ועידת הרבנים תר"ג: הבדלים בין גרסאות בדף
(הגהה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==הרקע לועידה== | ==הרקע לועידה== | ||
[[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|שמאל| אדמו"ר הצמח צדק]] | |||
[[קובץ:אוברוב.jpg|ממוזער|השר [[סרגיי אוברוב]] שיזם יחד עם שר הפנים הרוסי את האסיפה]] | [[קובץ:אוברוב.jpg|ממוזער|השר [[סרגיי אוברוב]] שיזם יחד עם שר הפנים הרוסי את האסיפה]] | ||
גרסה מ־21:12, 6 בפברואר 2024
בשנת תר"ג נערכה בפטרבורג אסיפת רבנים מטעם ממשלת רוסיה בהשתתפות אדמו"ר ה'צמח צדק', במהלכה ניסו המשכילים בשיתוף פעולה עם הממשלה הרוסית להכריח את הרבנים לחתום על מסמך המאשר הכנסת תיקונים בחוקי ומצוות התורה, ולהכריח להכניס לימודי מקצועות חול במוסדות הלימוד היהודיים.
הרקע לועידה
הועידה בשנת תר"ג הייתה מלחמה על יסודות היהדות. הממשלה הרוסית תכננה להכניס 'תיקונים' בדת ישראל על פי דרישות המשכילים.
את הועידה יזמו שר ההשכלה והפנים הרוסיים, והוא הזמין לועידה מנהיגים מכל הזרמים ביהדות, ושאף להכריח את כל המשתתפים באסיפה לחתום על הסכמתם לבצע שינויים מהותיים בחוקים הנוגעים לעם היהודי, כמו איסור מוחלט על לימוד חסידות, הטלת חובה על הילדים היהודיים ללמוד לימודים כלליים לפי תוכנית ממשלתית ועוד.
אל הועידה לא הוזמנו רבנים רבים, אלא רק רב מייצג אחד מכל זרם ביהדות: אדמו"ר הצמח צדק - מהזרם החסידי, רבי יצחק מוולוז'ין - מהזרם הליטאי, מר בצלאל שטרן מנהל בית ספר באודסה - נציג המשכילים, ומר ישראל הלפרין נציג הסוחרים. ההשתפות בועידה לא הייתה ענין של רשות, אלא חובה[1].
בנוסף לעמדות הרשמיות של ממשלת רוסיה, היותה הועידה גם נסיון להכשיל את אדמו"ר הצמח צדק, ולגרום לו לצאת בגלוי נגד הממשל הרוסי, ובכך להפליל אותו ולהאשימו כמורד במלכות, זאת בעקבות פעילותו הרבה לסכל את גזירת הקנטוניסטים.
ההכנות לועידה
כהכנה לועידה, כתב אדמו"ר הצמח צדק את הספר 'דרך אמונה' (נקרא גם בשם 'ספר החקירה'), בו כתב מספר ענינים בענינים אמונה, בעניני קבלה ובעניני חסידות, כשהכל ערוך באופן של שאלות ותשובות, על מנת שהספר ישמש כמענה לשאלות ולחקירות הקנטרניות הצפויות לעלות במהלך הועידה.
בנוסף לכך, לפני שהגיע לפטרבורג, נסע לעיירה ליאזנא, והשתטח על ציון אמו הרבנית דבורה לאה, שם גם קיבל הוראות שמיימיות מהבעל שם טוב כיצד עליו לנהוג בועידה, וביניהם - חזרה על אותיות מהחמשה חומשי תורה, מהתהלים ומהתניא.
בתור מלווים, לקח עמו הצמח צדק לאסיפה את בנו רבי יהודה לייב שניאורסון שהיה נחשב לתלמיד חכם מופלא הן בתורת הנגלה והן בתורת החסידות. ואת הרב שמריה פייטלסון, שהיה מבין גדול בעניני העולם, ובנימוסי הממשלה הרוסית, והיה בעל קשרים טובים עם אנשי הממשל הרוסי.
אדמו"ר הצמח צדק יצא לפטרבורג, כשבאמתחתו עשרות ספרי הלכה וחסידות ואף ניירות רבים, על מנת שיוכל לנצל את זמנו במשך התקופה בה ישהה בפטרבורג.[2].
בנוסף להכנות האישיות שנעשו על ידי הצמח צדק עצמו, הוקם ועד מיוחד בעיר ויטבסק שנוהל על ידי כל הזרמים החרדים, במטרה להתכונן כראוי לאסיפה הגורלית.
מהלך הועידה
הועידה החלה לאחר חג השבועות תר"ג (יוני 1843) ונמשכה עד חודש אלול (ספטמבר)[3].
אדמו"ר ה'צמח צדק' עמד על דעתו בתוקף לכל אורך האסיפה. כאשר מצב היחסים בין הרבנים לבין השלטונות החריף והייתה סכנה גדולה שיתנכלו להם, חשש הרב יצחק מוולוז'ין ואמר לצמח צדק: "כל דבר יש לעשותו על פי תורה, והיכן מצינו בתורה שצריכים למסור את הנפש ממש כשמדובר בעניני השכלה?", אך הצמח צדק לא קיבל את דעתו, וטען שאכן "מסירות נפש אין אנו מוצאים בתורה ואילו קידוש השם כן, וקידוש השם אין לו שיעור".
לאורך הועידה, הוכיח הצמח צדק בראיות ברורות, שעל פי הדת היהודית חל איסור מוחלט לערוך תיקונים בחוקי התורה, והבהיר את החיוב וההכרח שבלימוד תורת החסידות.
למרות ההסברים וההוכחות שהוצגו בפני הועידה, שר הפנים הרוסי קיבל שוחד רב מהצד של המשכילים, ועמד לצידם, ובשל כך - דרש בתוקף שכל הרבנים יצביעו ויחתמו פה אחד על הפרוטוקול שהכינה הממשלה, אך אדמו"ר הצמח צדק התנגד לכך בתוקף רב, ונאסר בשל כך מספר פעמים. באחת מההזדמנויות שאל אותו שר הפנים הרוסי: הרי התנהגותך היא מרידה במלכות?! השיב לו הצמח צדק: מורד במלכות חייב מיתה בגוף, לעומת זאת מורד במלכות שמים, חייב בנפש. ואיזו היא מרידה גדולה יותר?!
הצמח צדק נעצר עשרים ושתיים פעמים במהלך הועידה[4], בעקבות דעתו התקיפה, והעובדה שלא חשש להביע את דעתו באופן ברור ונחרץ. בכל פעם עצרו אותו לימים ספורים, ולאחר מכן שחררו אותו והדיונים נמשכו.
היהודים ברחבי רוסיה הביעו הזדהות עם עמדתו, ובכל הקהילות היהודיות ברוסיה התאספו לתעניות ציבור. הדבר עורר סערה גדולה בעולם היהודי וכתוצאה מכך שר הפנים נסוג מכל הצעותיו ב"תיקונים", לימוד תורת החסידות הותר כפי שהיה בתחילה וגם גזירת הלימודים הכלליים לילדי ישראל בוטלה.
בתקופת שהותו של הצמח צדק בעיר פטרבורג לצורך הועידה, עמדו לצידו החסידים חיים מאשייעוו ויצחק רובשוב (סבו של הפרזידנט, מר שז"ר).
תוצאות הועידה
מלבד סיכול מזימותיהם של המשכילים בהכנסת תיקונים בעניני היהדות, העסקנות הרבה סביב הועידה גרמה לקירוב הדעת בין הפלגים החסידים והליטאיים, והביאה לרגיעה במחלוקת שהחלה בדור הראשון של החסידות.
עם סיום הועידה, ביקשו השלטונות להשאיר את אדמו"ר הצמח צדק לצמיתות להתגורר בפטרבורג, על מנת להרחיק אותו מהקהילות היהודיות (שלא יכלו להתגורר בסמיכות לערים המרכזיות כגון פטרבורג, בגלל גזירת תחום המושב), ובכך להפחית את השפעתו על היהודים.
בתקופת סיומה של הועידה, ביקשו חיילים קנטוניסטים ששהו במחנה צבא סמוך לפטרבורג שהצמח צדק יבוא לבקרם וישא בפניהם דברים, והשלטונות נעתרו לבקשתם.
ביקורו של הצמח צדק הותיר רושם רב על החיילים הקנטוניסטים, וכעבור זמן קצר ביקשו שוב שהצמח צדק יופיע בפניהם, ובסיום דבריו, אף ליוו אותו בכבוד גדול לאכסניתו. כשהשלטונות ראו את ההשפעה הגדולה שיש לצמח צדק על החיילים - החליטו לחזור בהם מהחלטתם הקודמת, ולאפשר לצמח צדק לחזור להתגורר בליובאוויטש, על מנת למנוע את השפעתו על החיילים[5].
ראו גם
לקריאה נוספת
- תולדות חב"ד בפטרבורג, הרב שניאור זלמן ברגר - פרק ה'.
קישורים חיצוניים
- קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ה"השכלה", אדמו"ר הריי"צ
- שלום בער לוין, ועידת הרבנים בפטרבורג, מתוך תולדות חב"ד ברוסיה הצארית באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- אברהם חנוך גליצנשטיין, 'אסיפת פטרבורג בשנת תר"ג', 'אהלי ליובאוויטש' גליון שלישי תמוז תשנ"ה, עמוד 21.
הערות שוליים
- ↑ אדמו"ר הצמח צדק אולץ לבוא לועידה נגד רצונו.
- ↑ גם רבי יצחק מוולוז'ין, חשש מהתנכלות של השלטונות כלפיו, והביא עמו לפטרבורג אדרת כבשים, למקרה וישלח לגלות בסיביר הקפואה.
- ↑ מלכתחילה תוכננה האסיפה להימשך שבועיים בלבד, אך בעקבות הפעמים הרבות שאסרו את אדמו"ר הצמח צדק, התארך זמנה מעבר למתוכנן, והיא נמשכה במשך שלוש חודשים. (אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק ז' עמ' קמב).
- ↑ לוח היום יום, כ"ג בחשון.
- ↑ חמש שנים לאחר ביקורו של הצמח צדק, ביקר הצאר הרוסי במחנה חיל הים בקרונשטט. באותו ביקור הוצגו בפני הצאר חיילים קנטוניסטים אשר שמעו את דברי הרבי בשעת ביקורו, והללו הציגו לפני הצאר את יכולתם הצבאית. כששאל הצאר לשמותיהם, והתברר לו שהם נקראים בשמות יהודיים מובהקים. כעס הצאר מאוד וגזר על החיילים להמיר את דתם מיד. החיילים לא היו מוכנים להמיר את דתם, ואמרו לצאר: "לפני כחמש שנים ביקר אצלנו הרבי מליובאוויטש, והוא אמר לנו שאסור להמיר את הדת, גם אם הצאר בכבודו ובעצמו יצווה עלינו לעשות זאת. הרבי אמר לנו למסור את הנפש אם יאלצו אותנו להמיר את הדת!", ומול עיניו של הצאר, קפצו לים וטבעו...