חסידות בעלז: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אבא בר ממל (שיחה | תרומות) (שינוי טעויות והוספת פרטים) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
חסידות '''בעלזא''' נוסדה על ידי הרה"ק רבי שלום מבעלזא תלמידו של החוזה מלובלין. | חסידות '''בעלזא''' נוסדה על ידי הרה"ק רבי שלום מבעלזא תלמידו של החוזה מלובלין. | ||
אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי אהרן מבעלזא. | אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, באדמו''רות. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי אהרן מבעלזא. | ||
בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי העמלקים. | בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי העמלקים. | ||
לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא שליט"א, בנו של רבי מרדכי מבילגוריא, ונכדו של רבי | לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק הקדוש רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא שליט"א, בנו של רבי מרדכי מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא זצוקללה''ה למלא את מקומו. | ||
== התפצלות החסידות == | == התפצלות החסידות == | ||
תקופה לאחר מינוי האדמו"ר, פרשה קבוצה מחסידי בעלזא ומינתה לאדמו"ר את רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי | תקופה לאחר מינוי האדמו"ר, פרשה קבוצה מחסידי בעלזא ומינתה לאדמו"ר את רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי ישכר דוב מבעלזא זצ''ל. רבי יהושע כבר שימש כאדמו"ר קודם לכן בתור האדמו"ר ממאחנאוובקא, כממשיך סבו האדמו"ר ממאחנאוובקא - לבית צ'ערנאביל, והסכים לשמש גם כאדמו"ר לחסידי בעלזא. | ||
חסידות זו מכנים את עצמם בשם בעלזא | חסידות זו מכנים את עצמם בשם בעלזא מאחנאוובקא, מכיון שרוב החסידים הם מתוך חסידות בעלזא, ורק יחידים שייכים לחסידות מאחנאוובקא מהאדמו"ר הקודם ממאחנאוובקא - הצדיק הקדוש רבי אברהם יהושע העשיל טווערסקי שהי' חתנו של הרה''ק מז'אריק זצ''ל ונודע בהערצתו לרבי מלך המשיח. מאידך טוענים חסידי בעלזא כי שם זה שייך להם מכיון שרוב החסידים של האדמו"ר הקודם פנו לרבי יששכר דוב רוקח מבעלזא, וויכוחים מרים מתנהלים בין שני החסידויות בענין זה. | ||
[[קטגוריה:חצרות]] | [[קטגוריה:חצרות]] | ||
גרסה מ־18:27, 25 באפריל 2010
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
חסידות בעלזא נוסדה על ידי הרה"ק רבי שלום מבעלזא תלמידו של החוזה מלובלין.
אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, באדמורות. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו בכור בניו רבי אהרן רוקח מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי מרדכי רוקח מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי אהרן מבעלזא.
בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי העמלקים.
לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק הקדוש רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי יששכר דוב רוקח מבעלזא שליט"א, בנו של רבי מרדכי מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא זצוקללהה למלא את מקומו.
התפצלות החסידות
תקופה לאחר מינוי האדמו"ר, פרשה קבוצה מחסידי בעלזא ומינתה לאדמו"ר את רבי יהושע רוקח, נינו של רבי ישכר דוב מבעלזא זצל. רבי יהושע כבר שימש כאדמו"ר קודם לכן בתור האדמו"ר ממאחנאוובקא, כממשיך סבו האדמו"ר ממאחנאוובקא - לבית צ'ערנאביל, והסכים לשמש גם כאדמו"ר לחסידי בעלזא.
חסידות זו מכנים את עצמם בשם בעלזא מאחנאוובקא, מכיון שרוב החסידים הם מתוך חסידות בעלזא, ורק יחידים שייכים לחסידות מאחנאוובקא מהאדמו"ר הקודם ממאחנאוובקא - הצדיק הקדוש רבי אברהם יהושע העשיל טווערסקי שהי' חתנו של הרהק מז'אריק זצל ונודע בהערצתו לרבי מלך המשיח. מאידך טוענים חסידי בעלזא כי שם זה שייך להם מכיון שרוב החסידים של האדמו"ר הקודם פנו לרבי יששכר דוב רוקח מבעלזא, וויכוחים מרים מתנהלים בין שני החסידויות בענין זה.