אלעזר אבוחצירא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיר ריסאני, מחוז תפילאלת | נולד בעיר ריסאני, מחוז תפילאלת שב[[מרוקו]], לרבי מאיר (ה"בבא מאיר") ולשמחה אבוחצירא. | ||
גדל בעיר [[ארפוד]] ובגיל צעיר התייתם מאמו. | |||
למד בישיבת חב"ד בארפוד - שמו מופיע ברשימות התלמידים הנדפסות בספר תולדות [[חב"ד במרוקו]]{{הערה|עמוד 73}} | |||
למד בישיבת חב"ד ב[[קזבלנקה]] במשך כשנה. | |||
רבים באו לקבל את עצתו או ברכתו, בהם אשכנזים וספרדים, פשוטי עם ופוליטיקאים. חסידיו תרמו לביסוס חצרו ביד רחבה, ב-2011 העריך העיתון TheMarker את הונו בכ-80 מיליון דולר. | ב[[אדר]] [[תשכ"ו]] (1966) עלה לישראל עם אביו והמשפחה התיישבה באשדוד. | ||
לאחר שעלה למד בישיבת [[הרמב"ם]] שב[[תל אביב]] אצל הרב אברהם חפוטא שהיה מקורבו של סבו הבאבא סאלי ובישיבת פורת יוסף. | |||
לאחר פטירתו של הבאבא סאלי הקים חצר ב[[באר שבע]] ברחוב קפריסין. במקביל אליו קיבלו אדמו"רות גם אחיו, הרב [[דוד חי אבוחצירא]], שביסס את חצרו בנהריה שבצפון, ודודו, הרב [[ברוך אבוחצירא]], שבנה את ביתו ב[[נתיבות]]. הרב אלעזר גר בבית שמנהרה מוליכה ממנו אל בית הכנסת, ובעשרות השנים האחרונות יצא מביתו פעמים בודדות בלבד. את דרכו יוצאת הדופן בפרישות מאירועים ציבוריים קיבל מאביו, שנהג כך בשבתו ב[[אשדוד]]. | |||
רבים באו לקבל את עצתו או ברכתו, בהם אשכנזים וספרדים, פשוטי עם ופוליטיקאים. | |||
כנהוג בחצרות אדמו"רים, חסידיו תרמו לביסוס חצרו ביד רחבה, וחלק גדול מהתרומות מתוך הערצה אישית לאדמו"ר נרשמים על שמו הפרטי, והדבר גרם חוסר הבנה בתקשורת הישראלית, שחשבה כי אדמו"רים מסויימים גורפים הון אישי. ב-2011 העריך העיתון TheMarker את הונו בכ-80 מיליון דולר. רבי אלעזר התנהג בפשיטות ובצניעות, ועם הכספים שתרמו דרכו החזיק מפעלי תורה וחסד בהיקף עצום ובהם - כולל גדול של אברכים בבאר-שבע, ובית תמחוי. אורח חייו האישי היה סגפני וצנוע. | |||
הרב אבוחצירא היה נשוי עם דבורה ואב לשבעה, נודע כצדיק גדול וקדוש ומלומד בניסים אשר אלפים ורבבות היו | הרב אבוחצירא היה נשוי עם דבורה ואב לשבעה, נודע כצדיק גדול וקדוש ומלומד בניסים אשר אלפים ורבבות היו | ||
| שורה 21: | שורה 30: | ||
מסע הלוויה החל מבית מדרשו בבאר שבע, משם הוסעה המיטה לישיבת פורת יוסף בירושלים, ומשם יצאה הלוויתו בהשתתפות רבבות בני אדם. הוא נקבר בבית הקברות בהר הזיתים. בהלוויתו הוכתר בנו הבכור פנחס לממשיך דרכו. | מסע הלוויה החל מבית מדרשו בבאר שבע, משם הוסעה המיטה לישיבת פורת יוסף בירושלים, ומשם יצאה הלוויתו בהשתתפות רבבות בני אדם. הוא נקבר בבית הקברות בהר הזיתים. בהלוויתו הוכתר בנו הבכור פנחס לממשיך דרכו. | ||
==קשריו עם חסידות חב"ד== | ==קשריו עם חסידות חב"ד== | ||
בנו הרב [[פינחס אבוחצירא]], מי שהמשיך את דרכו לאחר פטירתו ועומד כיום בראש החצר, {{ציטוטון|הקשר של אבא לרבי ולחסידות חב"ד היה חזק מאוד. הישיבה הראשונה שאבא למד בה (חב"ד בארפוד), הייתה ישיבה חב"דית, שנפתחה לפי הוראתו של הרבי. הוא הזכיר זאת ודיבר על כך בלי סוף}}. סיפר, לאביו הייתה בבית סכין שחיטה מיוחדת שאותה שלח הרבי לאביו של רבי אלעזר, רבי [[מאיר אבוחצירא]], עוד כשהיה במרוקו. רבי אלעזר קיבל אותה ב[[ירושה]] ובכל [[ערב פסח]] היה מוציא את הסכין מהארון המיוחד שבו הונחה, קורא לכל בני הבית, מראה בהתלהבות את הסכין ומפליג בדבריו על הרבי. | |||
הקשר בינו לבין הרבי, היה מיוחד במינו ואהדתו הגדולה של 'בבא אלעזר' כלפי הרבי נראתה תמיד. {{ציטוטון|בכל פעם ששמו של הרבי היה עולה על השולחן, הרב אלעזר היה מתבטא במילים 'הוא קודש קודשים', והיה מספר אודותיו. כשהיו מזכירים את שלוחי הרבי, הרב אלעזר היה משבח אותם ואת מעשיהם, דרך קבע}}. הרב אלעזר נהג לומר פעמים רבות ש'רק בזכות חב"ד נצלה [[יהדות מרוקו]]{{הערה|מפי בני משפחה}}. | |||
היה עורך סעודה ב[[י"ט כסלו]] לכבוד [[חג הגאולה של אדמו"ר הזקן]]. מסופר עוד כי ידע את כל [[ספר התניא]] בעל פה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63092 הבבא אלעזר: חב"ד הצילה את יהדות מרוקו]}} | |||
גיסו ( | גיסו (בעל אחותו) הוא הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]], רב העיר [[קרית ביאליק]]. | ||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר הבאבא [[מאיר אבוחצירא]]|רשימה=רבני [[אבוחצירא]]|שנה=[[ד' אב]] [[תש"ח]] - [[כ"ז תמוז]] [[תשע"א]]|הבא=האדמו"ר הבאבא [[פנחס אבוחצירא]]}} | {{סדרה|הקודם=האדמו"ר הבאבא [[מאיר אבוחצירא]]|רשימה=רבני [[אבוחצירא]]|שנה=[[ד' אב]] [[תש"ח]] - [[כ"ז תמוז]] [[תשע"א]]|הבא=האדמו"ר הבאבא [[פנחס אבוחצירא]]}} | ||
גרסה מ־07:01, 4 בפברואר 2024
רבי אלעזר אבוחצירא (כונה בבא אלעזר; 9 באוגוסט 1948, ד' באב ה'תש"ח - 29 ביולי 2011, כ"ז בתמוז ה'תשע"א) היה רב ומקובל. נצר למשפחת אבוחצירא, בנו של רבי מאיר אבוחצירא ונכדו של הבאבא סאלי. נחשב למומחה בקבלה מעשית ולבעל סגולות. נרצח על ידי אחד ממבקשי עצתו.
תולדות חיים
נולד בעיר ריסאני, מחוז תפילאלת שבמרוקו, לרבי מאיר (ה"בבא מאיר") ולשמחה אבוחצירא.
גדל בעיר ארפוד ובגיל צעיר התייתם מאמו.
למד בישיבת חב"ד בארפוד - שמו מופיע ברשימות התלמידים הנדפסות בספר תולדות חב"ד במרוקו[1] למד בישיבת חב"ד בקזבלנקה במשך כשנה.
באדר תשכ"ו (1966) עלה לישראל עם אביו והמשפחה התיישבה באשדוד.
לאחר שעלה למד בישיבת הרמב"ם שבתל אביב אצל הרב אברהם חפוטא שהיה מקורבו של סבו הבאבא סאלי ובישיבת פורת יוסף.
לאחר פטירתו של הבאבא סאלי הקים חצר בבאר שבע ברחוב קפריסין. במקביל אליו קיבלו אדמו"רות גם אחיו, הרב דוד חי אבוחצירא, שביסס את חצרו בנהריה שבצפון, ודודו, הרב ברוך אבוחצירא, שבנה את ביתו בנתיבות. הרב אלעזר גר בבית שמנהרה מוליכה ממנו אל בית הכנסת, ובעשרות השנים האחרונות יצא מביתו פעמים בודדות בלבד. את דרכו יוצאת הדופן בפרישות מאירועים ציבוריים קיבל מאביו, שנהג כך בשבתו באשדוד.
רבים באו לקבל את עצתו או ברכתו, בהם אשכנזים וספרדים, פשוטי עם ופוליטיקאים.
כנהוג בחצרות אדמו"רים, חסידיו תרמו לביסוס חצרו ביד רחבה, וחלק גדול מהתרומות מתוך הערצה אישית לאדמו"ר נרשמים על שמו הפרטי, והדבר גרם חוסר הבנה בתקשורת הישראלית, שחשבה כי אדמו"רים מסויימים גורפים הון אישי. ב-2011 העריך העיתון TheMarker את הונו בכ-80 מיליון דולר. רבי אלעזר התנהג בפשיטות ובצניעות, ועם הכספים שתרמו דרכו החזיק מפעלי תורה וחסד בהיקף עצום ובהם - כולל גדול של אברכים בבאר-שבע, ובית תמחוי. אורח חייו האישי היה סגפני וצנוע.
הרב אבוחצירא היה נשוי עם דבורה ואב לשבעה, נודע כצדיק גדול וקדוש ומלומד בניסים אשר אלפים ורבבות היו מגיעים לבית מדרשו לקבל ברכתו ועצתו.
רציחתו
בליל כ"ז בתמוז ה'תשע"א נרצח הרב אבוחצירא בדקירות סכין. הרוצח שהודה במעשה, הוא אשר דהן, תושב אלעד בן 42 שנהג לקבל מהרב ברכה וייעוץ, ורצח את הרב אבוחצירא בעת שקרא פתק עליו נרשמה בקשתו של דהן, בזמן קבלת קהל.
מסע הלוויה החל מבית מדרשו בבאר שבע, משם הוסעה המיטה לישיבת פורת יוסף בירושלים, ומשם יצאה הלוויתו בהשתתפות רבבות בני אדם. הוא נקבר בבית הקברות בהר הזיתים. בהלוויתו הוכתר בנו הבכור פנחס לממשיך דרכו.
קשריו עם חסידות חב"ד
בנו הרב פינחס אבוחצירא, מי שהמשיך את דרכו לאחר פטירתו ועומד כיום בראש החצר, "הקשר של אבא לרבי ולחסידות חב"ד היה חזק מאוד. הישיבה הראשונה שאבא למד בה (חב"ד בארפוד), הייתה ישיבה חב"דית, שנפתחה לפי הוראתו של הרבי. הוא הזכיר זאת ודיבר על כך בלי סוף". סיפר, לאביו הייתה בבית סכין שחיטה מיוחדת שאותה שלח הרבי לאביו של רבי אלעזר, רבי מאיר אבוחצירא, עוד כשהיה במרוקו. רבי אלעזר קיבל אותה בירושה ובכל ערב פסח היה מוציא את הסכין מהארון המיוחד שבו הונחה, קורא לכל בני הבית, מראה בהתלהבות את הסכין ומפליג בדבריו על הרבי.
הקשר בינו לבין הרבי, היה מיוחד במינו ואהדתו הגדולה של 'בבא אלעזר' כלפי הרבי נראתה תמיד. "בכל פעם ששמו של הרבי היה עולה על השולחן, הרב אלעזר היה מתבטא במילים 'הוא קודש קודשים', והיה מספר אודותיו. כשהיו מזכירים את שלוחי הרבי, הרב אלעזר היה משבח אותם ואת מעשיהם, דרך קבע". הרב אלעזר נהג לומר פעמים רבות ש'רק בזכות חב"ד נצלה יהדות מרוקו[2].
היה עורך סעודה בי"ט כסלו לכבוד חג הגאולה של אדמו"ר הזקן. מסופר עוד כי ידע את כל ספר התניא בעל פה[3]
גיסו (בעל אחותו) הוא הרב עמינדב מכלוף קריספין, רב העיר קרית ביאליק.
| הקודם: האדמו"ר הבאבא מאיר אבוחצירא |
רבני אבוחצירא ד' אב תש"ח - כ"ז תמוז תשע"א |
הבא: האדמו"ר הבאבא פנחס אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ עמוד 73
- ↑ מפי בני משפחה
- ↑ הבבא אלעזר: חב"ד הצילה את יהדות מרוקו