אברהם יהושע העשיל מאפטא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
רבי יצחק מאיר מספינקא העיד משמו שלקח לו דרך בעבודה מ[[ספר התניא]], ושאמר שדרך התניא היא הדרך שהלכו בה האבות הקדושים [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. <REF>תולדות התניא מונקאטש.</REF> | רבי יצחק מאיר מספינקא העיד משמו שלקח לו דרך בעבודה מ[[ספר התניא]], ושאמר שדרך התניא היא הדרך שהלכו בה האבות הקדושים [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. <REF>תולדות התניא מונקאטש.</REF> | ||
לאחר שבני בלייעל ניסו לעשות מריבה בין הרב מאפטא ל[[אדמו"ר הזקן]], כתב לו אדה"ז מכתב ש"חיל ורעדה אחזתני שאנשים בני בלייעל רוצים לעשות ריב ומדון בין אנשים אוהבים כמונו, שאוהב אני את רום מעלת קדושתו ותורתו הרמה עד בלי קץ..."<>מפי הרמ"ל שפירא. [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 28.</REF> | לאחר שבני בלייעל ניסו לעשות מריבה בין הרב מאפטא ל[[אדמו"ר הזקן]], כתב לו אדה"ז מכתב ש"חיל ורעדה אחזתני שאנשים בני בלייעל רוצים לעשות ריב ומדון בין אנשים אוהבים כמונו, שאוהב אני את רום מעלת קדושתו ותורתו הרמה עד בלי קץ..."<REF>מפי הרמ"ל שפירא. [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 28.</REF> | ||
למרות זאת, הצליחה עצתם של אנשי הבלייעל, ובפרט לאחר הסתלקות רבינו שרר ריב קשה בין חסידי אפטא לחסידי חב"ד. | למרות זאת, הצליחה עצתם של אנשי הבלייעל, ובפרט לאחר הסתלקות רבינו שרר ריב קשה בין חסידי אפטא לחסידי חב"ד. | ||
גרסה מ־05:38, 4 במאי 2010
הרב אברהם יהושע השל מאפטא (נקרא גם הרבי מאפטא ולפי זה כונה אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל על פי ספרו) נולד בז'מיגריד (Zhmigrid) בפולין בתק"ח ונפטר במז'יבוז' באימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) בה' בניסן, תקפ"ה.
רבי יצחק מאיר מספינקא העיד משמו שלקח לו דרך בעבודה מספר התניא, ושאמר שדרך התניא היא הדרך שהלכו בה האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב. [1]
לאחר שבני בלייעל ניסו לעשות מריבה בין הרב מאפטא לאדמו"ר הזקן, כתב לו אדה"ז מכתב ש"חיל ורעדה אחזתני שאנשים בני בלייעל רוצים לעשות ריב ומדון בין אנשים אוהבים כמונו, שאוהב אני את רום מעלת קדושתו ותורתו הרמה עד בלי קץ..."[2]
למרות זאת, הצליחה עצתם של אנשי הבלייעל, ובפרט לאחר הסתלקות רבינו שרר ריב קשה בין חסידי אפטא לחסידי חב"ד.
כאשר החסיד רבי משה יצחק מיאסי חזר חסידות בבית מדרשו מבלי שידע שזהו בית מדרשו, הוא הקפיד מאוד, מפני שסבר שאין לומר דברי חסידות ברבים, וקיללו שלא יוציא את שנתו. כאשר רבי משה יצחק חזר לאדמו"ר האמצעי וסיפר על הקללה ש'זכה' לה בשוגג, ניחמו האדמו"ר האמצעי ובירכו שיאריך ימים, וכן הווה.[3].
הערות שוליים
- ↑ תולדות התניא מונקאטש.
- ↑ מפי הרמ"ל שפירא. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 28.
- ↑ אוצר סיפורי חב"ד חלק ט"ז עמ' 63.
[קטגוריה:אדמור"ים]]