ישראל אבא פליסקין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:29, 30 באפריל 2024

הרב ישראל אבא פליסקין (תרס"ה - כ"ז סיון תשנ"ו) היה משלוחי אדמו"ר הריי"צ לאוסטרליה, ובשנותיו המאוחרות יותר, משפיע בישיבת הדר התורה ובישיבת תומכי תמימים המרכזית בקראון הייטס, פעיל להפצת יהדות בין יוצאי רוסיה, ושמש בית המדרש הגדול ב-770.

מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"^[1] על מדינת אוסטרליה.

תולדות חיים

נולד בשנת תרס"ה בפליסא שבאוקראינה, ובילדותו עברו הוריו להתגורר בחרקוב, שם הכניסוהו הוריו ללמוד אצל מלמד ירא שמים שלא נמנה על חסידי חב"ד, יחד עם ר' מענדל פוטרפס. בשנת תרפ"ה נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים חרקוב, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בסניף הישיבה בנעוועל.

בשנת תרפ"ט נקרא לשמש כמשגיח בסניף הישיבה בויטבסק.

בחודש אייר תרצ"ד קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ^[2] לחשוב על עלייה לארץ הקודש, אך הדבר לא יצא לידי פועל והוא נותר בתחומי ברית המועצות.

עם תחילתה של מלחמת העולם השנייה ברח לעומק רוסיה ונדד עד שהגיע לריכוז החב"די שהתמקם בסמרקנד שם לקח על עצמו את העול הגשמי של סניף הישיבה המחתרתית שהוקמה בעיר, ובכך איפשר את קיומה ופעילותה וכן היה למנהל המקווה בסמרקנד.

בשנת תש"ז יצא את גבולות רוסיה במסגרת 'הבריחה הידועה', ובשנת תש"ט נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ יחד עם קבוצה של מספר אברכים נוספים לאוסטרליה על מנת להפיח שם את השממה היהודית.

בתקופת שליחותו באוסטרליה, עיקר פעילותו התמקדה בדאגה למוסדות החינוך, ובמסגרת זו הקים את ישיבת 'אהל יוסף יצחק' במלבורן, ועמד בראשה.

בשנת תשכ"א היגר לארצות הברית וקבע את מגוריו בשכונת קראון הייטס בסמיכות לחצר הרבי, שם החל לפעול עם יוצאי רוסיה וקיבל על כך הדרכות מפורטות מהרבי. במקביל, היה משפיע בישיבת הדר התורה וכן משפיע כללי בקהילה החב"דית, ואף מסר שיעורים לתלמידי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והתוועד איתם רבות. התוועדויות אלו היו מקבלות נופך מיוחד כאשר ר' מענדל פוטרפס שהיה ידידו הקרוב עוד מימי ילדותם, הגיע לביקור בחצר הרבי.

ביחידות אצל הרבי בשנת תשכ"ג, טען בפני הרבי כי חסרה 'לחלוחית' חסידית אצל תלמידי התמימים. והרבי הסביר לו: "צריך לספר סיפורים מחסידים שהיו יהודים חסידיים, וכוונתי דוקא מחסידים לא מרביים, שכן כאשר מספרים אודות רבי נהיה קא סלקא דעתך שזהו ריחוק באין ערוך וכו' מה שאין כן כשמספרים מחסידים - לומדים מכך"^[3].

כאשר הקים הרבי את "האו"ם החסידי" בשמיני עצרת תשל"א, מינה אותו הרבי כנציגה של מדינת אוסטרליה.

במהלך שנות מגוריו בקראון הייטס, מונה לשמש בבית המדרש הגדול ב-770 ומילא את התפקיד בנאמנות רבה.

בשנותיו האחרונות שהה בבית אבות, ובכ"ד סיון תשנ"ו נפטר.

משפחתו

חתנו, הרב שלום בער וישצקי - ראש ישיבת הדר התורה

תלמידו

הרב שניאור זלמן גפני

לקריאה נוספת

יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד

חברי האו"ם החסידי

(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

↑ ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי".
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק יא.
↑ נדפס בשבועון כפ"ח גליון 1649 ע' 59.

[1] ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי".

[2] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק יא.

[3] נדפס בשבועון כפ"ח גליון 1649 ע' 59.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 ב[[חודש אייר]] [[תרצ"ד]] קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&st=&pgnum=270 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק יא].}} לחשוב על עלייה לארץ הקודש, אך הדבר לא יצא לידי פועל והוא נותר בתחומי ברית המועצות.
-עם תחילתה של [[מלחמת העולם השנייה]] ברח לעומק רוסיה ונדד עד שהגיע לריכוז החב"די שהתמקם ב[[סמרקנד]] שם לקח על עצמו את העול הגשמי של סניף הישיבה המחתרתית שהוקמה בעיר, ובכך איפשר את קיומה ופעילותה וכן היה למנהל המקווה.
+עם תחילתה של [[מלחמת העולם השנייה]] ברח לעומק רוסיה ונדד עד שהגיע לריכוז החב"די שהתמקם ב[[סמרקנד]] שם לקח על עצמו את העול הגשמי של סניף הישיבה המחתרתית שהוקמה בעיר, ובכך איפשר את קיומה ופעילותה וכן היה למנהל המקווה בסמרקנד.
 בשנת [[תש"ז]] יצא את גבולות רוסיה במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]]', ובשנת [[תש"ט]] נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ יחד עם קבוצה של מספר אברכים נוספים ל[[אוסטרליה]] על מנת להפיח שם את השממה היהודית.