זושא וולף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 68: שורה 68:
*{{קישור חבד און ליין|95526|הרביים ויהדות העולם: מאחורי הקלעים של הסדרה המפוארת||כ"ג אדר תשע"ו}}
*{{קישור חבד און ליין|95526|הרביים ויהדות העולם: מאחורי הקלעים של הסדרה המפוארת||כ"ג אדר תשע"ו}}


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וולף זושא}}
{{מיון רגיל:וולף זושא}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

גרסה מ־16:01, 14 בינואר 2024

הרב וולף נואם בהתוועדות י"א ניסן המרכזית בכפר חב"ד (תשע"ה)

הרב זושא וולף (יליד שנת תשל"ג, 1973) הינו סופר חב"די, ומנהל הסניף של חברת jem בארץ הקודש, ומרצה לחסידות בסמינר בית רבקה כפר חב"ד.

תולדות חיים

הרב זושא וולף, נולד בנחלת הר חב"ד בט"ו אב תשל"ג, לאביו הרב מני מנחם מענדל וולף, ולאמו מרת פייגל.

למד בתלמוד תורה בנחלת הר חב"ד, בישיבות תומכי תמימים לוד ו'אחי תמימים ראשון לציון', ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, ובישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.

עם סיום מסלול לימודיו בשנת תש"נ, חזר כשליח לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ובהמשך נסע לשליחות מטעם ה'מרכז שליחות' שעל ידי המרכז לעניני חינוך לגרמניה.

בי' תמוז תשנ"ו נשא את מרת אהובה בתו של יוסף יצחק הבלין יו"ר מכון 'היכל מנחם' ירושלים ורבה של קהילת חב"ד ברמת שלמה בירושליםֽ.

החל משנת ה'תשנ"ז החל לכתוב מפעם לפעם מאמרי הגות ותובנות במשנת חב"ד בשבועון כפר חב"ד. בין השנים ה'תשנ"ז -ה'תשנ"ט, שהו הוא ואשתו אהובה רבות בגרמניה, כשלוחים בערים פוטסדם, דורטמונד, דיסבורג ועוד.

משנת תשנ"ח משמש כראש אגף המחקר והתיעוד בפרויקט תיעוד זיכרונות מהמפגשים עם הרבי ובפרויקטים נוספים של חברת JEM בארץ ישראל. הרב וולף מתגורר בכפר חב"ד ומשמש כסופר, חוקר ומרצה בחסידות ותורת הרבי.

הרב וולף מרצה לחסידות בסמינר בית רבקה בכפר חב"ד ב'.

בשנת תשע"ז מונה לחבר ועד הרוחני בכפר חב"ד.

משפחתו

  • בנו ר' מרדכי וולף,ירושלים.
  • חתנו ר' יוסף יצחק ונקרט, שליח הרבי בשכונת לב הפארק ברעננה.

ספרים וחוברות שערך

ספרים

הספר תורת השליחות
סדרת אדמו"רי חב"ד ויהדות העולם

חוברות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. סקירה על הספר
  2. הרבי ועיר הבירה: מהדורה מורחבת לספר "כפר חב"ד"
  3. ביקורת: בספר לא מוזכרת כלל התייחסותו של הרבי לבניית הארמון.