חז"ל==


ה[[תלמוד בבלי]] בבלי מביא את הסברא שהכהנים הם משונים משאר ישראל בזה שנקראים '''בני דעה'''{{הערה|מסכת עבודה זרה דף נד עמוד א}} עם סמכות להורות גם בהיותם צעירים{{הערה|אמר [[רבא]] "לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי.. לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא -מסכת יומא דף כו עמוד א}}. הוראתו של כהן היה חשוב בעיני הכלל ובפרט במצוות השייכות אל הכהונה{{הערה|כדוגמא: ה[[רבי יהודה הנשיא|נשיא רבי יהודה]] נשאל מ[[רבי טרפון]] על סכום המדוייק שעליו לתת תמורת פטר חמורו -מסכת בכורות דף יא עמוד א}}
הוראתו של הכהן הייתה חשובה בעיני הכלל ובפרט במצוות השייכות אל הכהונה{{הערה|כדוגמא: [[רבי יהודה הנשיא]] שאל את [[רבי טרפון]] (שהיה כהן) מהו צריך להיות שוויו של השה בו יפדה את פטר חמורו -מסכת בכורות דף יא עמוד א}}{{מקור|סיבה=זה שרבי יהודה שאל את הכהן לשוויו של השה בו יפדה את פטר החמור אינו מקור לכך שלהוראת הכהן הייתה חשיבות באופן כללי, הרבה יותר סביר שרבי יהודה שאל בגלל שמן הסתם כהן, שנדרש להלכה הזו פעמים רבות יש ידיעה מה הדין.}}.


בדברי [[חז"ל]], תולים '''דעת הרחבה''' של הכהנים בתורה על השתתפותם באכילת [[תרומה]] ושאר מאכלי קודש{{הערה|רש"י דברי הימים ב לא, ד. הובא ממכילתא}}. הסיבה לכך היא אחת משתיים; יש סוברים שבגלל שלא היו צריכים לטרוח עבור פרנסתם היה להם '''פנאי''' לעסוק בתורה{{הערה|רלב"ג לסוף דברי הימים ב}}, ויש סוברים ש'''עצם''' התרומה וקדושתה גרמה גדלות הדעת לכהנים{{הערה|'''לחם פנים''' במספר קטן גימטריא '''גל''' שהיה מגלה להם רזי תורה -ש"ך על התורה חלק א דף תקז}}.
יש סוברים שעצם התרומה וקדושתה גרמה גדלות הדעת לכהנים{{הערה|'''לחם פנים''' במספר קטן גימטריא '''גל''' שהיה מגלה להם רזי תורה -ש"ך על התורה חלק א דף תקז.}}.


==בחלק הנסתר שבתורה==
==בחלק הנסתר שבתורה==
שורה 50: שורה 50:
ה[[אדמו"ר האמצעי]] האריך להסביר מעלת תלמוד התורה של הכהנים עוד יותר מאביו{{הערה|וזאת בהתאם לאופיו להסביר באריכות את מאמרי אביו}}, הוא הסביר שהמשכת חכמת התורה נפעל על ידי הכהנים ותלמודם{{הערה|כך ניסח: וכל קדושה העליונה נמשך לבני ישראל -שהוא בחינת מלכות- על ידי הכהנים. וגם המשכת אור דתורה -שהוא שם מ"ה דחכמה עילאה- כמו שכתוב "יורו משפטיך ליעקב" -ספר מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] חלק בראשית}}, והוא גם הסביר שהעלאת נרות המנורה על ידי הכהן והקטרת הקטרת מסמל את כחו של הכהונה להמשיך רוב עונג במדת החכמה, המשכה שמביאה על העם כולו רוב שפע גשמי{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] "דרושי חתונה" חלק א דף קמה {{*}} ובספר מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר חלק ג דף תתקכ"ו מוסיף שכח זו לא ניתן לשאר שבטי ישראל}}, וגם בעת הגלות בזמן שאין בית המקדש{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] לספר במדבר חלק ג דף תתקעב.}}.
ה[[אדמו"ר האמצעי]] האריך להסביר מעלת תלמוד התורה של הכהנים עוד יותר מאביו{{הערה|וזאת בהתאם לאופיו להסביר באריכות את מאמרי אביו}}, הוא הסביר שהמשכת חכמת התורה נפעל על ידי הכהנים ותלמודם{{הערה|כך ניסח: וכל קדושה העליונה נמשך לבני ישראל -שהוא בחינת מלכות- על ידי הכהנים. וגם המשכת אור דתורה -שהוא שם מ"ה דחכמה עילאה- כמו שכתוב "יורו משפטיך ליעקב" -ספר מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] חלק בראשית}}, והוא גם הסביר שהעלאת נרות המנורה על ידי הכהן והקטרת הקטרת מסמל את כחו של הכהונה להמשיך רוב עונג במדת החכמה, המשכה שמביאה על העם כולו רוב שפע גשמי{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] "דרושי חתונה" חלק א דף קמה {{*}} ובספר מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר חלק ג דף תתקכ"ו מוסיף שכח זו לא ניתן לשאר שבטי ישראל}}, וגם בעת הגלות בזמן שאין בית המקדש{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] לספר במדבר חלק ג דף תתקעב.}}.


[[אדמו"ר מהר"ש]], בשנת [[תרכ"ז]], מסר מאמר שמסיברה את כח המיוחד שיש לשבט לוי בענייני הוראת בתורה{{הערה|ספר מאמרי אדמו"ר [[המהר"ש]] תרכז דף שי.}}.
[[אדמו"ר מהר"ש]], בשנת [[תרכ"ז]], מסר מאמר שמסביר את הכח המיוחד שיש לשבט לוי בענייני הוראת בתורה{{הערה|ספר מאמרי אדמו"ר [[המהר"ש]] תרכז דף שי.}}.


גם בין שאר כתבים של אסיפת גדולי חסידי חב"ד מתואר הכהנים כבעלי יכולת נפלאה בהוראתה של תורה{{הערה|ספר פלח הרימון ל[[הלל מפאריץ']] שמות דף תכז.}}.
גם בין שאר כתבים של אסיפת גדולי חסידי חב"ד מתואר הכהנים כבעלי יכולת נפלאה בהוראתה של תורה{{הערה|ספר פלח הרימון ל[[הלל מפאריץ']] שמות דף תכז.}}.