מקבלה לחסידות (היסטוריה): הבדלים בין גרסאות בדף
(←רקע) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:תורת הקבלה באמצעות HotCat) |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:תורת הקבלה]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:29, 31 במאי 2024
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
המעבר ההיסטורי מקבלה לחסידות (שהתבטא גם במעבר הדרגתי מלימוד סודות התורה בסתר ע"י יחידי סגולה, ללימוד נרחב לאחר התגלות החסידות), התרחש בכמה שלבים. בתחילה עברה תורת הקבלה מאיש לאיש, והחל מתקופת האריז"ל החלו הסודות להתגלות ברבים, נוסדו שיטות שונות בהבנת והסברת סודות הקבלה, התייסדה חבורת הצדיקים והנסתרים (בתקופת בעלי השם), נוסדה תורת החסידות על ידי הבעל שם טוב ועד לעיקר הפצת סודות התורה שהחלה באדמו"ר הזקן (עם יסוד תורת חסידות חב"ד) ועד לדורינו אנו - דור השביעי, הדור האחרון לגלות והראשון לגאולה.
תיאור ההשתלשלות ההיסטורית מופיע במקומות שונים בכתבי הרבי הריי"ץ בספר הזכרונות, בלקוטי דיבורים ועוד.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
[1]ספר הזוהר נדפס לראשונה בשנת שי"ח באיטליה (ע"י המקובל משה די ליאון), כמה עשרות שנים לאחר שהחלה תורת הקבלה להתפרסם ברבים (בעיקר ע"י רבינו בחיי והרמב"ן ותלמידיהם, שפעלו בסוף האלף החמישי).
כעשרים שנה מאוחר יותר התגלו בצפת עיר הקודש שתי שיטות יסוד בקבלה: שיטת האר"י ושיטת הרמ"ק, ששתיהן הוציאו תלמידים גדולים בנגלה ובנסתר שהפיצו את הקבלה לפי שיטת הישיבות מהם יצאו. למרות שהאר"י והרמ"ק היו בעלי שיטות שונות בקבלה, הייתה להם שפה משותפת, ובתקופה שהיו יחד בצפת מצאו בדברים רבים דרך אחידה, ואף הפרו זה את תורתו של זה.
השתלשלות הדורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' אליהו הבעל שם מוורמייזא[עריכה | עריכת קוד מקור]
[2]מי שהפיץ את תורת הקבלה בהצלחה מרובה חרף ההתנגדות העזה היה הגאון ר' אליהו בעל שם מוורמייזא[3], הוא היה אחד מבעלי המוחות הגדולים שקלט וספג את תורת הקבלה, ועוד טרם היותו בר מצווה היה לומד תורה מפי אליהו הנביא (שעל שמו נקרא). הודות לו החלו בישיבות רבות של אותה תקופה ללמוד קבלה, ובפרט לאחר שביקר אצלו המהר"ל מפרג לתהות על קנקנו ופרסם ברבים דעתו לחיוב על יראת השמיים וצדקת דרכו של ר' אליהו[4].
ר' יואל הבעל שם מזאמושטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
[5]ר' מרדכי יפה (בעל הלבושים) הבטיח לפני הסתלקותו לישראל יוסף (בחיר תלמידיו), שבאם ילמוד קבלה יוולד לו בן, וציווהו שבהגיע בנו לגיל עשרים עליו לשלוח אותו ללמוד קבלה מפי רב מובהק בתורה זו. בהיוולד בנו זה ובהגיעו לגיל עשרים התגלה ר' מרדכי לישראל יוסף בחלום, וציווהו לשלוח את בנו הגאון ר' יואל ללמוד מפי ר' אליהו הבעל שם מזאמוטש.
ר' אדם הבעל שם מרופשיץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
[6] לפני פטירתו מסר ר' יואל את הנהגת חבורת הנסתרים לידי אחד מתלמידיו, ר' אדם בעל שם, שמוצאו מרופשיץ שבגליציה.
הבעל שם טוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
[7]כבר בגיל שמונה עשרה היה הבעש"ט חבר נכבד בחבורת הנסתרים תחת הנהגתו של רבי אדם בעל שם, ועם פטירתו של רבי אדם עברה ההנהגה לידיו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יהודה לייב וייסגלס, השתלשלות הקבלה, גליון 'פנימיות' חודש אלול תשפ"ב גליון 118 עמוד 4
הערות שוליים
- ↑ ספר הזכרונות פרק נ"ה.
- ↑ לפסקה זו ראה מ"מ בהערה קודמת.
- ↑ יש להדגיש, שאין זה ר' אליהו בר משה לואנץ אשכנזי, שגם הוא כונה ר' אליהו בעל שם, וגם הוא פעל בוורמייזא בערך באותה תקופה.
- ↑ לקוטי דיבורים חלק ד' (בלה"ק), ליקוט ל"ב).
- ↑ ספר הזכרונות פרק ס'.
- ↑ ספר הזכרונות בלה"ק חלק ב עמ' 298
- ↑ ספר הזכרונות חלק ב פרק ק"ז.