21
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
בעקבות [[מגפה]] בה שיכל את בתו ואשתו, חזר רבי ישראל נג'ארה לדמשק והתחתן בשנית. מנישואים אלה נולדו לו 3 ילדים. לאחר תקופה בדמשק עבר לעזה, שם שימש כ[[פוסק]]. בנו, הרב [[משה נג'ארה בן ישראל]], שימש כרבה הראשי של עזה אחריו. בהיותו בעזה היה מורה של המשורר [[אבטליון (משורר)|אבטליון]]. הרב נג'ארה נפטר בשנת [[ה'חפ"ש]] או [[ה'שפ"ט]] בעזה, ונקבר ב[[בית קברות|בית העלמין]] היהודי בעיר. על פי עדויות נוספות, קברו מצוי כיום בשטח מחנה הפליטים [[אל-בורייג']] שבמרכז [[רצועת עזה]] ובמבצע [[חרבות ברזל]] שהחל בשנת [[תשפ"ד]] השתטחו חיילים לתפילה על קברו.
==חלק מספריו שיצאו לאור עולם==
* '''זמירות ישראל''' – פיוטים
* '''מערכות ישראל''' – פירוש ל[[תורה]]
* '''מקוה ישראל''' – [[דרשה|דרשות]]
* '''פצעי אוהב''' – פירוש על [[ספר איוב]]
*'''מחזיק ברכה''' – בעניין ברכות וברכת המזון
*'''שוחטי הילדים''' – דיני [[שחיטה (הלכה)|שחיטה]] ב[[חריזה|חרוזים]]{{הערה|שמו של הספר נובע מכך שהוא כתוב בצורה פשוטה שגם ילדים יכולים להבין שווה לכל נפש.}}
==הנצחתו ב[[מדינת ישראל]]==