מנחם מענדל מוויטבסק: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:
כשנשאל פעם אדמו"ר הזקן על ידי ריעו רבי [[מנחם מנדל מצ'רנוביל]] במה היה כוחו של רבינו, ענה לו אדה"ז: רבי מנדלי ידע את מחשבותיו של כל אדם. המשיך הלה לשאול: ומה בכך? הוסיף אדה"ז: גם ידע מחשבותיו של האדם כל ימי חייו. גם מכך לא תפעל רבי מנחם נחום, הוסיף אדה"ז ואמר: כשר' מנדלי עבר בבית הרגיש כל מה שחשבו בבית זה מעודו, וכל מה שעתידים לחשוב בו עד עולם. ומכך נתפעל רבי מנחם נחום עד מאוד.<REF> מגדל עוז קס קסא, בשם הגה"ח רבי [[ברוך מרדכי אטינגר]] זצ"ל רבה של בויברוסק תלמיד אדה"ז. </REF>
כשנשאל פעם אדמו"ר הזקן על ידי ריעו רבי [[מנחם מנדל מצ'רנוביל]] במה היה כוחו של רבינו, ענה לו אדה"ז: רבי מנדלי ידע את מחשבותיו של כל אדם. המשיך הלה לשאול: ומה בכך? הוסיף אדה"ז: גם ידע מחשבותיו של האדם כל ימי חייו. גם מכך לא תפעל רבי מנחם נחום, הוסיף אדה"ז ואמר: כשר' מנדלי עבר בבית הרגיש כל מה שחשבו בבית זה מעודו, וכל מה שעתידים לחשוב בו עד עולם. ומכך נתפעל רבי מנחם נחום עד מאוד.<REF> מגדל עוז קס קסא, בשם הגה"ח רבי [[ברוך מרדכי אטינגר]] זצ"ל רבה של בויברוסק תלמיד אדה"ז. </REF>


בשנת [[תקל"ז]] נסע ר' מנחם מענדל יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] לוילנא כדי להסביר לגאון את דבר החסידות ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבל את הבאים. ר' מנחם מענדל, ברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה-המערכה הקשה בליטא, יחד עם האדמ"ור הזקן . באמצע הדרך חזר בו האדמ"ור ומנחם מנדל עלה לארץ יחד עם רבי אברהם מקאליסק. ובחודש [[אדר]] תקל"ז עלה לארץ-ישראל בראש קבוצת חסידים בת שלוש מאות איש.
בשנת [[תקל"ז]] נסע ר' מנחם מענדל יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] לוילנא כדי להסביר לגאון את דבר החסידות ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבל את הבאים. ר' מנחם מענדל, ברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה-המערכה הקשה בליטא, יחד עם האדמ"ור הזקן . באמצע הדרך חזר בו האדמור הזקן ורבי מנחם מנדל עלה לארץ יחד עם רבי אברהם מקאליסק. לפי גירסא אחרת אדה"ז ליווה אותם עד מוהילב שעל נהר דינסטר, ומשם הפליגו לקושטא, ומשם עשו דרכו לארץ ישראל.<REF> אור יקרות  עמ' רפח.</REF>
 
ובחודש [[אדר]] תקל"ז עלה לארץ-ישראל בראש קבוצת חסידים בת שלוש מאות איש.


הם הגיעו ארצה ב[[ה' אלול תקל"ז]] והתיישבו  בתחילה בפקיעין . לאחר מכן עברו ל[[צפת]]. בשל רדיפות ערבים ותורכים בעיר,וכן מאחר שנדחו מהקהילה הקיימת  העתיקו את מושבם לעיר טבריה.
הם הגיעו ארצה ב[[ה' אלול תקל"ז]] והתיישבו  בתחילה בפקיעין . לאחר מכן עברו ל[[צפת]]. בשל רדיפות ערבים ותורכים בעיר,וכן מאחר שנדחו מהקהילה הקיימת  העתיקו את מושבם לעיר טבריה.
שורה 28: שורה 30:
לאחר [[הסתלקות]]ו בשנת תקמ"ח שלח [[אדמו"ר הזקן]] איגרת ליושבי [[ארץ הקודש]] "לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלוקים קדוש..." המודפסת בפרק כ"ז באגרת הקדש שבספר ה[[תניא]].
לאחר [[הסתלקות]]ו בשנת תקמ"ח שלח [[אדמו"ר הזקן]] איגרת ליושבי [[ארץ הקודש]] "לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלוקים קדוש..." המודפסת בפרק כ"ז באגרת הקדש שבספר ה[[תניא]].


בשיחת ליל שמחת-תורה תשמ"ח אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: בתקופה הראשונה אחרי הסתלקות הרב המגיד מילא הרה"ק ר' מנחם מענדל מהורודוק את מקומו בנשיאות, עד שנסע לארץ הקודש שאז נתמנה רבינו הזקן לנשיאות. וכידוע מה שכתב רבינו הזקן, שענין הנשיאות שייך להרמ"מ כו'.  
בשיחת ליל שמחת-תורה תשמ"ח אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: בתקופה הראשונה אחרי הסתלקות הרב המגיד מילא הרה"ק ר' מנחם מענדל מהורודוק את מקומו בנשיאות, עד שנסע לארץ הקודש שאז נתמנה רבינו הזקן לנשיאות. וכידוע מה שכתב רבינו הזקן, שענין הנשיאות שייך להרמ"מ כו'.


==ספריו==
==ספריו==
39,916

עריכות