אברהם פריד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 50: שורה 50:
* "הימים טובים" [[תש"נ]] (1990)
* "הימים טובים" [[תש"נ]] (1990)
* "המיטב" [[תנש"א]] (1991)
* "המיטב" [[תנש"א]] (1991)
* "אוצרות יהודיים" (עיבוד משיריו של [[יום טוב עהרליך]] ב[[יידיש]]) חלק א' [[תשנ"ב]] (1992)
* "א אידישע אוצרות" (עיבוד משיריו של [[יום טוב עהרליך]] ב[[יידיש]]) חלק א' [[תשנ"ב]] (1992)
* "אוצרות יהודיים" (עברית) חלק א' [[תשנ"ב]] (1992)
* "אוצרות יהודיים" חלק א' [[תשנ"ב]] (1992)
* "שטר התנאים" [[תשנ"ד]] (1994)
* "שטר התנאים" [[תשנ"ד]] (1994)
* "אוצרות יהודיים" (יידיש) חלק ב' [[תשנ"ד]] (1994)
* "א אידישע אוצרות" חלק ב' [[תשנ"ד]] (1994)
* "אוצרות יהודיים" (עברית) חלק ב' [[תשנ"ד]] (1994)
* "אוצרות יהודיים" חלק ב' [[תשנ"ד]] (1994)
* "ברכה והצלחה" [[תשנ"ה]] (1995)
* "ברכה והצלחה" [[תשנ"ה]] (1995)
* "אם אשכחך ירושלים" [[תשנ"ו]] (1996)
* "אם אשכחך ירושלים" [[תשנ"ו]] (1996)

גרסה מ־11:21, 7 בפברואר 2024

ר' אברהם פריד

ר' אברהם שבתאי הכהן פרידמן (מוכר יותר בשם הבמה שלו כזמר: אברהם פריד, יליד שנת תשי"ט - 1959) הינו חסיד חב"ד תושב קראון הייטס, הוא זמר חסידי מהמפורסמים והאהובים בארץ ישראל ובעולם.

הזמר אברהם פריד (במרכז) לצד אחייניו אלי מרקוס ובני פרידמן (קראון הייטס, תשפ"ג)

תולדות חיים

נולד בקראון הייטס בי"ב אדר ב' תשי"ט לר' יעקב משה פרידמן ולמרת מרים צימל. משפחתו התגוררה בסמיכות לדירת הרבנית חנה, אמו של הרבי.

על כך מסופר שהרבנית חנה ביקשה ממנו לשיר לפניה, אך מכיוון שהתבייש, עמד מאחורי הוילון ושר[1].

את דרכו המוזיקלית החל פריד עוד כילד, כששימש סולן בלהקת ילדים חב"דית שהופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית. חלק מקטעי הסולו שלו כסולן הלהקה נשתמרו על סלילי הקלטה ישנים, ובחלק מאלבומיו ושיריו הוא שילב את קולו כילד במקהלה, לצד ליווי בקולו העכשווי.

באחת מהופעותיו החובבניות במחנה קיץ לפני ילדי המחנה, הבחין בו מפיק חרדי והחליט שבנער גלום פוטנציאל גדול שכדאי לממשו. לאחר שיצר עימו קשר ושכנע אותו להוציא תקליט ראשון הקליט פריד את תקליטו הראשון "No Jew Will Be Left Behind" ("אף יהודי לא יישאר מאחור"), שהפך מיד ללהיט בקרב הציבור החרדי-דתי בארץ ובעולם, ושבר את ההגמוניה של כוכב הפופ החרדי היחידי עד אז מרדכי בן דוד (שסייע - לבקשתו של המפיק - בהפקת האלבום כ"עוזר מפיק").

אברהם פרידמן שגדל והתחנך בתומכי תמימים התבייש בתחילה במקצועו החדש ועל כן חתם על תקליטו "אברהם פריד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני.

התחתן עם רעייתו צביה בת הרב דוד נחמן קרסיאנסקי.

שני תקליטיו הראשונים, על אף שיש בהם לא מעט שירים שהפכו לנכס צאן ברזל בפולקלור המוזיקה היהודית ("א-ל ההודאות" "וזכנו לקבל שבתות" "וקרב פזורנו" ועוד) נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי הוא מתבייש כיום להאזין להם. התקליט השלישי נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם.

עם הרבי

מופיע בהכנסת ספר תורה ל770

כחסיד חב"ד הקפיד פריד על קבלת אישור מהרבי. בתחילה לא קיבל הזמר הצעיר את הסכמת הרבי להופיע בהופעה חיה מול קהל ואכן נמנע מכך. רק בשנת תשמ"ה - 1985 כאשר היה סיום הראשון של הרמב"ם, והמארגנים ביקשו מיוזמתם את אישורו של הרבי להופעה בלעדית של אברהם פריד קיבלו את ברכת הדרך מהרבי ומאז החל פריד להופיע בצורה סדירה [2].

בה' מרחשוון תשנ"ב, עבר ר' אברהם פריד בחלוקת הדולרים לצדקה, יחד עם ר' מרדכי קנלסקי מארגון "ברית אברהם". הרב קנלסקי הציג את ר' אברהם פריד כזמר שישיר במהלך ה"דינר" של "ברית אברהם". הרבי בירך את ר' אברהם: "הצלחה רבה", נתן לו דולר ואמר: "תן שטר זה לצדקה לפני השירה", נתן לו דולר נוסף, ואמר: "ושטר זה [=תיתן] אחרי השירה, כתודה להקב"ה שהשירה הייתה בהצלחה" [3]. ומאז ועד היום פריד נוהג כך בהופעותיו ברחבי העולם, ונותן צדקה לפני ההופעה מול כל הקהל, וכן לאחריה.

הרבי הורה לו לרשום על כל תקליט שאין לשמוע את התקליט בשבת וביום טוב.

בשמחת תורה לאחר ההתוועדות בחלוקת כוס של ברכה הרבי הגיש לו בקבוק משקה כשליחות.

בביתו של הרבי הושמעו לעיתים תקליטיו של פריד, כמו גם ברכבה של הרבנית חיה מושקא אותו הסיע המשב"ק ר' חס"ד הלברשטאם. עוד סופר, כי התקליט האהוב ביותר על הרבנית היה "תנו שבח", ואת השיר "טאטעניו" שבאלבום זה, זימרה הרבנית עצמה בעת הדלקת הנרות.[4]

מאז כ"ח ניסן תנש"א בה הרבי דיבר על עשו כל אשר ביכולתכם להבאת הגאולה, מקפיד אברהם פריד לשלב בכל דיסק שיר על אודות המשיח והגאולה.

ישיבה מעורבת

פריד מופיע באולמות בהם מקומות הישיבה הינם ללא מחיצה ובמקום יושבים משפחות - גברים ונשים ביחד, זאת בניגוד להוראתו של הרבי ולפסקי הדין של רבנים רבים[5][6], ביניהם רבני חב"ד[7][8][9].

דיסקוגרפיה

אלבומים

  • "Goobye Golus" תשל"ט (1979)
  • "אף יהודי לא יישאר מאחור" תשמ"א (1981)
  • "זה הזמן" תשמ"ב (1982)
  • "תנו שבח" תשמ"ג (1983)
  • "קץ לגלות" תשמ"ה (1985)
  • "מלוה מלכה" תשמ"ו (1986)
  • "מעגל השנה 2" תשמ"ז (1987)
  • "אנחנו מוכנים" תשמ"ח (1988)
  • "מעגל השנה 3" תשמ"ט (1989)
  • "אדרבה" תש"נ (1990)
  • "הימים טובים" תש"נ (1990)
  • "המיטב" תנש"א (1991)
  • "א אידישע אוצרות" (עיבוד משיריו של יום טוב עהרליך ביידיש) חלק א' תשנ"ב (1992)
  • "אוצרות יהודיים" חלק א' תשנ"ב (1992)
  • "שטר התנאים" תשנ"ד (1994)
  • "א אידישע אוצרות" חלק ב' תשנ"ד (1994)
  • "אוצרות יהודיים" חלק ב' תשנ"ד (1994)
  • "ברכה והצלחה" תשנ"ה (1995)
  • "אם אשכחך ירושלים" תשנ"ו (1996)
  • "האפ קאזאק (ניגוני חב"ד)" תשנ"ו (1996)
  • "חזק" תשנ"ז (1997)
  • "ניגוני הבעש"ט (ניגוני חב"ד)" תשנ"ח (1998)
  • "יחיד ורבים" תשס"א (2001)
  • "פריד הופעה חיה" תשס"א (2001)
  • "עלה קטן (סינגל)" תשס"ב (2002)
  • "אבינו מלכנו (ניגוני חב"ד)" תשס"ב (2002)
  • "אני חושב עליכם (סינגל)" תשס"ה (2005)
  • "בין כך ובין כך" תשס"ו (2006)
  • "הלהיטים הגדולים" תשס"ו (2006)
  • "רק תפילה אשא" (סינגל) תשס"ח (2008)
  • "אוסף להיטי העשור" (אוסף סינגלים) תשס"ט (2009)
  • "זמירות בית אבא" תשס"ט (2009)
  • "יענקל יענקל (ניגוני חב"ד)" תשס"ט (2009)
  • "אברהם פריד בהופעה חיה (אלבום כפול) תשס"ט (2009)
  • "אברהם פריד בהופעה חיה" (DVD לצפיה) תשס"ט (2009)
  • "Miracles שיר באנגלית (סינגל) תש"ע (2010)
  • "כי הרבית" (סינגל) תש"ע (2010)
  • "Keep Climbing" (ממשיך לטפס/רצוננו לראות את מלכנו) (אלבום) תשע"ב (2012)
  • "א מחי-ה" (יידיש) תשע"ג (2013)
  • "אוצר של יראת שמיים" תשע"ו (2016)
  • "כמה טוב שנפגשנו" (שירים ישראליים) תשע"ז (2017)
  • רילקס תשע"ט

משפחתו

לר' אברהם ורעייתו שישה ילדים

  • בנו ר' מאיר משלוחי הרבי בס. דייגו, קליפורניה
  • בתו חנה אשת ר' שלוימי הכהן פרידמן מארגנטינה

קישורים חיצוניים

אברהם פריד מתראיין לאתר col לרגל השקת האלבום באידיש 'א מחיה', אלול תשע"ג

שירים להאזנה

הערות שוליים

  1. סופר על-ידו במשך השנים בראיונות לתקשורת ובהתוועדות ב"ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש" שנת תשע"ו
  2. ראו בספר היכל הנגינה, היכל מנחם תשס"ז, עמ' שעז-שעט.
  3. מתוך סרט הווידיאו של חלוקת הדולרים לצדקה. "תורת חיים" – JEM, תוכנית 77, "עבודת ה' באמצעות שירה".
  4. כך סיפר ר' חס"ד הלברשטאם (בראיון ל"בית משיח", גליון 470, עמ' 24): "בדרך כלל הרבנית הקפידה שאף אחד לא יהיה נוכח בשעת הדלקת נרות, אפילו באי הבית הקרובים, אבל שמעתי מאחת שראתה את הרבנית בערב ראש השנה תשמ"ו בזמן הדלקת הנרות ושמעה אותה מפזמת בדבקות רבה את השיר "אבינו אב הרחמן רחם עלינו... געוואלד טאטעניו". אכן בעת רצון מיוחדת זו התפללה הרבנית לא על צרכיה האישיים אלא על ישועת כלל ישראל".
  5. גדולי האדמו"רים והרבנים נגד מופעים לקהל מעורב
  6. פנייה לפריד מארגון ישיחנה: "לא למופע התועבה החרדי"
  7. רבני חב"ד נגד פריד: אסור להשתתף בהופעות - כתבה בכיכר השבת
  8. מותר להשתתף בהופעת זמר מעורבת? הרב משה קורנוויץ
  9. הופעה מעורבת: פולמוס בין הרב דוד מאיר דרוקמן לר' אלעזר פרץ