ברוך שלום כהן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
התחתן בעיירה [[רודניא]] הסמוכה לליובאוויטש עם רעייתו מרת סלאווא, והתגוררו בעיר מולדתו אסוויע כשלוש שנים. | התחתן בעיירה [[רודניא]] הסמוכה לליובאוויטש עם רעייתו מרת סלאווא, והתגוררו בעיר מולדתו אסוויע כשלוש שנים. | ||
בהמשך עבר להתגורר ב[[וורשה]] שם היה בן בית אצל החסיד הגביר ר' [[מנחם מאניש מונסזון]]. בוורשה עסק בתיווך דירות וסייע לאנ"ש בתחום. היה נוסע לליובאוויטש לעיתים קרובות והיה מקושר לאדמו"ר הרש"ב. לקח יחד איתו את בנו [[פאלע כהן|פאלע]] עוד בגיל חמש לראש השנה בליובאוויטש. ובהיותו בגיל עשר שלחו ללמוד בישיבת תומכי תמימים. | בהמשך עבר להתגורר ב[[וורשה]] (לערך בשנת תר"ס{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/7002280018 תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא, התיישבות חסידי חב"ד בווארשא].}}) שם היה בן בית אצל החסיד הגביר ר' [[מנחם מאניש מונסזון]]. בוורשה עסק בתיווך דירות וסייע לאנ"ש בתחום. היה נוסע לליובאוויטש לעיתים קרובות והיה מקושר לאדמו"ר הרש"ב. לקח יחד איתו את בנו [[פאלע כהן|פאלע]] עוד בגיל חמש לראש השנה בליובאוויטש. ובהיותו בגיל עשר שלחו ללמוד בישיבת תומכי תמימים. | ||
עסק במרץ בענייני ישיבת תומכי תמימים, ומדי שנה שלח בחורים מוורשה לנסות להתקבל בישיבה. | עסק במרץ בענייני ישיבת תומכי תמימים, ומדי שנה שלח בחורים מוורשה לנסות להתקבל בישיבה. | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
*הרב [[רפאל נחמן כהן]] (בנו), '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25105&st=&pgnum=32 החסיד ר' ברוך שלום ע"ה כהן]''', רבעון [[בטאון חב"ד]] חוברת י"ד ([[ל"ג בעומר]] [[תשי"ז]]) ע' לב-לה. | *הרב [[רפאל נחמן כהן]] (בנו), '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25105&st=&pgnum=32 החסיד ר' ברוך שלום ע"ה כהן]''', רבעון [[בטאון חב"ד]] חוברת י"ד ([[ל"ג בעומר]] [[תשי"ז]]) ע' לב-לה. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:כהן, ברוך שלום}} | {{מיון רגיל:כהן, ברוך שלום}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:31, 9 ביוני 2024
רבי ברוך שלום הכהן (? – י"ג שבט תרצ"ב) היה מחסידי וממקושרי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. בשנותיו האחרונות עסק בהקמת המחתרת החסידית במוסקבה, ובניהול כספי המחתרת.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' ברוך שלום נולד בעיר אסוויע הסמוכה לדריסע למשפחה חסידית מצד אביו ומצד אמו. דור שישי בן אחר בן להרה"ג רפאל בן הרב יקותיאל זיסקינד כ"ץ בעל "תורת יקותיאל" ושו"ת "ושב הכהן".
עוד בבחרותו היה לרגל עבודתו מזדמן לסביבה, ומגיע לחצרו של אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש ונכנס ליחידויות.
התחתן בעיירה רודניא הסמוכה לליובאוויטש עם רעייתו מרת סלאווא, והתגוררו בעיר מולדתו אסוויע כשלוש שנים.
בהמשך עבר להתגורר בוורשה (לערך בשנת תר"ס[1]) שם היה בן בית אצל החסיד הגביר ר' מנחם מאניש מונסזון. בוורשה עסק בתיווך דירות וסייע לאנ"ש בתחום. היה נוסע לליובאוויטש לעיתים קרובות והיה מקושר לאדמו"ר הרש"ב. לקח יחד איתו את בנו פאלע עוד בגיל חמש לראש השנה בליובאוויטש. ובהיותו בגיל עשר שלחו ללמוד בישיבת תומכי תמימים.
עסק במרץ בענייני ישיבת תומכי תמימים, ומדי שנה שלח בחורים מוורשה לנסות להתקבל בישיבה.
סייע לאדמו"ר הרש"ב בעניינים שונים על פי בקשתו, ופעם אחת התבקש לקנות מזרנים עבור הרבי והרבנית, ולא נחה דעתו עד שרכש מזרנים שעשו עבור הצאר ניקולאי, אותם שלח לליובאוויטש.
לערך בסוף שנת תרס"ד ירד מנכסיו, ועסקו בתיווך הדירות לא ראה הצלחה. על פי עצת אדמו"ר הרש"ב נסע לעשות עסקים במוסקבה. בהמשך עברו לוואלאמין הסמוכה לוורשה שם התקיימה ישיבה עירונית, ותמורת תרומות שהעביר לישיבה, פעל שר' מרדכי פרלוב ישלח מליובאוויטש ללמד דא"ח באותה ישיבה.
בשנת תרע"ה העתיק מושבו למוסקבה כדי להיות בסמיכות לחצר הרבי שבינתיים עברה לרוסטוב. גם במוסקבה עסק הרבה לטובת ישיבת תומכי תמימים וביתו היה פתוח לאנ"ש והתמימים.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, עת שעזב אדמו"ר הרש"ב את ליובאוויטש והתיישב ברוסטוב, ר' ברוך שלום סייע למעבר הישיבה לקרמנצ'וג וסייע לתמימים המבוגרים שנשארו עוד תקופה ללמוד בליובאוויטש, בשליחת כספים ועוד.
בימי אסיפת הרבנים במוסקבה בשנת תרע"ז בה השתתף אדמו"ר הרש"ב, ר' ברוך שלום סייע לאירוח של הרבי בעיר ולקח אחריות על הכנת האוכל לרבי כיד המלך.
בעת הסתלקות אדמו"ר הרש"ב היה ברוסטוב. לאחר מכן חלה בטיפוס ושלח את בנו למסור פ"נ לאדמו"ר הריי"צ למרות שעדיין לא נהג בנשיאות. ויתכן שזהו הפ"נ הראשון שקיבל אדמו"ר הריי"צ כרבי.
סייע רבות להחזקת ה'חדרים' המחתרתיים במוסקבה בהוראת אדמו"ר הריי"צ. עד לפטירתו במוסקבה בי"ג שבט תרצ"ב.
בנו, ר' פאלע כהן כתב סקירה אודותיו בבטאון חב"ד חוברת י"ד[2].
אחים אוהבים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספר "אחים אוהבים" ("Brotherly love") הוא ביוגרפיה בשפה האנגלית על בניו של ר' ברוך שלום; האחים ר' רפאל נחמן כהן ור' מיכאל יהודה אריה לייב כהן, מחסידי אדמו"ר הריי"צ שפעלו במסירות נפש בברית המועצות, על הפצת המעיינות.
הספר נכתב על ידי ר' חיים דלפין, מכיל תמונות, מסמכים ומכתבים נדירים ששלחו השניים, וסיפורים מאלפים. יצא לאור בשנת תשס"ד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' רפאל נחמן כהן.
- בנו, ר' מיכאל יהודה אריה לייב כהן.
- נכדו, ר' יואל כהן.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב רפאל נחמן כהן (בנו), החסיד ר' ברוך שלום ע"ה כהן, רבעון בטאון חב"ד חוברת י"ד (ל"ג בעומר תשי"ז) ע' לב-לה.
הערות שוליים
- ↑ תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא, התיישבות חסידי חב"ד בווארשא.
- ↑ ראו בקישורים חיצוניים.