מרדכי צבי אלפנביין: הבדלים בין גרסאות בדף
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) |
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | ||
[[קטגוריה:קבוצה תשכ" | [[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]] | ||
[[קטגוריה:משפחת קפלן]] | [[קטגוריה:משפחת קפלן]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]] | ||
גרסה מ־21:16, 13 באפריל 2024
הרב מרדכי צבי אלפנביין (כ' באדר א' תש"ח - י"א באדר א' תשע"א) היה חסיד חב"ד מושפע של הרב שלמה חיים קסלמן. התגורר בסוף ימיו ביישוב 'הדר ביתר'.
תולדות חיים
נולד בכ' אדר א' תש"ח בעיירה טרנוגרוד שבפולין לר' יחיאל וגולדה בינה אלפנביין. בגיל שנתיים עלה עם הוריו לארץ הקודש. בבחרותו למד בישיבת "קול תורה" בירושלים בראשות הרב שלמה זלמן אוירבך. בשנה החמישית בישיבה (שיעור ב' ישיבה גדולה) הצטרף לשיעורי התניא שנמסרו בסתר על ידי ר' יוסף צבי סגל (כיום ראש כולל "צמח צדק" בירושלים עיה"ק). תורת חסידות חב"ד מצאה חן בעיניו והוא החל לחזור מרעיונותיה בפני תלמידי הישיבה. בהמלצת ראש הישיבה, הרב אוירבך, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, שם נהיה למקבל של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.
בהיותו בישיבה התקשה לקבל את ההנהגה של תפילה לאחר זמנה. כשהוא שוחח על כך עם המשפיע, הרב קסלמן, אמר לו שאת ה"עבירה" באיחור זמן התפילה הוא לוקח על עצמו. מאז החל ללמוד חסידות כהכנה לתפילה, למרות שזה על חשבון זמן תפילה. לאחר הסתלקותו של הרב קסלמן דחה הרב אלפנביין את לימוד החסידות לאחר התפילה.
לקראת פסח שנת תשכ"ח נסע ל-770 לשנת הקבוצה שנמשכה עד לאחר הפסח שנת תשכ"ט. הוא זכה להשתתף בארבעה סדרי-פסח שערך הרבי בחדר דירת אדמו"ר הריי"צ. חבריו מספרים שהיה קם מוקדם מאוד בבוקר ולומד חסידות עד התפילה.
הרב אלפנביין נשא את רעייתו מרת חנה שרה לבית ר' שרגא מלך קפלן, והם גרו בנחל'ה ולאחר שנתיים עברו להתגורר בשיכון חב"ד לוד על ידי חמיו. ביום ג' בניסן שנת תשד"מ נפטרה אשתו.
לאחר פטירת אשתו עבר להתגורר בעיר בני ברק שם חי עד לאחר נישואי בתו ובנו הבכור שרכשו דירה בביתר עילית שהייתה אז בתחלת בנייתה, ואז עבר לגור ביישוב הדר ביתר שליד העיר.
הפטירה
במוצאי שבת פרשת תצוה, כשחזר מביקורו בבית חתנו בביתר עילית עבר אז התקף לב [דרוש מקור]. למחרת הורע מצבו והוא פונה לבית הרפואה "שערי צדק"[1] וביום שלישי, י"א באדר א' תשע"א אחר הצהרים נפטר ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.
לאחר פטירתו התפרסמו חידושי תורתו בקבצי הערות של מערכת הישיבה בצפת ושל מערכת הישיבה ב-770, בהוספת ציונים ומראי מקומות.
משפחתו
- בנו, הרב ישראל אלפנביין, נתניה.
- בנו, ר' לוי יצחק אלפנביין,ראשון לציון
- בנו, ר' אשר אלפנביין, מגדל העמק.
- בתו חיה יעקובוביץ', אשת ר' מרדכי יעקובוביץ, ביתר עלית.
- בתו רבקה יעקובוביץ', אשת ר' אהרן יעקובוביץ, נתיבות.
- בתו ציפורה שטרסברג, אשת ר' גבריאל שטרסברג, כפר חב"ד.
- בתו אסתר קיי, אשת ר' עמוס קיי, קרית גת.
לקריאה נוספת
- קובץ:העקשן ינצח שבועון כפר חבד 1898 עמוד 65 .pdf
- אבא, שבועון משנת תשע"א לאחר פטירתו עמוד 32.
הערות שוליים
- ↑ כשהיה בבית הרפואה כתב בנו הרב ישראל, לרבי באמצעות האגרות קודש והתשובה הופיעה בכרך ד' אגרת איד: "נהניתי לשמוע אשר גם מכאן ולהבא ישתדל בזה, למרות האבדה הגדולה שאבד עם ישראל - הוא קברניטו הוד כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ויותר נכון, לא למרות האבדה, אלא אדרבה, שאחר האבדה הגדולה, הנה גדלה כמה פעמים האחריות המוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, להחזיק מעמד ביתר שאת נגד כל ההעלמות וההסתרים, ובפרט העלם והסתר זה, אשר קשה סלוקן של צדיקים יותר מחורבן ביהמ"ק"