ספר התניא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
עריכה |
||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
כסיים אדמו"ר הזקן את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' יהודה ליב הכהן: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן". | כסיים אדמו"ר הזקן את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' יהודה ליב הכהן: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן". | ||
==סגולותיו== | ===סגולותיו=== | ||
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע"י אדמו"רי חב"ד | סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע"י אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']]{{מקור}}, מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{מקור}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{מקור}}, שפע ברכה והצלחה{{מקור}}, ואף הצלה וישועה{{מקור}}. בעקבות כך נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה ובעיקר את שנים עשר פרקיו הראשונים{{הערת שוליים|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י"ב פרקי תניא.}} ופרקים ל"ב, מ"א ולחזור עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב. מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב{{מקור}} וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה{{מקור}}. | ||
אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{מקור}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות{{מקור}}. | |||
===השפעתו=== | |||
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש"ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על עולמו. הבעש"ט חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקו, בהסבריו השכליים הפיץ אמונה זו בכל קהילות ישראל. השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר"א, ר' חיים מוולוז'ין, לא סבר כרבו "השגחה פרטית" שבאה ככל הנראה בעקבות לימודו בתניא{{הערת שוליים|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]]}}. | |||
==השפעתו== | |||
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד | |||
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר"א, ר' חיים מוולוז'ין, | |||
כיום | כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' וברחבי העולם כולו נמסרים שיעורים בספר זה ליהודים מכל הגוונים; חסידים, ליטאים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות. העיון בספר התניא והתפיסה הייחודית שלו, משפיעה על חייהם של אנשים ובעיקר להתחזקות בשמירת התורה והמצוות. | ||
==לימוד התניא== | ==לימוד התניא== | ||