יוסף שלום אלישיב: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
לגיסו של הרב אלישיב - הרב אהרן יעקובוביץ, שני בנים חסידי חב"ד: הרב [[שמעון יעקובוביץ]] מ[[ירושלים]], והרב [[אלחנן יעקובוביץ']] מ[[נחלת הר חב"ד]]. ולהם צאצאים רבים חסידי חב"ד הפזורים בארץ ובעולם. | לגיסו של הרב אלישיב - הרב אהרן יעקובוביץ, שני בנים חסידי חב"ד: הרב [[שמעון יעקובוביץ]] מ[[ירושלים]], והרב [[אלחנן יעקובוביץ']] מ[[נחלת הר חב"ד]]. ולהם צאצאים רבים חסידי חב"ד הפזורים בארץ ובעולם. | ||
למרות שנמנע במשך שנים רבות מכתיבת הסכמות לספרים, בשנת [[תש"ע]] כתב הסכמה על הספר [[ביכורי אליהו]] של בחור חב"די [[אליהו צבי יעקובוביץ]] (נכד לאחיינו הרב [[שמעון יעקובוביץ]]) מ[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ושם מעיד על כך שדיבר עמו פעמים רבות בלימוד, וראה את למדנותו המופלגה והכשרונות הרבים שיש לו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56293 הרבנים הליטאים נתנו הסכמה לספר של חב"דניק] {{אינפו}}}}. | למרות שנמנע במשך שנים רבות מכתיבת הסכמות לספרים, בשנת [[תש"ע]] כתב הסכמה על הספר [[ביכורי אליהו]] של בחור חב"די בשם [[אליהו צבי יעקובוביץ]] (נכד לאחיינו הרב [[שמעון יעקובוביץ]]) מ[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ושם מעיד על כך שדיבר עמו פעמים רבות בלימוד, וראה את למדנותו המופלגה והכשרונות הרבים שיש לו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56293 הרבנים הליטאים נתנו הסכמה לספר של חב"דניק] {{אינפו}}}}. | ||
ב[[כ"ד טבת]] [[תש"ע]] חתם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של [[שערי הוראה]] לעידוד לימוד ההלכה של ספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52334 מכתב קריאה] {{אינפו}}}}. | ב[[כ"ד טבת]] [[תש"ע]] חתם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של [[שערי הוראה]] לעידוד לימוד ההלכה של ספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52334 מכתב קריאה] {{אינפו}}}}. | ||
גרסה מ־00:08, 15 במרץ 2024
| הרב יוסף שלום אלישיב | |
|---|---|
| |
| מגדולי פוסקי הדור | |
| לידה | א' בניסן תר"ע |
| פטירה | כ"ח בתמוז תשע"ב |
| ירושלים | |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | ליטאי |
| תפקידים נוספים | רב ופוסק |
הגאון הרב יוסף שלום אלישיב (מוכר בתור הגרי"ש אלישיב; נולד בא' ניסן תר"ע, 10 באפריל 1910, נפטר בכ"ח תמוז תשע"ב, 18 ביולי 2012) היה מחשובי הפוסקים בדור האחרון, וממנהיגי הציבור הליטאי.
תולדות חיים
הרב אלישיב הוא בן יחיד שנולד לאחר 17 שנות נישואין. סבו מצד אמו חיה מושא[1], היה המקובל רבי שלמה אלישיב (עליאשאוו), מחבר הספר "לשם שבו ואחלמה" העוסק בענייני קבלה. הוא הקפיד מאוד על כתיבת ספרו בקדושה ובטהרה, ולא נתן לאיש לכתוב אותו עבורו, מלבד לנכדו הרב אלישיב, אותו לימד את חכמת הקבלה[דרוש מקור]. אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מאראן, שכונה רבי "אברהם אראנער", כתב את ספר ההלכה "ביכורי אברהם" ושימש רב בעיר הומל ('גומל' לפי ההגייה הרוסית), אליה עברה המשפחה בעת מלחמת העולם הראשונה, ונודע כ"הרב מהאמלע"[2]. בתרפ"ד החליטה המשפחה לעלות לארץ ישראל ובעצת החפץ חיים שונה שם המשפחה ל"אלישיב" על מנת לקבל סרטיפיקט משפחתי אחיד. המשפחה השתקעה בשכונת מאה שערים שבירושלים, ובגיל 20 נישא הרב אלישיב למרת שיינה חיה, בתו של "אבי האסירים", הרב אריה לוין.
לאחר פטירת אביו התמנה לכהן כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. במסגרת זו השתתף בתפילות בית הכנסת ומסר בו שיעורים בגמרא מדי יום, אך נמנע מלנהוג בעצמו כרב רשמי.
בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בתאריך 3.12.50 (תשי"א) מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך הצטרף כדיין בבית הדין הרבני הגדול[3].
הרב אלישיב כיהן במשרה זו עד שנת תשל"ד. בסך הכל כיהן כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית.
בעקבות היבחרו של הרב שלמה גורן לתפקיד הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, התעוררו בינו לבין הרב אלישיב פולמוסים הלכתיים, ובעקבות כך פרש מבית הדין. עם זאת, הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד אחר ראוי למלא את מקומם.
משנת תשס"ב החל לשמש כמנהיג הציבור הליטאי.
קשריו עם חב"ד
הרב אלישיב היה מהמנויים והתומכים בספריו של הרב אברהם חיים נאה בעניין שיעורי התורה. כמו כן באחד ממכתביו כותב הרב אלישיב כי שיעורי התורה הנכונים והמקובלים הם של הרב נאה[4] למרות ששיטת החזון איש הייתה שונה ומנוגדת.
כאשר בשנת תשט"ז חנוך הענדל הבלין תבע את מוסדות חב"ד והרבי לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב עדס, הרב אלישיב והרב בצלאל זולטי, הם פסקו כי "ישיבת תורת אמת הכללית בירושלים, היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מליובאוויטש.". במהלך הדיון טען הבלין כי הרבי אינו ממשיכם של הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ. בתגובה, שאל הרב אלישיב את הבלין: "מיהו מנהיג חב"ד כיום?"; ענה לו הבלין ספונטאנית: "הרבי". אמר לו הרב אלישיב: "הרי אתה עצמך מודה כי הוא הרבי והוא מנהיג את חב"ד". לשאלה ותשובה זו הייתה השפעה מכרעת על פסק הדין[5].
בשנת תשל"ב שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאת לו שבעים שנה[6].
כאשר הרב יהושע פולק רצה להקים מקווה חב"ד בשכונת רמות ג' בירושלים, נתקל בהתנגדות עזה מצד תושבים מתנגדים בסביבה. כאשר פנה לרב אלישיב, הורה לו הרב אלישיב לא להכנע בשום פנים, ולא להרתע אלא להקים במקום מקווה חב"ד[7].
בשנת תש"מ חתם על 'קול קורא' המצטרף לקריאת הרבי בעניין טהרת המשפחה. בראש הקריאה נכתב: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש"[8].
הרב אלישיב ניהל קשר מכתבים הלכתי עם הרבי דרך הרב צבי וינמן. בהזדמנות מסויימת קיבל ר' צבי מענה מהרבי בכתב יד קודשו ולא הצליח לפענחו. הוא ניגש עם המענה אל הרב אלישיב שנטל את מכתב הרבי לידיו ועיין בו זמן מה בכובד ראש[9].
בני משפחתו מספרים על סופר סת"ם מלוד שהיה מגיע לעיתים די תכופות לשאלו בענייני הלכה, לאור הוראת הרבי להתייעץ עימו[10].
בהזדמנות התבטא באוזני הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי כי הרבי הוא "עמודו של עולם".
באחת השבתות פתח את שיעורו השבועי בבית-המדרש 'תפארת-בחורים' במאה-שערים, באומרו: "אמש שמעתי הקלטה מדברי הרבי מליובאוויטש שליט"א שדיבר בקול חוצב להבות אש, כי "העולם רועד". לאור הדברים אני מציע שנאמר פרק תהלים ושילדי תינוקות של בית רבן ילמדו משניות..".
מספר פעמים סיפר בפני מקורביו סיפור אליו היה עד כשהרבי הורה לבדוק את תפילין של בעל נכדתו לאחר שחלתה בכתפה ואכן נמצא שחסרים בתפילין המילים 'על ידך'. כשהיה מספר את הסיפור היא אומר: "על פי פסיקת ההלכה לא היה צורך בבדיקת התפילין, אבל הליובאוויטשער רבי רואה ברוח קדשו דברים שלא כולנו רואים[11]".
בערב יום כיפור תשמ"ט הגיע אל הרב אלישיב רב מסויים שניסה לגייסו לעשיית חרם על חב"ד אך הוא סירב והתעקש שלא להטיל חרם כזה [12]
לאחר הרצח בבית חב"ד מומבאי בתשס"ט, ביקש אברך ליטאי לקרוא לביתו רבקה על-שם השליחה שנרצחה, ושאל על-כך את הרב אלישיב. הרב אלישיב אמר שהדבר ראוי, ולאחר שאחד הנוכחים העיר "הלא הם היו חב"דניקים...", הרב אלישיב ביטל את דבריו בניע יד[13].
לגיסו של הרב אלישיב - הרב אהרן יעקובוביץ, שני בנים חסידי חב"ד: הרב שמעון יעקובוביץ מירושלים, והרב אלחנן יעקובוביץ' מנחלת הר חב"ד. ולהם צאצאים רבים חסידי חב"ד הפזורים בארץ ובעולם.
למרות שנמנע במשך שנים רבות מכתיבת הסכמות לספרים, בשנת תש"ע כתב הסכמה על הספר ביכורי אליהו של בחור חב"די בשם אליהו צבי יעקובוביץ (נכד לאחיינו הרב שמעון יעקובוביץ) מתומכי תמימים כפר חב"ד, ושם מעיד על כך שדיבר עמו פעמים רבות בלימוד, וראה את למדנותו המופלגה והכשרונות הרבים שיש לו[14].
בכ"ד טבת תש"ע חתם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של שערי הוראה לעידוד לימוד ההלכה של ספרי אדמו"ר הזקן[15].
הרב שמעון פרידמן היה ממקורביו והיה יוצא ובא אצלו. בני משפחתו של הרב אלישיב מספרים כי אף בעת זקנותו כשלא קיבל אנשים פרטיים היה מקבל את הרב פרידמן ומשוחח עימו[16].
בהזדמנות מסויימת התבטא כי על אף שיש לו אי אלו השגות ושאלות על דרכו של הרבי, הרי אם הרב פרידמן הוא חסיד של הרבי אין הוא יכול לפצות את פיו כלפיו[17].
משפחתו
- חתנו, ר' חיים קנייבסקי
- חתנו, ר' יצחק זילברשטיין
קישורים חיצוניים
- שניאור זלמן ברגר בחשיפה על יחסו החיובי של הרב אלישיב לפסקיו של הרב חיים נאה - הפוסק הליטאי תומך בפוסק החב"די. עוד באותו באותו עניין: גילוי נוסף: "הודעתי שנוהגים כר"ח נאה"
- ניגון צמאה לך נפשי במעמד אלפים ביום השנה לפטירת הרב אלישיב
- הרב אלישיב התפלא: מדוע לא אמר "ויקרב משיחי'ה?!"
| הקודם: [18] |
מנהיג הציבור הליטאי ט"ז חשוון תשס"ב - כ"ח תמוז תשע"ב |
הבא: אהרן יהודה לייב שטיינמן |
הערות שוליים
- ↑ יש הסוברים כי שמה המקורי היה חיה מושקא, כשם אשתו של הרבי. ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&u מאמר באתר חב"ד אינפו
- ↑ מודעה בה הוא מופיע בשם זה.
- ↑ הזמן בו הוא החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי ובביה"ד הגדול, אינו ברור לגמרי. פסקי הדין הרבניים (פד"ר) פורסמו בדרך כלל ללא תאריך, אך נראה לפיהם שהוא מונה לדיין בבית הדין הגדול באותה שנה שבה החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי (על פי הספר "השקדן").
- ↑ הרב אלישיב פסק לנהוג כגר"ח נאה
- ↑ סופר על ידי הרב חנוך גליצנשטיין.
- ↑ נדפס בספר נשיאי חב"ד ובני דורם.
- ↑ הרב אלישיב תמך בבניית מקווה חב"דית
- ↑ הרב אלישיב חותם: ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש
- ↑ השקדן ח"ב
- ↑ השקדן חלק שני פרק יד, עמ' 48
- ↑ כפר חב"ד, ז' אב תשע"ב
- ↑ מפי הרב חיים קרייזוירטה - שמן ששון מחבריך ח"ד עמ' 153
- ↑ 'חדשות משפחה' אדר תשס"ט.
- ↑ הרבנים הליטאים נתנו הסכמה לספר של חב"דניק
- ↑ מכתב קריאה
- ↑ ספר שמעון הצדיק
- ↑ מפי ר' חיים שאולזון
- ↑ נוהגים שלא להזכיר שמו
