בחירות – הבדלי גרסאות

===בחירות לאסיפות הרבנים===

לקראת שנת [[תר"ח]], החליט משרד הפנים הרוסי להקים אסיפה חדשה, ובשונה מ[[ועידת הרבנים (תר"ג)|האסיפה בשנת תר"ג]], אז נבחרו הרבנים על ידי משרד הפנים, בבחירות אלו קבעו כי הנציגים יבחרו על ידי בחירות כלליות שיהיו בין כל יהודי רוסיה, וכל מי שיבחר בבחירות, יהיה מעומד להשתתפות באסיפה. ב[[ט"ו שבט]] תר"ח הגיע ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] על ידי פקיד המשטרה{{הערה|מאסיפת הרבנים תר"ג היו פקידי המשטרה מתייחסים לאדמו"ר הצמח צדק באכזריות.}}. הודעה אודות כך שמבקשים ממנו להתמודד לבחירות. אדמו"ר הצמח צדק בתגובה, שלח מכתב למשרד הפנים בו הוא אומר שאינו רוצה להתמודד לבחירות, ולאחר שמשרד הפנים לא הסכים לכך, שלח אדמו"ר הצמח צדק מכתב רפואי שבו כתוב שדברים שגורמים לו התרגשות כפי מקרה זה, עלול להזיק לו במצב הבריאותי, ואכן לבסוף לא התמודד אדמו"ר הצמח צדק בבחירות.  

הודות לתעמולה של אדמו"ר הצמח צדק, נבחרו מתוך 32 צירים, 26 צירים אשר הם יהודים חרדים, ורק 6 צירים היו משכילים. על אף הניצחון המוחץ לחרדים, בחר שר הפנים מתוכם 2 צירים חרדים בלבד לאסיפת הרבנים ו4 צירים משכילים לאסיפת הרבנים. ששת הנבחרים לאסיפה היו: י"ור האסיפה אליעזר ליפשיץ, שני מלומדים מר וורביל, ומר אייכנבוים, הסוחר ברנשטיין מאדסה, הסוחר גלדברג מביליסט, והסוחר בשקוויטש מוויטבסק.

[[אדמו"ר הרש"ב]] ניהל תעמולת בחירות עניפה, ושלח נציגים לעיירות [[רוסיה]] על מנת שיעוררו את התושבים לבחור כנציגים את הרבנים הדתיים, ופירסם 'קול קורא'{{הערה|שנערך על ידי הרב [[משה רוזנבלום]].}} בדבר הבחירות. על מנת למנוע איבוד קולות, ועל פי הדברים שסוכמו באסיפה בוילנא, בכל מחוז התמודד רק רב אחד מהרבנים הדתיים, והתוצאות היו משביעות רצון{{הערה|באגרת מאותה תקופה, [[אדמו"ר הרש"ב]] כתב לרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]: {{ציטוטון|המלחמה בין המפלגות גדולה היא מאוד, וכפי הנראה בהבחירות ננצח אנחנו אם ירצה ה', שיהיו רובם כשרים.. והרבה יגיעות אנו יגעים לעורר ולעשות מה שביכולתנו}}. ([[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק ב', אגרת רמז).}}.