שמואל גרונם אסתרמן – הבדלי גרסאות

חסיד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
חסיד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
הרב ה[[חסיד]] ר' '''שמואל גרונם אסתרמן''' (מכונה '''גרונם''', ובכתבי תלמידיו '''רש"ג'''{{הערת שוליים|ב[[רשימות דברים|כתבי]] ר' [[יהודה חיטריק: '''רשג"א'''.}} היה ה[[משפיע]] הראשון בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ונודע כאחד מגדולי המשפיעים אשר העמיד דורות שלימים של תמימים עובדי ה'.
בניו של ר' גרונםכיתוב תמונה]]הרב ה[[חסיד]] ר' '''שמואל גרונם אסתרמן''' (מכונה '''גרונם''', ובכתבי תלמידיו '''רש"ג'''{{הערת שוליים|ב[[רשימות דברים|כתבי]] ר' [[יהודה חיטריק]]: '''רשג"א'''.}} היה ה[[משפיע]] הראשון בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ונודע כאחד מגדולי המשפיעים אשר העמיד דורות שלימים של תמימים עובדי ה'.


עם ייסודה של ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בשנת [[תרנ"ז]] מונה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[משפיע]] ראשי בסניף המרכזי - [[תומכי תמימים זעמבין]]. בקיץ [[תר"ס]] עקב שריפה, עקרה הישיבה בראשות ר' גרונם ל[[קובליץ]], והייוותה את [[תומכי תמימים קובליץ]]. בקיץ [[תרס"א]] חזרו ל[[ליובאוויטש]]. ב[[תרס"ג]] חזרו שוב לז'עמבין, וב[[תרס"ה]] התיישבו באופן סופי ב[[ליובאוויטש]], ור' גרונם החל מכהן כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]{{הערת שוליים|מקור: [[ספר התמימים]] ח"א בעריכת ר' [[יצחק גנזבורג]]}}.
עם ייסודה של ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בשנת [[תרנ"ז]] מונה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[משפיע]] ראשי בסניף המרכזי - [[תומכי תמימים זעמבין]]. בקיץ [[תר"ס]] עקב שריפה, עקרה הישיבה בראשות ר' גרונם ל[[קובליץ]], והייוותה את [[תומכי תמימים קובליץ]]. בקיץ [[תרס"א]] חזרו ל[[ליובאוויטש]]. ב[[תרס"ג]] חזרו שוב לז'עמבין, וב[[תרס"ה]] התיישבו באופן סופי ב[[ליובאוויטש]], ור' גרונם החל מכהן כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]{{הערת שוליים|מקור: [[ספר התמימים]] ח"א בעריכת ר' [[יצחק גנזבורג]]}}.
שורה 6: שורה 6:
==ביאוריו וסיפוריו==
==ביאוריו וסיפוריו==


במשך הנשים מסר ר' גרונם עשרות שיעורים ב[[חסידות]], ביחוד ב[[ספר התניא]] ובמאמרי [[אדמו"ר המהר"ש]]. רבים מתלמידיו רשמו את ביאוריו{{הערת שוליים|ביאוריו על ה[[תניא]] - חלקם נלקטו לתוך [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] (ע"י הרב [[יהושע קארף]]), חלק גדול נמצא ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] (ונדפס בחוברת מיוחדת בשנת [[תשס"ז]].) וחלק נוסף נותר בידי אספנים פרטיים. חלק מביאוריו נמסרו כשיעורים על ידי תלמידיו - ביניהם ידועים: הרב [[שמואל לויטין]] (נאסף ב[[ניצוצי אור]]), הרב [[שאול דובער זיסלין]] והרב [[שמואל נוטיק]]. בודדים משיעוריו ב[[מאמר]]ים נאספו ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ב'אוסף רש"ג פוקינג', ובאוספים אחרים.}}.
===ביאוריו===
 
במשך השנים מסר ר' גרונם עשרות שיעורים ב[[חסידות]], ביחוד ב[[ספר התניא]] ובמאמרי [[אדמו"ר המהר"ש]]. רבים מתלמידיו רשמו את ביאוריו{{הערת שוליים|ביאוריו על ה[[תניא]] - חלקם נלקטו לתוך [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] (ע"י הרב [[יהושע קארף]]), חלק גדול נמצא ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] (ונדפס בחוברת מיוחדת בשנת [[תשס"ז]].) וחלק נוסף נותר בידי אספנים פרטיים. חלק מביאוריו נמסרו כשיעורים על ידי תלמידיו - ביניהם ידועים: הרב [[שמואל לויטין]] (נאסף ב[[ניצוצי אור]]), הרב [[שאול דובער זיסלין]] והרב [[שמואל נוטיק]]. בודדים משיעוריו ב[[מאמר]]ים נאספו ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ב'אוסף רש"ג פוקינג', ובאוספים אחרים.}}.


ביאוריו מתאפיינים בעמקות וברחבות, תוך דיוק בכל פסיק ותג של [[ספר התניא]], הוא מרבה לקשר את הנאמר בספר לספרי [[חסידות]] אחרים, בעיקר לספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. {{הערת שוליים|לעומת ביאורי [[ר' שילם]] קוראטין המקושרים בדרך-כלל ל[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי|תורת הרבי האמצעי]], וביחוד ל[[אמרי בינה]], וראה ג"כ בספר [[זכרון לבני ישראל]].}}.
ביאוריו מתאפיינים בעמקות וברחבות, תוך דיוק בכל פסיק ותג של [[ספר התניא]], הוא מרבה לקשר את הנאמר בספר לספרי [[חסידות]] אחרים, בעיקר לספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. {{הערת שוליים|לעומת ביאורי [[ר' שילם]] קוראטין המקושרים בדרך-כלל ל[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי|תורת הרבי האמצעי]], וביחוד ל[[אמרי בינה]], וראה ג"כ בספר [[זכרון לבני ישראל]].}}.
===סיפוריו===
בניגוד{{הערת שוליים| ראה בהרחבה בספר [[זכרונותי (ששונקין)|זכרונותי]] לרב [[נחום שמריהו ששונקין]].}} לר' [[מיכאל בלינער]] - [[התוועדות|התוועדויותיו]] של ר' גרונם היו מלאות ועמוסות ב[[סיפור|סיפורי]] [[חסיד]]ים מן העבר, סיפורים על [[אדמו"רי חב"ד]] ועל [[חסיד]ים גדולים, סיפורי צדיקים ואמרו.
רוב הסיפורים שמע ר' גרונם מפי ר' [[אברהם לנדא]] מז'עמבין, חלקם ששמע מאחרים ומיעוטם ראה בעצמו.
סיפוריו הפכו לנכסי צאן ברזל בסיפורת החב"דית. בהערכה זהירה אפשר לומר, כי קרוב לשישים וחמשה אחוז (ואף יותר) מהסיפורים החב"דיים שאירעו בין תקופת [[אדמו"ר הזקן]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]] מקורם בר' גרונם{{הערת שוליים|על רושמי הסיפורים וכו' - ראה להלן.}]
==בניו==
*השמש ר' יצחק אייזיק{{הערת שוליים|מ[[מוסקבה]], נפטר [[תשכ"ג]].}]
*השוחט ר' בערל.
*ר' אפריים.


==תלמידיו==
==תלמידיו==