פושקינה: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 32: | שורה 32: | ||
*הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] - מוותיקי קהילת חב"ד פושקינה | *הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] - מוותיקי קהילת חב"ד פושקינה | ||
*הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] | *הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] | ||
[[קובץ:חן, דובער (28).jpg|ממוזער|הרב בערקע חן בצעירותו גר בפושקינה]] | |||
*הרב [[בערק'ה חן]] - חתן ר' שניאור זלמן קלמנסון, לימים חסיד מפורסם. | *הרב [[בערק'ה חן]] - חתן ר' שניאור זלמן קלמנסון, לימים חסיד מפורסם. | ||
*הרב [[שמואל מרוזוב]] מפעילי [[תפארת בחורים]] בלנינגרד | *הרב [[שמואל מרוזוב]] מפעילי [[תפארת בחורים]] בלנינגרד | ||
גרסה מ־07:54, 14 במרץ 2024
פושקינה (צארסקי סילו, כפר הצאר) הוא כפר הסמוך לפטרבורג, בזמן נשיאות אדמו"ר הריי"צ התקיימה במקום קהילה חסידית.
היסטוריה
לכפר קראו בתחילה צארסקי סילו שפירושו הוא "כפר הצאר" לאחר המהפכה הקומוניסטית שינו הקומוניסטים את שם הכפר לשם "פושקינה". הכפר סמוך לפטרבורג מרחק של כ25 קילומטרים.
רבותינו נשיאנו בכפר
אדמו"ר המהר"ש ביקר בקיץ תרכ"ב בכפר כדי לאתר את נכדו של החוקר שצייר את אדמו"ר הזקן. אדמו"ר המהר"ש מצאו והנכד התקשה לתת את התמונה, רק לאחר נתינת ערבון על סך עשרת אלפים רובל הסכים לתת את התמונה לאדמו"ר המהר"ש לחודש ימים. כעבור שנים, בשנת תר"מ הגיע אדמו"ר המהר"ש שוב לכפר במטרה להינפש קצת מפעילות עסקנית שפעל בפטרבורג הסמוכה.
אדמו"ר הריי"צ ביקר בפטרבורג בשנת תרס"ב כדי להיפגש עם הגנרל קוטאוו וזאת כדי לקבל מכתב המלצה לשר פלוני ובכך לבטל גזירות ופורעניות על יהודים, מכיוון שהחסיד שעמו פעל אדמו"ר הריי"צ להשגת הקשר עם הגנרל - ר' אליעזר אליאנסקי גר בכפר, נסע אדמו"ר הריי"צ ברכבת לכפר וכבר בעת הנסיעה פגש בהשגחה פרטית אדמו"ר הריי"צ את הגנרל, את מכתב ההמלצה כתב הגנרל בתחנת הרכבת של הכפר, אדמו"ר הריי"צ לן בלילה בכפר אצל ר' אליעזר[1] ולמחרת חזר לפטרבורג[2].
קהילה של חסידים בכפר
עקב רדיפות הקומוניסטים, הגיעו כמה ממשפחות החסידים לכפר, הם קיוו ששם ימצאו מעט מרגוע לנפשם מהרדיפות מפני שמדובר בכפר שקט וקטן.
מניין בבית הרב שמואל מנחם קליין
מניין חב"די התקיים בבית משפחת הרב שמואל מנחם קליין ובשבתות נערכו שם אף התוועדויות, בנוסף לכך נערכו שם אף חתונות של עדת החסידים. בית משפחת קליין שכן בדירת מגורים שכללה חדר אחד גדול, ורובו הוקדש לבית כנסת ומעבר לוילונות שנתלו התגוררו בני המשפחה. בחג הסוכות הסוכה היחידה בפושקינה נבנתה ליד בית משפחת קליין וכל החסידים היו מגיעים לסוכה לקיים את מצות החג[3]
היות והמניין התקיים בביתו של הרב שמואל מנחם קליין, זומן ר' שמואל מנחם כמה פעמים לחקירות מתישות ולא אחת איימו עליו באיומים שונים ומשונים, אך ר' שמואל מנחם לא נכנע ללחצים[4].
הרב פלוטקין - רב הקהילה
רב הקהילה היה הרב אברהם אליהו פלוטקין. הרב פלוטקין שכיהן קודם לכן ברבנות בכמה עיירות בברית המועצות ובגלל רדיפות השלטונות עבר להתגורר בפושקינה. כלפי חוץ עסק במלאכות שונות לפרנסתו אך בפועל כיהן כרב, והרביץ תורה הן במבוגרים והן בילדים. המשטרה החשאית ידעה על מעשיו ורדפה אותו, אך הרב פלוטקין המשיך בפעולותיו לביצור היהדות והחסידות בפושקינה[5].
חסידי חב"ד בפושקינה
- הרב אברהם אליהו פלוטקין - רב קהילת ליובאוויטש בפושקינה
- הרב שמואל גלפרין - נודע כשוחט שזכה לשחוט עבור רבותינו נשיאינו. נאסר פעמיים על ידי הקומוניסטים, וכאשר השתחרר בפעם השניה בט"ו שבט תרצ"ט החליט לעזוב את עיר מגוריו ויטבסק ולעבור עם משפחתו לפושקינה [6].
- הרב קלמן חוסידוב
- הרב שמואל מנחם קליין - מארח מניין חב"ד בפושקינה
- הרב שניאור זלמן קלמנסון - מוותיקי קהילת חב"ד פושקינה
- הרב ישראל שמעון קלמנסון
.jpg)
- הרב בערק'ה חן - חתן ר' שניאור זלמן קלמנסון, לימים חסיד מפורסם.
- הרב שמואל מרוזוב מפעילי תפארת בחורים בלנינגרד
- הרב אברהם קפובסקי חמיו של הרב מרדכי קוזלינר
- הרב ישראל דוד קפובסקי
קהילת חב"ד בורטיוק
בזמן השואה, חסידי חב"ד בפושקינה נמלטו יחד ברכבת ולאחר נדודים ותלאות הגיעו לכפר בורטיוק, וחיו חיי קהילה חסידיים בכפר הקטן במשך שנתיים.
בריחת קהילת חב"ד החלה בקיץ תש"א כאשר הנאצים התקדמו ללנינגרד[7]. על רציף הרכבת בלנינגרד טרם יציאת הקבוצה,עמדו שניים מחסידי הקהילה - הרב שמעון גלפרין והרב אברהם קפובסקי, שניהם גוייסו לצבא ולכן נבצר מהם להצורף לבריחה. לאחר המלחמה הרב גלפרין שב בשלום מהחזית אליה נשלח והרב קפובסקי לא חזר.
הבריחה באמצעות הרכבת לוותה בתלאות ובתחילת הדרך המטוסים הנאצים הפגיזו את הרכבת וחלק מהנוסעים נהרגו.
לאחר נדודים, תחנות ונסיעה באמצעי תחבורה שונים, הקבוצה הגיעה לכפר קטן "בורטיוק" בו בנו חיי קהילה חב"דיים במשך שנתיים עד שעברו לאוזבקיסטן שם הצטרפו לחסידים הפליטים בסמרקנד וטשקנט [8].
בתקופת השואה, הנאצים כבשו את פושקינה ורצחו את היהודים שנותרו בה.
בית חב"ד בפושקינה
בשנת תשע"ט פתח ר' ראובן קורבסקי בית חב"ד בעיר פושקינה. האירוע הראשון, הוא אירוע ל"ג בעומר בכיכר העיר, עם תהלוכה, מופעים, תוכניות לילדים שבו השתתפו כ-500 יהודים (!), וכל זה בלי להוציא כסף על האירוע, בזכות הברכה של הרבי באגרות קודש.
כיום בבית חב"ד מתקיימים תפילות וסעודות בשבתות וחגים, שיעורי תורה, פעילויות לילדים, ועוד.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב שניאור זלמן ברגר, חב"ד בשואה, קהילת חב"ד בפושקינה, קהילת חב"ד בבורטיוק, שבועון בית משיח 586 עמודים 42 - 48
- הרב שניאור זלמן ברגר, תולדות חב"ד בפטרבורג, פרק כד - פושקינה
- הרב שמואל פלוטקין, כתבי הרב אברהם אליהו פלוטקין (ספר)
- הרב שלום בער פרידלנד , פעילות חוצה גבולות חלק א' - על משפחת הרב זלמן קלמנסון בניו וחתנו ר' בערקה חן.
| ערים ועיירות ברוסיה | |
|---|---|
| |
| עיירות בבלארוס • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
הערות שוליים
- ↑ ליל ט' כסלו
- ↑ בית משיח, 586 עמוד 44. ראה קונטרס ומעין עמוד 12 ואילך.
- ↑ תולדות חב"ד בפטרבורג ע' -208-209
- ↑ בית משיח, 586 עמודים 43 - 44. תולדות חב"ד בפטרבורג עמודים 210-211
- ↑ תולדות חב"ד בפטרבורג עמוד 211
- ↑ תולדות חב"ד בפטרבורג עמוד 212
- ↑ קבוצת הבורחים מנתה את החסידים הבאים: הרב אברהם אליהו פלוטקין עם זוגתו ושני ילדיהם. הרב שניאור זלמן קלמנסון ורעייתו, שני בניו הרב יקותיאל והרב ישראל שמעון קלמנסון וילדיהם, בתו מרת פייגא ובעלה הרב בערקע חן עם בניהם. הרב שמואל מנחם קליין רעייתו וילדיהם. הרב קלמן חוסידוב (אח אשתו של ר' שמואל מנחם) עם זוגתו ובנו בן החודש, מרת שרה קפובסקי (אחות אשתו של ר' שמואל מנחם) ובתה מרת זלדה (לימים רעיית ר' מרדכי קוזלינר). הרב שמואל גלפרין רעייתו, וכלתו מרת בלומה ובנה
- ↑ תולדות חב"ד בפטרבורג ע' 234