ירחמיאל בלינוב (בני ברק)

הרב ירחמיאל בלינוב

הרב ירחמיאל בלינוב (יליד שנת תשכ"ה, 1965) הינו מנהל תלמוד תורה 'בני מנחם' חב"ד בבני ברק.

תולדות חיים

נולד בפריז שבצרפת, לאביו הרב מרדכי בלינוב, ולאמו שיינא רבקה בלינוב, בשנת תשכ"ה.

בהיותו בגיל 13, בשנת תשל"ח, הגיע אל הרבי בפעם הראשונה. זמן קצר לאחר מכן נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה. בשנת תש"מ, בהיותו בן 15, נכנס בפעם הראשונה בחייו ליחידות אצל הרבי.

ביחידות זו, ביקש מהרבי ברכה להצלחה בלימוד התורה ועבודת השם, ובריאות לאביו. הרבי השיב לו, שהדברים קשורים זה בזה, וההוספה שלו בלימוד התורה, יוסיף גם בבריאות אביו.

בבחרותו סבל מכאבי בטן כרוניים, וכאשר אביו כתב על כך לרבי, השיב הרבי: "דיוק בכשרות האכילה והשתיה", ובעקבות כך, המשפיע הרב ניסן נמנוב, ערך בירור מקיף בנוגע למטבח הישיבה, הורה לקבוע כיור בין המטבח החלבי לבשרי, ולאסור הוצאת כלים מהמטבח לחדרים, כשבמקביל הבן עצמו הוסיף בהידור בכשרות האכילה והשתיה, ומאז ואילך פסקו הכאבי בטן לחלוטין.

בשנת תשמ"ג, בהיותו בן 18, היה מהתלמידים השלוחים בישיבה גדולה סיאטל וושינגטון, ובשנת תשמ"ז, בהיותו בן 22, שימש כמשגיח בישיבה.

לאחר נישואיו עם ביתו של הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, התיישב בבני ברק, ובהמשך התמנה למנהל תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' בעיר, כמחליפו של המנהל הקודם הרב חנניה יוסף אייזנבך.

כיום מתגורר בנחלת הר חב"ד בסמוך לחמיו הרב ירוסלבסקי.

יחסו לתלמידים

תלמידיו שלמדו אצלו העידו פה אחד שאין מנהל יותר מתעלל ממנו. הוא נוהג לתת לילדים שלכלכו במשהו קטן ביותר את מדרגות החיידר לנקות את כל מדרגות החיידר (5 קומות). כמו כן הוא גם תלוי בתורמים מכיוון שלחיידר עצמו אין כסף, ומתעלל בילדים תמימים וחפים מפשע ומצווה עליהם לכתוב את כל פרקי אבות, ידידנו, תלמיד לשעבר של המנהל סיפר שהמנהל נהג לתת עונש לעיתים קרובות של להעתיק את כל ה'פרקי אבות' ולהביא על זה חתימת הורים.

משפחתו

• בנו, הרב חנן בלינוב, ר"מ בישיבת תומכי תמימים לוד, ושליח בבאר יעקב בשכונת האקליפטוס.
• בנו, הרב משה זאב בלינוב, שליח הרבי במדינת לאוס (הסמוכה לתאילנד)
• חתנו, הרב מנחם מענדל מרכוס,נחלת הר חב"ד ,ר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים בני ברק.

קישורים חיצוניים

• אילו תחפושות עלינו להתיר לילדנו ללבוש? • דעה (הקישור אינו פעיל, ג' סיון תשפ"ג)

לקריאה נוספת

• הרבי ענה והכאבים נעלמו, שבועון כפר חב"ד 1901 עמוד 29.