משה אהרן טייכמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (קטגוריה, קישורים פנימיים)
שורה 9: שורה 9:
לאחר המלחמה התאחדה המשפחה מחדש, אך אביו נפל למשכב ונפטר מדלקת ריאות חריפה. האמא שלחה אותו ואת [[דב טייכמן|אחיו הצעיר]] לבוקרשט, להתחנך בצילו של רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], שם עסק בחינוך שליח אדמו"ר מהוריי"צ הרב [[זלמן אבעלסקי]], והביא להם את טעמה של חסידות חב"ד ליובאוויטש וכעבור שנתיים עלתה המשפחה לארץ הקודש אליה הגיעו בשנת [[תשי"א]], והשתכנו ב[[נס ציונה]].
לאחר המלחמה התאחדה המשפחה מחדש, אך אביו נפל למשכב ונפטר מדלקת ריאות חריפה. האמא שלחה אותו ואת [[דב טייכמן|אחיו הצעיר]] לבוקרשט, להתחנך בצילו של רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], שם עסק בחינוך שליח אדמו"ר מהוריי"צ הרב [[זלמן אבעלסקי]], והביא להם את טעמה של חסידות חב"ד ליובאוויטש וכעבור שנתיים עלתה המשפחה לארץ הקודש אליה הגיעו בשנת [[תשי"א]], והשתכנו ב[[נס ציונה]].


לאחר תקופות קצרות של לימוד במוסדות חינוך שונים, בהשתדלות השליח הרב [[זלמן אבעלסקי]] נכנס יחד עם אחיו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וכאשר השלים את מסלול הלימודים, החל לשמש כמדריך בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] במחלקה שפעלה עם ילדי העולים. באותה תקופה קיבל את הדרכת הרבי כי מוטב להתפלל עם המודרכים מאשר להתפלל ביחידות במנוחת הדעת.
לאחר תקופות קצרות של לימוד במוסדות חינוך שונים, בהשתדלות השליח הרב [[זלמן אבעלסקי]] נכנס יחד עם אחיו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], כאשר השלים את מסלול הלימודים, החל לשמש כמדריך בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] במחלקה שפעלה עם ילדי העולים. באותה תקופה, כאשר ראה שכשמתפלל עם תלמידיו אינו מצליח להתפלל כראוי, כתב על כך לרבי, ושאל האם להמשיך כך, או שמוטב להתפלל לאחר-מכן. הרבי ענה על-כך, שימשיך כך, וניתן להתפלל אחרי התפילה... דהיינו שאחר התפילה יעבור עליה שוב, ללא הגייה בפה.
 
כאשר לקראת תשרי תשכ''א יצא לראשונה צ'רטר ייחודי, הצטרף לנסיעה, בדרכו לרבי. במהלך החודש רשם יומן מדויק להפליא, על כל צעד ושעל.  


בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת ר' [[ברוך פריז]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת ר' [[ברוך פריז]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].
שורה 15: שורה 17:
רעייתו מרת שרה, הייתה מראשי הפעילים במוסדות [[חדרי תורה אור]] שאביה הרב ברוך פריז שימש בהם כחבר ההנהלה, וכן כתבה את ספר הביגורפיה על אביה '[[ברוך אומר ועושה]]' ואת הספר על סבה החסיד ר' [[פאלע כהן]] "[[מאחורי מסך הברזל]]", "סיפורי מורשה לילדים" (מראשוני הספרים לילדים בציבור החרדי).
רעייתו מרת שרה, הייתה מראשי הפעילים במוסדות [[חדרי תורה אור]] שאביה הרב ברוך פריז שימש בהם כחבר ההנהלה, וכן כתבה את ספר הביגורפיה על אביה '[[ברוך אומר ועושה]]' ואת הספר על סבה החסיד ר' [[פאלע כהן]] "[[מאחורי מסך הברזל]]", "סיפורי מורשה לילדים" (מראשוני הספרים לילדים בציבור החרדי).


שימש במשך שנים ארוכות כאיש חינוך, ובשנת [[תשס"ג]] הוציא לאור את ספריו 'תורת הבעל שם טוב', שנדפסו בהסכמת האדמו"ר מגור בעל '[[פני מנחם]]', ומאירים יסודות בתורת החסידות על מקורות בדברי חז"ל.
שימש במשך שנים ארוכות כאיש חינוך, ובשנת [[תשס"ג]] הוציא לאור את ספריו 'תורת הבעל שם טוב', שנדפסו בהסכמת האדמו"ר מגור בעל '[[פני מנחם]]', ובהם הסברים וביאורים המאירים יסודות בתורת החסידות, על בסיס מקורות בדברי חז"ל.


בשנת [[תשע"ט]] הוציא לאור את ספרו 'מרומניה עד כפר חב"ד', ובו מתאר זיכרונות תולדותיו במשך ימי חייו.
בשנת [[תשע"ט]] הוציא לאור את ספרו 'מרומניה עד כפר חב"ד', ובו מתאר זיכרונות תולדותיו במשך ימי חייו.

גרסה מ־22:56, 4 במאי 2024

הרב טייכמן

הרב משה אהרן טייכמן (א' תשרי תרח"צ, 1937 - ט"ו ניסן תשפ"ד, 2024) היה איש חינוך ומשפיע תושב כפר חב"ד.

תולדות חיים

נולד ברומניה ביום א' דראש השנה תרח"צ לאביו ר' שמואל ולאמו מרת פרידה רחל טייכמן בכפר ציגאנאשי באזור מולדובה, הנמצא במרחק 20 ק"מ מן העיר יאשי.

כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, נשלח אביו למחנה עבודה, בעוד שאר המשפחה היגרו לעיר הסמוכה בכפייה על ידי הרומנים, ששיתפו פעולה עם הנאצים.

לאחר המלחמה התאחדה המשפחה מחדש, אך אביו נפל למשכב ונפטר מדלקת ריאות חריפה. האמא שלחה אותו ואת אחיו הצעיר לבוקרשט, להתחנך בצילו של רבי אליעזר זוסיא פרטיגול, שם עסק בחינוך שליח אדמו"ר מהוריי"צ הרב זלמן אבעלסקי, והביא להם את טעמה של חסידות חב"ד ליובאוויטש וכעבור שנתיים עלתה המשפחה לארץ הקודש אליה הגיעו בשנת תשי"א, והשתכנו בנס ציונה.

לאחר תקופות קצרות של לימוד במוסדות חינוך שונים, בהשתדלות השליח הרב זלמן אבעלסקי נכנס יחד עם אחיו ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, כאשר השלים את מסלול הלימודים, החל לשמש כמדריך בישיבת תומכי תמימים לוד במחלקה שפעלה עם ילדי העולים. באותה תקופה, כאשר ראה שכשמתפלל עם תלמידיו אינו מצליח להתפלל כראוי, כתב על כך לרבי, ושאל האם להמשיך כך, או שמוטב להתפלל לאחר-מכן. הרבי ענה על-כך, שימשיך כך, וניתן להתפלל אחרי התפילה... דהיינו שאחר התפילה יעבור עליה שוב, ללא הגייה בפה.

כאשר לקראת תשרי תשכא יצא לראשונה צ'רטר ייחודי, הצטרף לנסיעה, בדרכו לרבי. במהלך החודש רשם יומן מדויק להפליא, על כל צעד ושעל.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת ר' ברוך פריז והתיישב בכפר חב"ד.

רעייתו מרת שרה, הייתה מראשי הפעילים במוסדות חדרי תורה אור שאביה הרב ברוך פריז שימש בהם כחבר ההנהלה, וכן כתבה את ספר הביגורפיה על אביה 'ברוך אומר ועושה' ואת הספר על סבה החסיד ר' פאלע כהן "מאחורי מסך הברזל", "סיפורי מורשה לילדים" (מראשוני הספרים לילדים בציבור החרדי).

שימש במשך שנים ארוכות כאיש חינוך, ובשנת תשס"ג הוציא לאור את ספריו 'תורת הבעל שם טוב', שנדפסו בהסכמת האדמו"ר מגור בעל 'פני מנחם', ובהם הסברים וביאורים המאירים יסודות בתורת החסידות, על בסיס מקורות בדברי חז"ל.

בשנת תשע"ט הוציא לאור את ספרו 'מרומניה עד כפר חב"ד', ובו מתאר זיכרונות תולדותיו במשך ימי חייו.

נפטר במהלך ליל הסדר, בליל ט"ו ניסן תשפ"ד בגיל 86[1].

ספריו

  • תורת הבעל שם טוב, כפר חב"ד תשס"ג, 2 חלקים
  • מרומניה עד כפר חב"ד, כפר חב"ד תשע"ט

משפחתו

קישורים חיצוניים


הערות שוליים