חיים ששון: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:52, 11 ביוני 2024

הרב חיים ששון (יליד תשי"ח), הינו מרצה ברחבי העולם בנושאי גאולה ומשיח, שדרן רדיו בעבר, ועורך ומו"ל של עשרות ספרים בעניני גאולה ומשיח.

תולדות חיים

נולד בשנת תשי"ח ולאחר סיום מסלול לימודיו בתיכון יהוד-סביון, התגייס לצה"ל שרת כמפקד פלוגת טנקים בשריון בסיני וברמת הגולן, ולאחר השחרור יצא לטיול באירופה וסקנדינביה, בפינלנד הוכיח לכת נוצרית לותרנית שהנצרות היא שקר, חזר ארצה והחל לחזור בתשובה, תחילה התקרב למכון מאיר שליד ישיבת מרכז הרב, והיה צמוד לפסיקותיו של הרב הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו, שעודד אותו לממש רצונו להגיע לרבי. במשך הזמן התוודע לתורת חב"ד ונהפך לחסיד חב"ד.

בשנת תשנ"ג נסע לרבי, בעקבות מבטו של הרבי לכיוונו ועידודו של ר' משה שילת הוא כתב את ספרו הראשון עתה ידעתי, הוא מייחס זאת גם לנבואתו של הרב ברוך שפירא אליו שיכתוב ספרים רבים^[1].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת פנינה שמאי, קבע את מגוריו במצפה יריחו, ומשם עבר לנהל את הסמינרים של ארגון גשר בצפת, ולאחר מכן התחיל למסור הרצאות במסגרת "עמיעד", וכן חיזק אלפי בני נוער בכל רחבי הארץ מטעם ארגון "במעלה". במהלך האינתיפאדה הראשונה עבר לגור בקריית ארבע, והיה מפקד פלוגת הגמ"ר חברון בשירות המילואים, ואחר כך עבר לעיר ביתר עלית. מורו הרוחני היה הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, והיה בקשר הדוק מאוד עם הצדיק הנסתר הרב ברוך שפירא ממעלה אדומים, שבהלווייתו התגלה על ידי הראשון לציון שהיה מל"ו הצדיקים הנסתרים בדורנו.^[2]. למד בכולל לרבנות של הרב מאיר מאזוז בירושלים, וכן אצל הרב המקובל רבי מרדכי עטיה, בכולל של הרב דב ליאור בישיבת ניר קריית ארבע, וכן בכולל רבנות של הרב שלמה ריסקין באפרת.

שימש כמרצה ושדרן קבוע במספר ערוצי הקודש (תחנות הרדיו: רדיו 10, ערוץ 2000, קול הנשמה, והדיבור החם של הדרום) תחת שם הבמה "חזקיה בן מנחם", ניצל את כח התקשורת לאחד רבבות בכינוסי תפילה למען הגאולה ברחבת הכותל המערבי, ובשידורים חיים מכמה מוקדים ברחבי העולם. תכניותיו הידועות ברמתן המקצועית הגבוהה צברו מאזינים רבים מכל גוני הקשת, ויצרו תהודה רבה בין שומרי התורה ומצוות בארץ הקודש וגם בארצות הברית. כמו כן הוא זה שהגה את רעיון חלוקת הזוהר לחוברות על מנת לאחד רבים להחיש גאולה ברחמים, רעיון שאומץ על ידי ישיבת המקובלים "נהר שלום" בראשות המקובל הרב בניהו שמואלי, ומאז הופצו אלפי סטים של הזוהר המחולק למען הגאולה. ידוע בקשריו הטובים עם כל חוגי היהדות בכל הקשור לאחדות ישראל למען הגאולה.

ספריו

עתה ידעתי - מובאות, רמזים וגמטריות מהתורה שבכתב, נביאים וכתובים, דברי חז"ל ושיחותיו של הרבי, בנושא התגלות מציאותו של מלך המשיח. יצא לאור במהדורה ראשונה בשנת תשנ"ח, במהדורת כיס בשנת תש"ס - לרגל חמישים שנה לנשיאות הרבי - ופרקים ממנו יצאו בחוברות קטנות בין השנים תשס"ג - תשס"ז.
"וקם שבט מישראל" - 'קיצור' של הספר "עתה ידעתי" (358 עמודים בגימטריא משיח). הספר עוסק בעיקר על ההוכחות ההלכתיות על גואל ישראל.
עד מתי - ליקוט משיחותיו שלרבי, בין השנים תשמ"ב-תשנ"ב, בהם הוא מעורר על תביעת הגאולה וביאת מלך המשיח. הליקוט מתמקד בנושא החשיבות ואופן בקשת, דרישת ותביעת הגאולה. הספר כולל ליקוט ממאה ושלוש עשרה שיחות קודש.
ויקרב משיחה - ליקוט מתורת הרבי בנושא עצות והוראות לקירוב והבאת הגאולה. יצא לאור על ידי מכון באופן המתקבל, בחסות חברת שפע ימים.
ברכה והצלחה - עצות הרבי מליובאוויטש לברכה והצלחה בכל תחומי החיים.
הוה גביר - הדרך לחיים של עשירות - ליקוט מתורת הרבי בנושא עשירות. נכתב לאור שיחת הרבי^[3]. שכל יהודי הוא עשיר בעצם וצריך להשתדל להיות עשיר הן ברוחניות והן בגשמיות. לספר שני שני חלקים: חלק א' - "תורת העושר והעשירות" - שיחות ואגרות בנושא העשירות ושיחות הרבי לגבירים ביחידות כללית של קרן לפיתוח מחנה ישראל. חלק ב' - "אוצר סגולות" - מלוקטים מתוך אגרות קודש של הרבי. יצא לאור לקראת כינוס השלוחים העולמי בשנת תש"ע.
זוהר הגאולה - ליקוט קטעים בעניני גאולה ומשיח מתוך ספר הזוהר, עם פירוש 'מתוק מדבש'. יצא לאור בשנת תשע"ג.
אור הגאולה - לקט מיוחד אודות גאולת ישראל מלוקט מהספר אור החיים הק' על התורה. יצא לאור בשנת תשע"ו במהדורה מחודשת ומורחבת.
אורות אור החיים - ליקוט עניני הגאולה מתורתו של "אור החיים" הקדוש, ובו גם פרקי "אור החכמה", "אור התורה", "אור התשובה" ו"אור הגאולה". יצא לאור בשנת תשע"ח.
אור הרשב"י - אוצר ליקוטי כחו דרשב"י, שבחין דרשב"י והילולא דרשב"י מתורת רבותינו נשיאנו. יצא לאור בשנת תשע"ט.
החיד"א והגאולה - ליקוט עניני הגאולה מתורתו של "החיד"א", כהוספה לספר נדפס ליקוט אותיות משיח מתהילים לפי אותיות שסידר החיד"א^[4]. יצא לאור בשנת תשפ"ד.

משפחתו

אב ל-13, רובם ככולם נשואים ועוסקים בחינוך והפצת יהדות.

בניו

בנו, ר' בנציון ששון - אחראי מחלקת מדיה וקשרי חוץ במשרד המרכז לעניני חינוך, קראון הייטס
בנו, הרב ינון ששון - שליח הרבי לשכונות "נווה הדרים" ו"מישור הנוף" בראשון לציון, ור"מ בישיבת אוהלי תמימים כפר-חב"ד.
בנו, הרב שמואל ששון - שליח הרבי ליישוב תלם בואכה חברון, ור"מ בישיבה קטנה תורת אמת.
בנו, הרב מנחם מענדל ששון.
בנו, הת' יוסף יצחק ששון.

בנותיו

מרת רבקה, אשת הרב איילון הייטנר.
מרת לבונה, אשת הרב דקל הכהן כהן.
מרת מוריה, אשת הרב זאב וולף שנקר.
מרת תהילה, אשת הרב מנחם מענדל ירדני.
מרת תמר חנה, אשת הרב ישראל משה.
מרת נחמה חיה, אשת הרב יעקב בוטנרו.
מרת דבורה לאה, אשת הרב דוד שניידר.
בתו תרצה ששון

לקריאה נוספת

יצחק חיים כהן, העם צמא להדרכותיו של יועץ הדור, שבועון בית משיח מס' 1326 ע' 40-45

קישורים חיצוניים

אתר 'התגלות' של הרב חיים ששון. (הקישור אינו פעיל, ג' סיון תשפ"ג)
ראיון עם חיים ששון לרגל הוצאת הספר "ויקרב משיחה" - מתוך שבועון בית משיח. (הקישור אינו פעיל, ג' סיון תשפ"ג)
הקצין הקרבי שגילה את יהדותו בפינלנד, סיפורו האישי המרתק של המרצה הרב חיים ששון אלול תש"פ

הערות שוליים

↑ הוא מספר על כך בוידאו 'סיפור על הצדיק הנסתר האמיתי הרב חיים שפירא' ביטיוב דקה 2:45 ואילך.
↑ סרטון ביוטיוב בשם: הרב חיים ששון נושא דברים לזכרו של הרב ברוך שפירא
↑ פרשת תרומה תשנ"ב.
↑ אותיות משיח מספר התההילים להורדה

[1] הוא מספר על כך בוידאו 'סיפור על הצדיק הנסתר האמיתי הרב חיים שפירא' ביטיוב דקה 2:45 ואילך.

[2] סרטון ביוטיוב בשם: הרב חיים ששון נושא דברים לזכרו של הרב ברוך שפירא

[3] פרשת תרומה תשנ"ב.

[4] אותיות משיח מספר התההילים להורדה

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 [[קובץ:הרב חיים ששון מעביר שיעור בתמימים בכל בית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים ששון מעביר שיעור ב[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)#בתקופת מגפת הקורונה|תומכי תמימים בכל בית]].]]
 נולד בשנת [[תשי"ח]] ולאחר סיום מסלול לימודיו בתיכון יהוד-סביון, התגייס ל[[צה"ל]] שרת כמפקד פלוגת טנקים בשריון בסיני וברמת הגולן, ולאחר השחרור יצא לטיול באירופה וסקנדינביה, בפינלנד הוכיח לכת נוצרית לותרנית שהנצרות היא שקר, חזר ארצה והחל [[בעל תשובה|לחזור בתשובה]], תחילה התקרב למכון מאיר שליד ישיבת מרכז הרב, והיה צמוד לפסיקותיו של הרב הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו, שעודד אותו לממש רצונו להגיע לרבי. במשך הזמן התוודע ל[[תורת חב"ד]] ונהפך ל[[חסיד]] [[חב"ד]].
+בשנת [[תשנ"ג]] נסע לרבי, בעקבות מבטו של הרבי לכיוונו ועידודו של ר' [[משה שילת]] הוא כתב את ספרו הראשון [[עתה ידעתי]], הוא מייחס זאת גם לנבואתו של הרב ברוך שפירא אליו שיכתוב ספרים רבים{{הערה|הוא מספר על כך בוידאו 'סיפור על הצדיק הנסתר האמיתי הרב חיים שפירא' ביטיוב דקה 2:45 ואילך.}}.
 לאחר נישואיו עם רעייתו מרת פנינה שמאי, קבע את מגוריו ב[[מצפה יריחו]], ומשם עבר לנהל את הסמינרים של ארגון גשר בצפת, ולאחר מכן התחיל למסור הרצאות במסגרת "עמיעד", וכן חיזק אלפי בני נוער בכל רחבי הארץ מטעם ארגון "במעלה". במהלך האינתיפאדה הראשונה עבר לגור ב[[קריית ארבע]], והיה מפקד פלוגת הגמ"ר [[חברון]] בשירות המילואים, ואחר כך עבר לעיר [[ביתר עלית]]. מורו הרוחני היה [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]], והיה בקשר הדוק מאוד עם הצדיק הנסתר הרב ברוך שפירא ממעלה אדומים, שבהלווייתו התגלה על ידי הראשון לציון שהיה מל"ו הצדיקים הנסתרים בדורנו.{{הערה|סרטון ביוטיוב בשם: הרב חיים ששון נושא דברים לזכרו של הרב ברוך שפירא}}. למד בכולל לרבנות של הרב [[מאיר מאזוז]] בירושלים, וכן אצל הרב ה[[קבלה|מקובל]] רבי מרדכי עטיה, בכולל של הרב דב ליאור בישיבת ניר קריית ארבע, וכן בכולל רבנות של הרב שלמה ריסקין באפרת.