ברוך אוברלנדר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 10: שורה 10:


בקיץ [[תשמ"ט]] מספר חודשים לאחר חתונתו עם רעייתו מרת בת שבע, בתו של הרב [[משה לאזאר]] שליח הרבי ב[[מילאנו]], נשלח לבודפשט על ידי [[הרבי]]. התנאי היחיד שהרבי הציב לנסיעתו היה באם יש [[מקוה]] כשר במקום. לאחר שהתברר שבמקום אכן קיים מקוה כשר, קיבלו את ברכתו של הרבי לצאת לשליחות. אישור זה היה חריג באופן יחסי, היות ולאברכים רבים הורה הרבי לצאת לשליחות רק אחרי השלמת שנת לימוד ב[[כולל]].
בקיץ [[תשמ"ט]] מספר חודשים לאחר חתונתו עם רעייתו מרת בת שבע, בתו של הרב [[משה לאזאר]] שליח הרבי ב[[מילאנו]], נשלח לבודפשט על ידי [[הרבי]]. התנאי היחיד שהרבי הציב לנסיעתו היה באם יש [[מקוה]] כשר במקום. לאחר שהתברר שבמקום אכן קיים מקוה כשר, קיבלו את ברכתו של הרבי לצאת לשליחות. אישור זה היה חריג באופן יחסי, היות ולאברכים רבים הורה הרבי לצאת לשליחות רק אחרי השלמת שנת לימוד ב[[כולל]].
==ערוב==
הרב אוברלנדר נקט דיעה עצמאית בנושא התקנת עירוב בערי חו"ל, כאשר רוב רבני חב"ד הביעו התנגדות נחרצת על פי הוראות הרבי ואילו הרב אוברלנדר תמך בפסקים ופלפולים בהתקנת עירוב.
בתשפ"ד התקין עירוב סביב פעשט חלק מהעיר בודפסט, מה שגרם לפולמוס גדול בין רבני הונגריה.


===תפקידים נוספים===
===תפקידים נוספים===

גרסה מ־07:22, 15 באפריל 2024

הרב אוברלנדר בכינוס של מרכז רבני אירופה

הרב ברוך אוברלנדר (יליד שנת תשכ"ו), הוא שליח הרבי לעיר בודפשט, הונגריה, אב בית דין ומורה צדק, חוקר בכיר לתולדות תנועת החסידות, ומרצה למשפטים באוניברסיטה הלאומית של הונגריה.

תולדות חיים

הרב ברוך אוברלנדר הוא צאצא של ילידי הונגריה. הוריו היו ניצולי שואה ילידי הונגריה, סבו היה מחנך ומורה לפני מלחמת עולם השנייה בבודפשט במשך עשור, והעמיד דורות של תלמידים. כמו כן הוא אחיינם של שניים מגדולי רבני הונגריה, הגה"צ בעל ה"ערוגות הבושם", אבי שושלת פאפא, ואחיו בעל "הקרן לדוד".

נולד בשנת תשכ"ו.

בצעירותו למד בישיבת פאפא, ולאחר מכן בישיבת סלבודקא בבני ברק, ובתקופה זו למד בחברותא עם הרב שלמה זלמן לנדא בבית סבו הרב יעקב לנדא, שקירב אותו לחסידות ולהתקשרות לרבי, על ידי דוגמה חיה והקרנת חיות מיוחדת.

בקיץ תשמ"ט מספר חודשים לאחר חתונתו עם רעייתו מרת בת שבע, בתו של הרב משה לאזאר שליח הרבי במילאנו, נשלח לבודפשט על ידי הרבי. התנאי היחיד שהרבי הציב לנסיעתו היה באם יש מקוה כשר במקום. לאחר שהתברר שבמקום אכן קיים מקוה כשר, קיבלו את ברכתו של הרבי לצאת לשליחות. אישור זה היה חריג באופן יחסי, היות ולאברכים רבים הורה הרבי לצאת לשליחות רק אחרי השלמת שנת לימוד בכולל.

ערוב

הרב אוברלנדר נקט דיעה עצמאית בנושא התקנת עירוב בערי חו"ל, כאשר רוב רבני חב"ד הביעו התנגדות נחרצת על פי הוראות הרבי ואילו הרב אוברלנדר תמך בפסקים ופלפולים בהתקנת עירוב.

בתשפ"ד התקין עירוב סביב פעשט חלק מהעיר בודפסט, מה שגרם לפולמוס גדול בין רבני הונגריה.

תפקידים נוספים

לצד פעילותו בשדה השליחות, הרב אוברלנדר עוסק במחקר תולדות תנועת החסידות ואת מחקריו הוא מפרסם בקובץ קובץ 'אור ישראל', שם הוא משמש גם כעורך ראשי.

כמו"כ, החל משנת תשע"ט החל הרב אוברלנדר להימנות על עורכיה הבכירים של מערכת 'היכל הבעש"ט'.

בשנת תשפ"א הוציא לאור את המהדורה העברית של הספר 'שנים ראשונות' יחד עם הרב אלקנה שמוטקין והרב לוי גרייזמן בתוספת נופך ופרטים רבים נוספים שלא נכללו במהדורה בשפה האנגלית.

בנוסף, משמש הרב כראש מכון הסמיכה בעיר, וכמרצה למשפטים באוניברסיטה המקומית. הרצאותיו מבוססות על ההלכה היהודית ועל דיני המשפט העברי, והם זוכות לביקורות חיוביות מאת אנשי הסגל האקדמי במדינה.

לקראת חג העצמאות והייסוד של מדינת הונגריה העניק לו נשיא הונגריה מר יאנוש אדר את "אות מסדר אבירי הרפובליקה ההונגרית"[1].

כותרים בעריכתו

משפחתו

  • חתנו, הרב יוסף יצחק פלדמן - שליח הרבי בהונגריה
  • בנו, הרב נחמן אוברלנדר - בודפשט
  • חתנו, הרב יוסף רוזנברג - קראון הייטס

קישורים חיצוניים

הערות שוליים