1,732
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
[[הרבי]] אף אמר: | [[הרבי]] אף אמר: | ||
{{ציטוטון| | {{ציטוטון|בנוגע ללימוד "דף היומי" ב[[תלמוד בבלי]] – כבר נהגו כן כמה וכמה פעמים, יותר מג' פעמים, ובכלל – בכגון דא מספיקה הקביעות דפעם אחת, מכיון שהדבר נעשה ברבים ובפירסום; אמנם, בנוגע ללימוד "דף היומי" ב[[תלמוד ירושלמי]], הנה מכיון שנמצאים ב"מחזור הראשון", עוד לפני שנקבע ה[[מנהג]] בזה – יכולים לקבוע עתה את ה[[מנהג]] באופן שירצו, הן בנוגע להשלמת ה[[משניות]] במסכתות שבחלקן אין [[גמרא]], והן בנוגע להשלמת ה[[משניות]] במסכתות שאין עליהם [[גמרא]] כלל, ואדרבה – על ידי זה יקבע [[מנהג]] זה לדורות!}} | ||
במשך ה[[יחידות]] שאל [[פנחס מנחם אלתר]] את [[הרבי]]: "לגבי עריכת סיום מסכת בקשר ל"[[סעודת מצוה]]" (ב[[תשעת הימים]] וכיו"ב) – ישנם המדייקים לעשות סיום על המסכתות ד[[תלמוד בבלי]] בלבד, מכיון שכל המסכתות ד[[תלמוד ירושלמי]] אינם בשלימותם לגמרי, שהרי ישנם כו"כ ענינים שנשארו ב[[קושיא]] כו', ולא הוגה וכו', ובמילא – חוששים הם ש[[סיום מסכת]] ב[[ירושלמי]] אינה באופן ד"שלים מסכתי'". | במשך ה[[יחידות]] שאל [[פנחס מנחם אלתר]] את [[הרבי]]: "לגבי עריכת סיום מסכת בקשר ל"[[סעודת מצוה]]" (ב[[תשעת הימים]] וכיו"ב) – ישנם המדייקים לעשות סיום על המסכתות ד[[תלמוד בבלי]] בלבד, מכיון שכל המסכתות ד[[תלמוד ירושלמי]] אינם בשלימותם לגמרי, שהרי ישנם כו"כ ענינים שנשארו ב[[קושיא]] כו', ולא הוגה וכו', ובמילא – חוששים הם ש[[סיום מסכת]] ב[[ירושלמי]] אינה באופן ד"שלים מסכתי'". | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
בסיום ירושלמי ב[[מסכת נדה]], [[הרבי]] אמר את הסיבה, בשביל מה צריך להוסיף לב[[מסכת נדה]] [[משניות]] בפרקים שאין בהם [[גמרא]], ובכלל המסכתות שאין בהם [[גמרא]]: | בסיום ירושלמי ב[[מסכת נדה]], [[הרבי]] אמר את הסיבה, בשביל מה צריך להוסיף לב[[מסכת נדה]] [[משניות]] בפרקים שאין בהם [[גמרא]], ובכלל המסכתות שאין בהם [[גמרא]]: | ||
{{ציטוטון| | {{ציטוטון|הקסלקא דעתך להוסיף בדפוסי [[ירושלמי]] את שאר ה[[משניות]] ד[[מסכת נדה]] עד ל[[סיום מסכת|סיום המסכת]] – נתעורר אצלי מסיבה נוספת: סיום הירושלמי שלפנינו (ב[[מסכת נדה]]) הוא – בענין דהיפך ה[[טהרה]], ומאז ומתמיד היה לי צער, וצריך עיון גדול לפי עניות דעתי מזה שה[[ירושלמי]] אינו מסיים בדבר טוב! | ||
"בשלמא כאשר אין עצה לדבר – אזי אין ברירה, וכפי שכותבים המדפיסים שסיום הירושלמי לא הגיע לידינו, אבל בנדון דידן יש עצה פשוטה בדבר: כשם שב[[מסכת שבת]] הוסיפו את המשניות דד' פרקים האחרונים, הרי גם ב[[מסכת נדה]] יכולים להוסיף את שאר ה[[משניות]] עד ל[[סיום מסכת|סיום המסכת]], ואז יהיה הסיום על כל פנים בתיבת "תלויים", ובאם יוסיפו גם שאר המסכתות שלאחרי נדה – יהיה הסיום בדבר טוב | "בשלמא כאשר אין עצה לדבר – אזי אין ברירה, וכפי שכותבים המדפיסים שסיום הירושלמי לא הגיע לידינו, אבל בנדון דידן יש עצה פשוטה בדבר: כשם שב[[מסכת שבת]] הוסיפו את המשניות דד' פרקים האחרונים, הרי גם ב[[מסכת נדה]] יכולים להוסיף את שאר ה[[משניות]] עד ל[[סיום מסכת|סיום המסכת]], ואז יהיה הסיום על כל פנים בתיבת "תלויים", ובאם יוסיפו גם שאר המסכתות שלאחרי נדה – יהיה הסיום בדבר טוב.}} | ||
בהמשך השנה, כמה שבועות לפני הסיום הראשון, ב[[חול המועד פסח]] [[תשד"מ]], [[הרבי]] הציע במכתב ל[[[[פנחס מנחם אלתר|בעל ה"פני מנחם"]] ללמוד את ה[[משניות]] של [[סדר טהרות]], כך שהסיום לא יהיה ב[[י"א אייר]] [[תשד"מ]], אלא ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] בסמיכות ל[[יארצייט]] של [[אברהם מרדכי אלתר|בעל ה"אמרי אמת"]] מ[[גור]]. | בהמשך השנה, כמה שבועות לפני הסיום הראשון, ב[[חול המועד פסח]] [[תשד"מ]], [[הרבי]] הציע במכתב ל[[[[פנחס מנחם אלתר|בעל ה"פני מנחם"]] ללמוד את ה[[משניות]] של [[סדר טהרות]], כך שהסיום לא יהיה ב[[י"א אייר]] [[תשד"מ]], אלא ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] בסמיכות ל[[יארצייט]] של [[אברהם מרדכי אלתר|בעל ה"אמרי אמת"]] מ[[גור]]. | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
בתחילת המכתב [[הרבי]] מסביר למה הוא כותב דווקא ב[[חול המועד]]: | בתחילת המכתב [[הרבי]] מסביר למה הוא כותב דווקא ב[[חול המועד]]: | ||
{{ציטוטון| | {{ציטוטון|הרי זה עניין שלפי עניות דעתי דבר האבוד ושהזמן גרמא ולכן כותבני בחול המועד – הגעתני ידיעה על דבר קא סלקא דעתך דקביעת יום הסיום דהירושלמי בי"א אייר (ובהוספת רק פרק אחד) והנה על-פי זה – רוב דסדר טהרות לא נכלל – לא בלימוד דדף ה[[בבלי]] ולא – דה[[ירושלמי]], באם "יגלגלו" הסיום ליום זכאי – תשלומין דחג השבועות (וגם יום הילולא בבית [[גור]]) – זמן לכלול כל הנזכר לעיל, על כל פנים באם יגלגלו ל[[ל"ג בעומר]] – יכללו המסכת שמסיימת את ה[[ש"ס]] בהסיום ואת כבוד-תורתו הסליחה – שנדרשתי ללא ששאלוני (וכיוון שכבר התחלתי בנידון זה פנים אל פנים – לפי עניות דעתי, מוכרחני לגמור הנ"ל).}} | ||
לקראת מעמד החגיגי של הסיום הראשון [[הרבי]] מסר שיחה להדפסה בקובץ שיצא לכבוד הסיום מטעם לומדי מכון תלמוד ירושלמי, שנקרא "אור ירושלמי" – קובץ חידושי תורה על תלמוד ירושלמי "בהשתתפות מרנן ורבנן רבותינו ובני הישיבות". | לקראת מעמד החגיגי של הסיום הראשון [[הרבי]] מסר שיחה להדפסה בקובץ שיצא לכבוד הסיום מטעם לומדי מכון תלמוד ירושלמי, שנקרא "אור ירושלמי" – קובץ חידושי תורה על תלמוד ירושלמי "בהשתתפות מרנן ורבנן רבותינו ובני הישיבות". | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
=== מעמד סיום ירושלמי הראשון === | === מעמד סיום ירושלמי הראשון === | ||
ביום ראשון [[י"א אייר]] [[תשד"מ]] התקיים ב[[בורו פארק]] מעמד חגיגי לסיום ירושלמי הראשון. בהתאם הוראת [[הרבי]] נסעו לסיום אנ"ש ובחורים רבים. הרב [[מרדכי מענטליק]] כובד לקרוא מכתב של [[הרבי]] שבו הדרן קצר על ה[[ירושלמי]] וקשר בין סיום ה[[ירושלמי]] לתחילתו. במכתב [[הרבי]] ציטט את דברי [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] "שמאיר בה ה[[חכמה]] ברורה כמו שהיא למעלה ב[[גילוי]]". כשהדגשת [[הרבי]] על העניין ש[[ירושלמי]] זה עניין השלום כפי שפתח את המכתב "לימוד ה[[ירושלמי]] שיביא גם למעשה (ולהנהגה) כהנהגת מארי ד[[תלמוד ירושלמי]] – שמנעימין זה לזה... חיבה ורעות נוהגים זה בזה לקיים מה שנאמר "האמת והשלום אהבו"". ו[[הרבי]] סיים עם הסיום של [[מסכת טהרות]] במשניות "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום". | ביום ראשון [[י"א אייר]] [[תשד"מ]] התקיים ב[[בורו פארק]] מעמד חגיגי לסיום ירושלמי הראשון. בהתאם הוראת [[הרבי]] נסעו לסיום אנ"ש ובחורים רבים. הרב [[מרדכי מענטליק]] כובד לקרוא מכתב של [[הרבי]] שבו הדרן קצר על ה[[ירושלמי]] וקשר בין סיום ה[[ירושלמי]] לתחילתו. במכתב [[הרבי]] ציטט את דברי [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] "שמאיר בה ה[[חכמה]] ברורה כמו שהיא למעלה ב[[גילוי]]". כשהדגשת [[הרבי]] על העניין ש[[ירושלמי]] זה עניין השלום כפי שפתח את המכתב "לימוד ה[[ירושלמי]] שיביא גם למעשה (ולהנהגה) כהנהגת מארי ד[[תלמוד ירושלמי]] – שמנעימין זה לזה... חיבה ורעות נוהגים זה בזה לקיים מה שנאמר "האמת והשלום אהבו"". ו[[הרבי]] סיים עם הסיום של [[מסכת טהרות]] במשניות "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום". | ||
[[קובץ:מכתב לסיום ירושלמי2.jpg|ממוזער|מכתב של [[הרבי]] לסיום הראשון של [[ירושלמי]] עם הגהות בכתב יד קודשו בגוף המכתב]] | [[קובץ:מכתב לסיום ירושלמי2.jpg|ממוזער|מכתב של [[הרבי]] לסיום הראשון של [[ירושלמי]] עם הגהות בכתב יד קודשו בגוף המכתב]] | ||
=== הרבי מסביר את שינויים בין תלמוד בבלי לירושלמי === | === הרבי מסביר את שינויים בין תלמוד בבלי לירושלמי === | ||