1,616
עריכות
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "'''עירוב''' (רשויות) הוא קו האמצעי{{הערה|כידוע שעשר הספירות נחלקות מצד תוכנן לשלושה קוים: קו...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==עניינו העיקרי - תפארת== | ==עניינו העיקרי - תפארת== | ||
עניינו העיקרי{{הערה|שם=ילקוט לוי יצחק|ילקוט לוי יצחק על התורה, עמ' 95.}} של '''עירוב''' הוא לערב את המקום שמחוץ לתחום עם המקום שבתוך התחום, לעשותו שיהא גם הוא נחשב בתוך התחום. [[עבודת השם|ובעבודה]] הוא לפעול בהרבוי (חוץ לתחום) את עניין האחדות (תוך התחום) – שגם הריבוי יהא נחשב כאילו הוא בתוך התחום{{הערה|לקוטי שיחות יא עמ' 70 ואילך.}}. | עניינו העיקרי{{הערה|שם=ילקוט לוי יצחק|ילקוט לוי יצחק על התורה, עמ' 95.}} של '''עירוב''' הוא לערב את המקום שמחוץ לתחום ([[רשות הרבים]]) עם המקום שבתוך התחום, לעשותו שיהא גם הוא נחשב בתוך התחום. [[עבודת השם|ובעבודה]] הוא לפעול בהרבוי (חוץ לתחום) את עניין האחדות (תוך התחום) – שגם הריבוי יהא נחשב כאילו הוא בתוך התחום{{הערה|לקוטי שיחות יא עמ' 70 ואילך.}}. | ||
עירוב רשויות הוא בחינת ה[[תפארת]], ועניינו בעבודת האדם{{הערה|תורת מנחם ספר המאמרים התש"ב ע' קפה, ומקורו במאורי אור אות ע' סעיף כז, ות"ז ריש תיקון כ"ד.}} הוא מידת ה[[רחמים]] - שמצדה נמשכת השפעת ה[[חסד]] גם במקום שה[[גבורה]] לא מסכימה להשפיע שם, ונמצא שזהו עניין שאין עליו מנגד. ודבר זה (שעירוב הוא תפארת) מרומז בתיבת '''עירוב''' עצמה – שהיא עצמה כוללת את שתי הבחינות חסד וגבורה (ובאופן שהגבורה כלולה ומוקפת בחסד). והיינו, תיבת "עירוב" צרופה מאותיות [[שם ע"ב|ע"ב]] [[רי"ו]]: ע"ב ב[[גימטריה]] חסד{{הערה|ולמעלה יותר, כידוע ששם ע"ב הוא ב[[חכמה]] '''מקור''' החסד, ולכן חסד עם הכולל בגימטריא חכמה.}} ורי"ו בגימטריה גבורה{{הערה|כולל גם [[בינה]] - שהיא שורש הגבורה.}}. | עירוב רשויות הוא בחינת ה[[תפארת]], ועניינו בעבודת האדם{{הערה|תורת מנחם ספר המאמרים התש"ב ע' קפה, ומקורו במאורי אור אות ע' סעיף כז, ות"ז ריש תיקון כ"ד.}} הוא מידת ה[[רחמים]] - שמצדה נמשכת השפעת ה[[חסד]] גם במקום שה[[גבורה]] לא מסכימה להשפיע שם, ונמצא שזהו עניין שאין עליו מנגד. ודבר זה (שעירוב הוא תפארת) מרומז בתיבת '''עירוב''' עצמה – שהיא עצמה כוללת את שתי הבחינות חסד וגבורה (ובאופן שהגבורה כלולה ומוקפת בחסד). והיינו, תיבת "עירוב" צרופה מאותיות [[שם ע"ב|ע"ב]] [[רי"ו]]: ע"ב ב[[גימטריה]] חסד{{הערה|ולמעלה יותר, כידוע ששם ע"ב הוא ב[[חכמה]] '''מקור''' החסד, ולכן חסד עם הכולל בגימטריא חכמה.}} ורי"ו בגימטריה גבורה{{הערה|כולל גם [[בינה]] - שהיא שורש הגבורה.}}. | ||
היינו, '''תוך התחום''' הוא [[סטרא דקדושה]] - בחינת חסדים, המקום ש'''מחוץ לתחום''' - בחינת גבורה שממנה יונקות הקליפות{{הערה|תניא סוף פרק לג | היינו, '''תוך התחום''' הוא [[סטרא דקדושה]] - בחינת חסדים, המקום ש'''מחוץ לתחום''' - בחינת גבורה שממנה יונקות הקליפות{{הערה|תניא סוף פרק לג, וראה בערך [[רשות הרבים]]}} (כידוע{{הערה|זהר חלק ג' דף קפ ע"ב, לקו"ת חוקת נו ג, לקו"ש כה עמ' 79.}} בענין פרה דקבילת מן שמאלא), '''והעירוב''' - תפארת שמערב חסד עם גבורה וממתיק את הגבורות והדינים (שלא יינקו משם החיצונים). וכשהגבורות כלולות ומוקפות בחסדים (ואין לקליפות יניקה מהן) אז גם הן בתחום הקדושה. וזהו מה שבתיבת '''עירוב''' אותיות ע"ב (בגימטריה חסד) מקיפות את אותיות רי"ו (גימטריה גבורה) פנים ואחור כדי להמתיקן. | ||
==בבחינת ה[[דעת]]== | ==בבחינת ה[[דעת]]== | ||