יהודה החסיד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
[[הרמב"ם]] כותב בא' מאגרותיו – אגרת תימן<REF>פ"ג (קרוב לסופו).</REF> – שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו<REF>כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות הרמב"ם (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' – בשה"ק – שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם – תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים – (ולא ל"ח) – ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" – הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת עכצ"ל שהוא טעות המעתיק.</REF> – תחזור הנבואה בישראל. | [[הרמב"ם]] כותב בא' מאגרותיו – אגרת תימן<REF>פ"ג (קרוב לסופו).</REF> – שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו<REF>כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות הרמב"ם (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' – בשה"ק – שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם – תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים – (ולא ל"ח) – ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" – הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת עכצ"ל שהוא טעות המעתיק.</REF> – תחזור הנבואה בישראל. | ||
[[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו, היה - בין השאר - רבי יהודה החסיד, עליו נאמר<REF> ראה תורת מנחם – התוועדויות חי"ג ע' 138. וש"נ.</REF> שאילו הי' בימי האמוראים הי' אמורא, אילו הי' בימי התנאים הי' תנא, ואילו הי' בימי הנביאים הי' נביא.<REF> תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.</REF> | |||
== צוואת רבי יהודה החסיד == | == צוואת רבי יהודה החסיד == | ||
גרסה מ־01:32, 26 באפריל 2010
|
דף זה מועמד למחיקה. הסיבה: הקשר לחב"ד | ||
| תבנית זו נועדה לבקש מחיקה של דפים המתאימים למחיקה לפי מדיניות המחיקה. | |||
רבי יהודה החסיד, היה אחד מגדולי הראשונים, בנו של רבי שמואל החסיד, נולד בסביבות שנת תתת"ק ונפטר בתתקע"ז.
דרגתו הנפלאה
איתא בירושלמי[1] על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.
הרמב"ם כותב בא' מאגרותיו – אגרת תימן[2] – שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו[3] – תחזור הנבואה בישראל.
הרבי הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו, היה - בין השאר - רבי יהודה החסיד, עליו נאמר[4] שאילו הי' בימי האמוראים הי' אמורא, אילו הי' בימי התנאים הי' תנא, ואילו הי' בימי הנביאים הי' נביא.[5]
צוואת רבי יהודה החסיד
רבי יהודה החסיד השאיר אחריו צוואה ובה הוראות רבות שטעמיהם לא נתגלו מעולם.
הרבי הסביר כי בבחינה זו, הרי הוא כאבות הקדושים, שיש לנו את פעולתם, אך אין לנו שייכות והשגה במדריגתם. כך גם הוראותיו של רבי יהודה החסיד סתומים ואין לנו הבנה בתורתו.
הרבי רמז כי הוראותיו אלו הם מבחינת נבואה, "טעמי ההוראות, ובחינת הנבואה שלו, נשארו בהעלם."[6]
הערות שוליים
- ↑ שבת ספ"ו.
- ↑ פ"ג (קרוב לסופו).
- ↑ כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות הרמב"ם (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' – בשה"ק – שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם – תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים – (ולא ל"ח) – ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" – הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת עכצ"ל שהוא טעות המעתיק.
- ↑ ראה תורת מנחם – התוועדויות חי"ג ע' 138. וש"נ.
- ↑ תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.
- ↑ תורת מנחם יג, תשט"ו ח"א שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו, 139.