סמרקנד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 22: שורה 22:


בתקופת השואה, ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], ובעקבות הצורך הוקמו סניפים ישיבת תומכי תמימים.
בתקופת השואה, ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], ובעקבות הצורך הוקמו סניפים ישיבת תומכי תמימים.
==היציאה מרוסיה==
לאחר המלחמה, הפליטים הפולניים עזבו את [[ברית המועצות]] ורבים מחסידי חב"ד נסעו ל[[לבוב]] התחזו לאזרחים פולניים ויצאו את ברית המועצות במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], ולאחר שהיה קצרה במדינות מעבר כמו [[פולין]] וצ'כיה הגיעו למחנות עקורים ב[[פוקינג]] שבגרמניה ובמחנות ומקומות נוספים ב[[גרמניה]] [[אוסטריה]] ו[[צרפת]], ובשנים הבאות היו שעלו ל[[ארץ הקודש]] ואחרים היגרו ל[[ארצות הברית]] ומדינות נוספות. 


==הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות==  
==הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות==  


לאחר המלחמה, כאשר הפליטים הפולניים עזבו את ברית המועצות, ואיתם רבים מחסידי חב"ד שהתחזו לאזרחים פולניים, החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד|חסידים]] בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב){{הבהרה}}.
לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]] החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד|חסידים]] בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב){{הבהרה}}.


אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי.
אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי.

גרסה מ־05:34, 29 במאי 2024

סמרקנד הינה העיר השלישית בגודלה במדינת אוזבקיסטן, ומתגוררים בה כ-400,000 איש. בעיר היתה פעילות חב"דית למעלה ממאה שנים. ובימי מלחמת העולם השנייה נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. ולאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות.בתקופת נפילת השלטון הקומוניסטי החלו לפעול בה שלוחי הרבי, וכיום מספר היהודים בה קטן, ואין בה פעילות חב"דית קבועה.

שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד

הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד, שם פעל גדולות ונצורות[1].

הפוסק הגדול הרב חיים נאה נשלח בצעירותו על ידי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות. מלבד זאת חיבר את ספר שנות חיים ובו דיני ומנהגי הנחת תפילין. הספר כתוב בעברית ובוכרית[2].

הרב שמחה גורודצקי נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד, שם עשה רבות עד למלחמת העולם השנייה, כאשר במהלך שליחותו הוא גם ישב במאסר[3].

בימי השואה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בימי השואה, משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, התיישבו בעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד[4].

ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)

ערך מורחב – תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)

חסידי חב"ד הראשונים שהעניקו חינוך לצעירים המקומיים, היו שלוחי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד: הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב ואחיינו הרב חיים נאה[5].

בשנת תרפ"ו נשלח הרב שמחה גורודצקי על ידי אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד, ומיד עם בואו לשם יסד "תלמוד תורה" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום[6].

בתקופת השואה, בקיץ תש"א נאספו בעיר הרבה מחסידי חב"ד, ובעקבות הצורך הוקמו סניפים ישיבת תומכי תמימים.

היציאה מרוסיה

לאחר המלחמה, הפליטים הפולניים עזבו את ברית המועצות ורבים מחסידי חב"ד נסעו ללבוב התחזו לאזרחים פולניים ויצאו את ברית המועצות במסגרת היציאה מרוסיה, ולאחר שהיה קצרה במדינות מעבר כמו פולין וצ'כיה הגיעו למחנות עקורים בפוקינג שבגרמניה ובמחנות ומקומות נוספים בגרמניה אוסטריה וצרפת, ובשנים הבאות היו שעלו לארץ הקודש ואחרים היגרו לארצות הברית ומדינות נוספות.

הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות

לאחר היציאה מרוסיה החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל החסידים בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב)[דרושה הבהרה].

אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי.

גם בתקופה זו, בסמרקנד הייתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.

עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.

בשנות הכ', ר' מענדל פוטרפאס התיישב בסמרקנד ואנ"ש והתמימים הושפעו ממנו רבות בדרכי החסידות והוא עודדם לפעול במסירות נפש לחיזוק היהדות ולימוד החסידות[7].

עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.

בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.

חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית)

חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:

רבני חב"ד בסמרקנד

שלוחי הרבי לסמרקנד

בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, ובהם הרב עמנואל שמעונוב וחיזקו את היהדות במקום.

ראו גם

יהדות ספרד

לקריאה נוספת

שלוחי רבותינו נשיאינו בסמרקנד

תקופת השואה

השואה ואחרי השואה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראה בתולדות חב"ד בארץ הקודש
  2. ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים
  3. יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי
  4. תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה
  5. תולדות חב"ד בארץ הקודש, ונודע בשיעורים
  6. יהדות הדממה חלק א', פרק הרב שמחה גורודצקי
  7. סמרקנד (ספר)