אברהם דריזין (מאיור): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה}}
{{עריכה}}
[[קובץ:Drizin (Mayor), Avraham 04.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם מאיור]]
[[קובץ:Drizin (Mayor), Avraham 04.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם מאיור]]
הרב '''אברהם דריזין''' '''(מאיור)''' ([[ל' בתשרי]] [[תרס"א]] - [[י' בניסן]] [[תנש"א]]), היה מחשובי חסידי חב"ד ומגדולי [[משפיעים|המשפיעים]] ב[[רוסיה]], ב[[ארץ הקודש]] ו[[ארצות הברית]]. היה המנהל הראשי של [[תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות ברוסיה]] ולאחר עלייתו לארץ הקודש, היה ממייסדי וממנהלי [[תומכי תמימים המרכזית לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש]].
'''הרב אברהם דריזין''' ("ר' אברהם מאיארער") (ל' בתשרי תרס"א י' בניסן תנש"א), היה מתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש]], מנהל [[הישיבות המחתרתיות|רשת הישיבות המחתרתיות תחת השלטון הסובייטי]] וממייסדי ומנהלי [[תומכי תמימים המרכזית לוד|ישיבת חב"ד המרכזית בארץ ישראל]]. היה עמוד התווך של הישוב [[כפר חב"ד]] בעשור הראשון לקיומו ו[[שד"ר]] ו[[משפיע]] ב[[ארצות הברית]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
===ילדותו===  
===בברית המועצות===  
ר' אברהם נולד וגדל בעיירה מיור (Miory) שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו, הרב דובער ולאמו מרת יהודית. במיור התגוררו כשבעים משפחות [[יהודי]]ות ו[[גוי]] אחד בלבד. היהודים כולם היו חסידים, ואפילו [[בית כנסת]] '[[מתנגד]]י' לא היה בעיירה. זקניו, אבי אביו ואבי אמו, היו [[חסידי חב"ד]]. אחיו ואחיותיו, יהודה לייב, חיים יצחק וחיה שרה - נרצחו בימי [[מלחמת העולם השנייה]], על ידי הנאצים ימ"ש יחד עם משפחותיהם.
ר' אברהם דריזין נולד בעיירה החסידית מַיוׄר שב[[רוסיה]] לאביו הרב דובער ואמו מרת יהודית.


במשך השנים למד אצל שלושה מלמדים: אחד שלימדו גמרא; בתו של [[שוחט]] העיירה שלימדה אותו [[תנ"ך]], עברית, דקדוק וכתיבה; המורה השלישי היה גוי שלימד אותו רוסית ומתמטיקה. כשמלאו לו שתים עשרה שנים נסע ללמוד בעיירה דרויא, הסמוכה למיור. שם למד ב'חדר' אצל [[מלמד]] שלימדו [[גמרא]].
בגיל 12 נסע ללמוד בעיירה דרויע הסמוכה למיור, משם היה חוזר לביתו מספר פעמים בשנה.


בגיל ארבע עשרה, כשסיים את לימודו בדרויא, התלבט לאיזו [[ישיבה]] לנסוע על מנת להמשיך את לימודיו, האם לישיבה ליטאית, או לישיבה החבדי"ת [[תומכי תמימים]] ששכנה באותה עת ב[[ליובאוויטש]]. הוריו התקשו להחליט לאיזה ישיבה לשולחו, מחמת חוסר ידיעתם את מצב הישיבות באותה עת. אחיו שהיה מבוגר ממנו, היה ירא שמים, אך לא למד בישיבה. הוא סיים גימנסיה רוסית ועסק במסחר. והוא החליט שר' אברהם צריך לנסוע ל[[ליובאוויטש]].
בגיל 14 סיים את לימודיו בדרויע ונסע לישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] מצוייד במכתב המלצה מרבה של דרויע. היה בין הבודדים שהצליח להתקבל לישיבה מתוך עשרות רבות של נערים שבאו להירשם.  


===בליובאוויטש===
ר' אברהם סיפר שכנכנס לראשונה ל'[[זאל]]' הישיבה, ראה את הבחורים עם [[זקן|זקן "שלם"]], והם לבושים בבגדים עלובים ובלויים, הדבר הבהילו ועשה עליו רושם רע והחליט בליבו לחזור לביתו, אך העובדה שהיה מבין הבודדים שהתקבלו לישיבה מנעה ממנו לעזוב מיידים והחליט להישאר מעט בישיבה.
[[קובץ:אברהם דרייזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דריזין]]
ר' אברהם נסע לליובאוויטש מצויד במכתב המלצה מרבה של דרויא. בבוקר הגיע לעיירה רודניא, ומשם לליובאוויטש.


ר' אברהם התקבל ל[[תלמוד תורה|חדרים]], לשיעורו של ר' [[יחיאל קומיסר]].
בשבת הבאה נכנס ר' אברהם בשעת הצהריים ל'זאל', ובראותו את [[עבודה|הבחורים ה'עובדים']] מתפללים, ומנגנים בדביקות [[ניגונים חב"דיים|ניגונים שובי לב]] החליט להישאר ב[[ליובאוויטש]].


לנערים בגילו לא הייתה פנימייה. מי שהיה בידו כסף ששלחו לו הוריו, היה מסתדר איכשהו. אבל מי שלא היה לו כסף, נאלץ 'לאכול ימים' (לאכול אצל תושבי ליובאוויטש, כל יום בבית אחר). הוריו שלחו לו בכל חודש 6 רובל, (סכום גדול באותם הימים) בכסף זה שכר חדר, יחד עם עוד נערים ספורים, בביתה של אלמנה מבוגרת, בשם פייגא ריישא. יחד אתם היה ישן בחור מבוגר, ששימש כ[[משגיח]].
בשנת [[תרע"ח]] גלתה הישבה בשל מלחמת העולם הראשונה מהעיירה [[ליובאוויטש]] לעיר [[קרמנצ'וג]].


מצב זה נמשך עד מלחמת העולם הראשונה, אז נותק כל אזור מיור מרוסיה וסופח ל[[פולין]], מסך של ברזל הבדיל בינו לבין משפחתו. כמובן שהתמיכה שהיה מקבל מהוריו פסקה מלהגיע והוא נאלץ לעזוב את האכסניה. אז עבר ללון על ספסל בבית הכנסת שבליובאוויטש ו'אכל ימים' אצל בעלי בתים בליובאוויטש.
בשנת [[תר"פ]], שנת חייו האחרונה בעלמא דין של [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] נסע לקראת [[חודש תשרי]] ב[[מסירות נפש]] יחד עם חבריו אל הרבי. בבואו ל[[רוסטוב]] (שם שהה אדמו"ר הרש"ב בעת המלחמה) אמר לו הרבי "צריכים להתנהג כמו אברהם אבינו; לא צריכים לחפש מסירות נפש".


מאוחר יותר עלה ל'שיעורים', לשיעורו של [[שמואל ניסנוביץ|ר' שמואל בער בוריסוב]].
בשנת [[תרפ"ד]] נשא את לאישה את מרת שטערנא שרה, בתו של החסיד [[זלמן משה היצחקי|ר' זלמן משה היצחקי]]. קודם לכן מונה לשמש כ[[מגיד שיעור]] בישיבה ב[[נעוול]].


עברו שלוש שנים לשהותו בליובאוויטש, ורק אז התירה לו ההנהלה לנסוע לביתו במיור (בימים ההם נפתח הגבול עם פולין, והייתה אפשרות לבקר במיור).
בשנת [[תרפ"ח]] התמנה ר' אברהם למנהל הכללי של [[ישיבות תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים ברחבי ברית המועצות]].


לאחר שחזר לליובאוויטש וסיים את ה'שיעורים' עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שעדרין]], שהייתה ישיבה לצעירים. שם התחיל ללמוד לבד. בישיבה בשעדרין למד אצל ה[[משפיע]] ר' [[שאול דב זיסלין]].
בשנת [[תרצ"ה]] התהדקה טבעת החנק סביב ר' אברהם ונאלץ לעזוב את תפקידו. ביתו בעיר [[מוסקבה]] הפך למוקד של הצלת נפשות וכתובת ל[[חסידי חב"ד]] באזור.  


עם פרוץ [[קומוניסטים|המהפכה הקומוניסטית]] בשנת [[תרע"ח]], ירדה הישיבה למחתרת, והוא עבר יחד איתה לעיירה [[קרמנצ'וג]].
באותה התקופה עצרה [[המשטרה החשאית]] חסדים רבים והואשמו בהשתייכותם ל'ארגון דריזין', שלטענתה זה "ארגון של צעירים יהודיים דתיים החותרים תחת השלטון הסובייטי בכדי להפילו". אחד מן החסידים היה ר' יעקב מאסקאליק הי"ד שנשפט על עוון זה ונשלח לקזחסטן, ומקום קבורתו לא נודע.


===עסקנות===
לאחר מספר שנים מצא ר' אברהם שוטר יהודי שהסכים תמורת תשלום ללוותו ל[[סמרקנד]], כשכלפי חוץ נראה כמובילו למעצר.
[[קובץ:מאיור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם מאיור (דריזין) נראה במרכז בהתוועדות]]
שש שנים מאוחר יותר בשנת [[תרפ"ד]], התמנה למגיד שיעור בישיבה ב[[נעוועל]], שם גם [[נישואין|נשא]] את בתו של ה[[משפיע]] הרב [[זלמן משה היצחקי]]. במשך שנים אלו נכנס יותר ויותר בעול ההנהגה הציבורית, וכאשר המנהל הכללי של רשת הישיבות המחתרתיות הרב [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]] עזב את גבולות רוסיה (בשנת [[תרפ"ח]], התמנה הרב דריזין למחליפו, ונחל הצלחה רבה בפעולותיו.


בתפקידו זה המשיך ב[[מסירות נפש]] עד לעלייתו לארץ הקודש בשנת [[תש"ח]], שם התמנה למנהלה הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים המרכזית לוד]], בנוסף לתפקידו כ[[משפיע]].
בסיום [[מלחמת העולם השנייה]], נוצרה הזדמנות לצאת מ[[ברית המועצות]] [[יציאת רוסיה תש"ו|באמצעות דרכונים פולנים מזוייפים]], וכך צלחו ר' אברהם ומשפחתו לצאת מרוסיה.  


לאחר אחת עשרה שנים בהם היה מעמודי התווך של הישיבה, בשנת [[תשי"ט]] עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל{{ה|רבי}}, שם עסק בעבודת התפילה, ושימש כ[[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית ב-770]], וכ[[משפיע]] בקהילה וב[[ישיבת הדר התורה]], עד לפטירתו ב[[י' ניסן]] [[תנש"א]].
כמו רוב משפחות החסידים שנלמטו מרוסיה שהו תקופה ב[[פוקינג|מחנות הפליטים שבגרמניה]], ומשם התפזרו ברחבי העולם.


לאחר פטירתו, הקים בנו הנגיד החסידי הרב [[שלום בער דריזין]] מספר מפעלים על שמו ולעילוי נשמתו, ביניהם '[[קרן חסדי אברהם]]' ובנין [[אש"ל הכנסת אורחים|'אש"ל אברהם ושרה']],
בזמן שהות ר' אברהם במחנה 'פוקינג' עסק רבות בהדפסת [[חסידות]].


== נוסע לרבי לתשרי במסירות נפש ==
===בארץ הקודש===  
לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית השתוללו ב[[רוסיה]] כנופיות בכל מקום, הייתה סכנה אמתית לנסוע לרבי. פלוגות של פורעי חוק, ארבו בדרכים לאזרחים תמימי דרך, כאשר הקרבן העיקרי והראשוני היו היהודים. אזרחים נמנעו לנסוע בשל הפחד ששרר בדרכים בינעירוניות או ברכבות. למרות הכל, היו [[חסידים]] ו[[תמימים]] שהרהיבו עוז בנפשם ונסעו להסתופף במחיצת [[אדמו"ר הרש"ב]] שהתגורר ב[[רוסטוב]]. ר' אברהם, שלמד באותה תקופה ב[[קרעמנצ'וג]], [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לקראת [[תשרי]] [[תר"פ]]. לימים סיפר: "התעורר בי הרצון להיות אצל [[אדמוהרש"ב|הרבי]]. נסעתי בדרך לא דרך שנמשכה מספר ימים, עד שלאחר ניסים רבים הגעתי בשלום לרוסטוב. כשנכנסתי ל'[[יחידות]]' אמר לי הרבי: "צריכים להתנהג כמו [[אברהם אבינו]] - לא צריכים לחפש [[מסירות נפש]]!"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24179 ליובאוויטש במהפכה / היסטוריה חב"דית] {{אינפו}}}}.
 
בשנת [[תש"ט]] ע"פ הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], עלתה בראשות ר' אברהם קבוצת חסידים [[ארץ הקודש]] והתיישבה בכפר חב"ד.
 
עם בואו לארץ ר' אברהם החל לשמש כ[[ראש ישיבה|מנהל הרוחני]] של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד|'תומכי תמימים' המרכזית בארץ ישראל]] ששכנה בעיר [[לוד]]. בנוסף לניהול הרוחני של הישיבה דאג ר' אברהם, יחד עם ר' [[אפרים וולף]] לצורכיהם הגשמיים של התלמידים.
 
באותם ימים למדו בישיבה כ-300 תלמידים, כשעשרות נערים [[תימן|עולי תימן]] השתלבו בישיבה עד כדי כך שנחקק בתיאורה של הישיבה שהיא מיועדת "לעולי רוסיה ותימן".
 
בעשור הראשון להקמת [[כפר חב"ד]] היה ר' אברהם אחד הדמויות המרכזיות בכפר. ר' אברהם היה מתוועד שעות ארוכות עם תושבי הכפר בכל שבת ומועד חסידי.
 
ב[[חג הסוכות]] היה ר' אברהם [[התוועדות|מתוועד]] כמעט ברצף במשך כל ימי החג. ר' אברהם היה נכנס ל[[סוכה]] בלילה הראשון של החג והיה יוצא ממנה ב[[שמחת תורה]]. להתוועדויות אלו באו יהודים מכל קצוות הקשת התורנית, אישי ציבור חברי כנסת שאינם שומרי מצוות היו באים ומתרפקים על זכרונות בית אבא
 
בתיאור שכתב שמואל אבידור בשנת תשט"ז בעיתון הצופה:
 
'''''"לא כל הבאים להתיישב בכפר חב"ד שווים לתורת החסידות. יש יהודים תלמידי חכמים כדגומת ר' אברהם מאיורער...הוא "הרוח החיה" בכל הנוגע לעסקי חסידות בכפר. אין לך 'יום זיכרון' ו'יום הילולא' חסידי־חב"די, שאין ר' אברהם חוגג אותו ב'פארבריינגעניש' עד אור הבוקר, הוודקא נשפכת אז כמים וכך גם משתפך לבו של ר' אברהם, המחליף חליפות ניגון בקטע תורה, קטע תורה בניגון, ובין זה לזה כוסית של משקה; וכשר' אברהם יושב ב'פארברייענגעניש' מי לא יבוא עימו?"'''''
 
===בארצות הברית===
בשנת [[תשי"ח]] אילצו קשיי הפרנסה את ר' אברהם ומשפחתו לעזוב את הארץ, וקבעו את מושבם ב[[קראון הייטס|שכונת קראון הייטס]]. כך החל ר' אברהם לשבת בחצר הרבי ולהיות במחיצתו.
 
לפרנסתו החל ר' אברהם לשמש כ[[שד"ר|'שלוחא דרבנן']] של [[תומכי תמימים המרכזית - 770|ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770]].
 
ר' אברהם היה נוסע לערים ברחבי [[ארצות הברית]]. את מרבית שעות היום הקדיש ל[[תפילה]] ו[[לימוד תורה|ללימוד]] ושאר הזמן השפיע על היהודים עימם בא במגע.
 
בשנת [[תשמ"ה]] מונה ר' אברהם ע"פ הוראת הרבי לשמש [[שלושת הרועים|כמשפיע בקראון הייטס]].


==[[משפיע]] בשכונת קראון הייטס==
{{ערך מורחב|שלשת הרועים}}
בשנת [[תשל"ז]], בקיש הרבי למנות רשמית שלושה [[משפיע|משפיעים]] לקהילה המתגוררת בשכונת [[קראון הייטס]]. בסופו של דבר נבחרו לכך שלושה מזקני החסידים: הרב [[יהושע קארף]], הרב [[אליהו חיים רויטבלאט]] והרב דריזין, והרבי קרא להם בשם "[[שלושת הרועים]]".


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־17:42, 24 באפריל 2024

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ר' אברהם מאיור

הרב אברהם דריזין ("ר' אברהם מאיארער") (ל' בתשרי תרס"א – י' בניסן תנש"א), היה מתלמידי ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש, מנהל רשת הישיבות המחתרתיות תחת השלטון הסובייטי וממייסדי ומנהלי ישיבת חב"ד המרכזית בארץ ישראל. היה עמוד התווך של הישוב כפר חב"ד בעשור הראשון לקיומו ושד"ר ומשפיע בארצות הברית.

תולדות חיים

בברית המועצות

ר' אברהם דריזין נולד בעיירה החסידית מַיוׄר שברוסיה לאביו הרב דובער ואמו מרת יהודית.

בגיל 12 נסע ללמוד בעיירה דרויע הסמוכה למיור, משם היה חוזר לביתו מספר פעמים בשנה.

בגיל 14 סיים את לימודיו בדרויע ונסע לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש מצוייד במכתב המלצה מרבה של דרויע. היה בין הבודדים שהצליח להתקבל לישיבה מתוך עשרות רבות של נערים שבאו להירשם.

ר' אברהם סיפר שכנכנס לראשונה ל'זאל' הישיבה, ראה את הבחורים עם זקן "שלם", והם לבושים בבגדים עלובים ובלויים, הדבר הבהילו ועשה עליו רושם רע והחליט בליבו לחזור לביתו, אך העובדה שהיה מבין הבודדים שהתקבלו לישיבה מנעה ממנו לעזוב מיידים והחליט להישאר מעט בישיבה.

בשבת הבאה נכנס ר' אברהם בשעת הצהריים ל'זאל', ובראותו את הבחורים ה'עובדים' מתפללים, ומנגנים בדביקות ניגונים שובי לב החליט להישאר בליובאוויטש.

בשנת תרע"ח גלתה הישבה בשל מלחמת העולם הראשונה מהעיירה ליובאוויטש לעיר קרמנצ'וג.

בשנת תר"פ, שנת חייו האחרונה בעלמא דין של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נסע לקראת חודש תשרי במסירות נפש יחד עם חבריו אל הרבי. בבואו לרוסטוב (שם שהה אדמו"ר הרש"ב בעת המלחמה) אמר לו הרבי "צריכים להתנהג כמו אברהם אבינו; לא צריכים לחפש מסירות נפש".

בשנת תרפ"ד נשא את לאישה את מרת שטערנא שרה, בתו של החסיד ר' זלמן משה היצחקי. קודם לכן מונה לשמש כמגיד שיעור בישיבה בנעוול.

בשנת תרפ"ח התמנה ר' אברהם למנהל הכללי של ישיבות תומכי תמימים ברחבי ברית המועצות.

בשנת תרצ"ה התהדקה טבעת החנק סביב ר' אברהם ונאלץ לעזוב את תפקידו. ביתו בעיר מוסקבה הפך למוקד של הצלת נפשות וכתובת לחסידי חב"ד באזור.

באותה התקופה עצרה המשטרה החשאית חסדים רבים והואשמו בהשתייכותם ל'ארגון דריזין', שלטענתה זה "ארגון של צעירים יהודיים דתיים החותרים תחת השלטון הסובייטי בכדי להפילו". אחד מן החסידים היה ר' יעקב מאסקאליק הי"ד שנשפט על עוון זה ונשלח לקזחסטן, ומקום קבורתו לא נודע.

לאחר מספר שנים מצא ר' אברהם שוטר יהודי שהסכים תמורת תשלום ללוותו לסמרקנד, כשכלפי חוץ נראה כמובילו למעצר.

בסיום מלחמת העולם השנייה, נוצרה הזדמנות לצאת מברית המועצות באמצעות דרכונים פולנים מזוייפים, וכך צלחו ר' אברהם ומשפחתו לצאת מרוסיה.

כמו רוב משפחות החסידים שנלמטו מרוסיה שהו תקופה במחנות הפליטים שבגרמניה, ומשם התפזרו ברחבי העולם.

בזמן שהות ר' אברהם במחנה 'פוקינג' עסק רבות בהדפסת חסידות.

בארץ הקודש

בשנת תש"ט ע"פ הוראת אדמו"ר הריי"צ, עלתה בראשות ר' אברהם קבוצת חסידים ארץ הקודש והתיישבה בכפר חב"ד.

עם בואו לארץ ר' אברהם החל לשמש כמנהל הרוחני של ישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית בארץ ישראל ששכנה בעיר לוד. בנוסף לניהול הרוחני של הישיבה דאג ר' אברהם, יחד עם ר' אפרים וולף לצורכיהם הגשמיים של התלמידים.

באותם ימים למדו בישיבה כ-300 תלמידים, כשעשרות נערים עולי תימן השתלבו בישיבה עד כדי כך שנחקק בתיאורה של הישיבה שהיא מיועדת "לעולי רוסיה ותימן".

בעשור הראשון להקמת כפר חב"ד היה ר' אברהם אחד הדמויות המרכזיות בכפר. ר' אברהם היה מתוועד שעות ארוכות עם תושבי הכפר בכל שבת ומועד חסידי.

בחג הסוכות היה ר' אברהם מתוועד כמעט ברצף במשך כל ימי החג. ר' אברהם היה נכנס לסוכה בלילה הראשון של החג והיה יוצא ממנה בשמחת תורה. להתוועדויות אלו באו יהודים מכל קצוות הקשת התורנית, אישי ציבור חברי כנסת שאינם שומרי מצוות היו באים ומתרפקים על זכרונות בית אבא

בתיאור שכתב שמואל אבידור בשנת תשט"ז בעיתון הצופה:

"לא כל הבאים להתיישב בכפר חב"ד שווים לתורת החסידות. יש יהודים תלמידי חכמים כדגומת ר' אברהם מאיורער...הוא "הרוח החיה" בכל הנוגע לעסקי חסידות בכפר. אין לך 'יום זיכרון' ו'יום הילולא' חסידי־חב"די, שאין ר' אברהם חוגג אותו ב'פארבריינגעניש' עד אור הבוקר, הוודקא נשפכת אז כמים וכך גם משתפך לבו של ר' אברהם, המחליף חליפות ניגון בקטע תורה, קטע תורה בניגון, ובין זה לזה כוסית של משקה; וכשר' אברהם יושב ב'פארברייענגעניש' מי לא יבוא עימו?"

בארצות הברית

בשנת תשי"ח אילצו קשיי הפרנסה את ר' אברהם ומשפחתו לעזוב את הארץ, וקבעו את מושבם בשכונת קראון הייטס. כך החל ר' אברהם לשבת בחצר הרבי ולהיות במחיצתו.

לפרנסתו החל ר' אברהם לשמש כ'שלוחא דרבנן' של ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770.

ר' אברהם היה נוסע לערים ברחבי ארצות הברית. את מרבית שעות היום הקדיש לתפילה וללימוד ושאר הזמן השפיע על היהודים עימם בא במגע.

בשנת תשמ"ה מונה ר' אברהם ע"פ הוראת הרבי לשמש כמשפיע בקראון הייטס.


לקריאה נוספת

שער הספר 'אנשים חסידים היו'

משפחתו

בניו
חתניו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים