חסידות פשברסק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
את '''שושלת פשעווארסק''' ייסד הצדיק הקדוש רבי משה יצחק | את '''שושלת פשעווארסק''' ייסד הצדיק הקדוש רבי משה יצחק גֶבִירצְמֵן מפשעווארסק מ[[צאצאי]] הרה"ק רבי [[אלימלך מליז'נסק]] זצ"ל. הוא היה חתנו של רבי ישכר דוב הכהן גלאנץ מ[[צאצאי]] הרה"ק רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] זצ"ל. | ||
נולד לאביו, ר' נפתלי אלימלך שהיה אחיינו של רבי יחזקאל שרגא משינאווא, בשנת תרמ"א. בשנת תרמ"ו עבר על פי ציווי הרב משינאווא, לגור בעיר שינאווא. | נולד לאביו, ר' נפתלי אלימלך שהיה אחיינו של רבי יחזקאל שרגא משינאווא, בשנת תרמ"א. בשנת תרמ"ו עבר על פי ציווי הרב משינאווא, לגור בעיר שינאווא. |
גרסה מ־04:41, 26 באפריל 2010
חב"ד וגדולי ישראל |
---|
חב"ד ובנותיה |
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
חצרות גליציה |
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
חצרות פולין ווואהלין |
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
חצרות הונגריה ורומניה |
ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
את שושלת פשעווארסק ייסד הצדיק הקדוש רבי משה יצחק גֶבִירצְמֵן מפשעווארסק מצאצאי הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל. הוא היה חתנו של רבי ישכר דוב הכהן גלאנץ מצאצאי הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל.
נולד לאביו, ר' נפתלי אלימלך שהיה אחיינו של רבי יחזקאל שרגא משינאווא, בשנת תרמ"א. בשנת תרמ"ו עבר על פי ציווי הרב משינאווא, לגור בעיר שינאווא.
בצעירותו למד בישיבה בעיר טארנע, בראשות הגאון ר' משה אפטער זצ"ל בעמח"ס אמרי יושר, לשם נשלח על ידי דודו רבי יחזקאל שרגא משינאווא.
לאחר נישואיו עבר לגור בעיר פשעווארסק שבפולין, ומאז נקרא האדמו"ר מפשעווארסק. לאחר השואה בשנת תש"ט עבר לגור בפריז ובאדר תשי"ז עבר לגור בקביעות באנטוורפן. אל מקום מושבו נהרו חסידים רבים. הוא הגיע פעם לבקר את הרבי מלך המשיח ואף נכנס ליחידות. בינו ובין הרבי שררו יחסי הערצה מופלגים ומסופר שמתי שנסתלק לבית עולמו ביום הכיפורים תשל"ז באנטוורפן - בו בשעה - בכה הרבי באמצע התפילה. מנוחתו כבוד במדינת הולאנד ועל קברו הק' הקימו אוהל.
מפני שלר' איציק'ל לא היו בנים זכרים כי אם בת יחידה, מילא את מקומו חתנו הצדיק הקדוש רבי יעקב לייזער זצ"ל כאדמו"ר מפשעווארסק. רבי יעקב - או כפי שכונה ר' יענקל'ע - הי' בנו של הרה"ק רבי דוד יצחק לייזער זצ"ל. בשנות תרצ"א-תרצ"ו שימש כרבה של ישליסק, ואח"כ היה סמוך על שולחן חמיו, עמו נדד בכל נדודיו. ר' יענקל'ע ני' ידוע בהערצתו לרבי מלך המשיח ואף בא לבקר את הרבי ולהתברך מפי קודשו. הוא נסתלק בכ"ז מר-חשוון תשנ"ט ונקבר באוהלו הק' של חמיו שבהולאנד.
את מקומו של ר' יענקל'ע ממלא בנו הגה"צ רבי אריה לייביש לייזער שליט"א כ"אדמו"ר מפשעווארסק" באנטוורפן. הוא מקיים יחסי ידידות עם חב"ד ובשנים האחרונות ביקר אצלו החוזר של הרבי רבי יואל כהן במהלך שהותו באנטוורפן ומסר את ספרי חסידות מבוארת על מאמרי אדמו"ר הזקן בספריו הק' תורה אור ולקוטי תורה.