382
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "יחד עם זאת" ב־"עם זאת") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: בית רומנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית רומנו]][[קובץ: בית רומנו1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית רומנו]] | [[קובץ: בית רומנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית רומנו]][[קובץ: בית רומנו1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית רומנו]] | ||
'''בית רומנו''' היא חצר ב[[חברון]], שנקנתה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[פרעות תרפ"ט]] השתלטו הערבים על המבנה, שהחזיקו בו תקופה ארוכה. בשנת [[תשמ"א]] נגאל הבית על ידי הרב משה לוינגר. כיום | '''בית רומנו''' היא חצר ב[[חברון]], שנקנתה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובה שכנה [[ישיבת תורת אמת]]. ב[[פרעות תרפ"ט]] השתלטו הערבים על המבנה, שהחזיקו בו תקופה ארוכה. בשנת [[תשמ"א]] נגאל הבית על ידי הרב משה לוינגר. כיום פועלת בבית רומנו ישיבת שבי חברון. | ||
==קנית חצר רומנו== | ==קנית חצר רומנו== | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
כעבור כמה חודשים קנה הר"ש הויזמאן את החצר בשליחות הרבי הרש"ב. זמן קצר לאחר סיום הקנייה מת המשומד מיתה חטופה וכך מתאר זאת הר"ש הויזמאן: "הנני לבשרו בשורה טובה מגודל שמחת לבבי והתענוג שהתענגתי ברגשת לבבי יום [[עש"ק]], בישועת ה' שהייתה על ידי בקניית חצר המשומד דאהוד אפנדרי ימ"ש, כי עש"ק נפגר דאהוד הנ"ל המשומד ימ"ש מחולי פתאומית ר"ל; כל אחינו בני ישראל, ספרדים ואשכנזים, פה אחד דברו על הצלחתי בקניית החצר שהיה מיועד להעשות בית מסגד גאמע ברחוב גאגאזין, ואשר בכל הון לא היה עוד אופן לקנותו, וגודל הפחד והסכנה שהיה בזה לכל החצרים שבצדו ובפרט לחצר הגדול שקנינו מרומנו שיחי'". | כעבור כמה חודשים קנה הר"ש הויזמאן את החצר בשליחות הרבי הרש"ב. זמן קצר לאחר סיום הקנייה מת המשומד מיתה חטופה וכך מתאר זאת הר"ש הויזמאן: "הנני לבשרו בשורה טובה מגודל שמחת לבבי והתענוג שהתענגתי ברגשת לבבי יום [[עש"ק]], בישועת ה' שהייתה על ידי בקניית חצר המשומד דאהוד אפנדרי ימ"ש, כי עש"ק נפגר דאהוד הנ"ל המשומד ימ"ש מחולי פתאומית ר"ל; כל אחינו בני ישראל, ספרדים ואשכנזים, פה אחד דברו על הצלחתי בקניית החצר שהיה מיועד להעשות בית מסגד גאמע ברחוב גאגאזין, ואשר בכל הון לא היה עוד אופן לקנותו, וגודל הפחד והסכנה שהיה בזה לכל החצרים שבצדו ובפרט לחצר הגדול שקנינו מרומנו שיחי'". | ||
בשנת [[ | ===ישיבת תורת אמת=== | ||
בשנים תרע"ב-תרע"ד, ישיבת תורת אמת שכנה בבית רומנו. תורת אמת בעיר [[חברון]] נוסדה בשנת [[תרע"ב]] על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. היה זה כאשר בתחילת אותה שנה שלח קבוצה מתלמידי הישיבה ב[[ליובאוויטש]] ובראשם הרב [[שלמה זלמן הבלין]] במטרה לייסד שם ישיבה ברוחה של ישיבת [[תומכי תמימים]]. | |||
קבוצת התמימים, מנתה שבעה: הרב [[אלתר שימחוביץ]], הרב [[יחזקאל פייגין]], הרב [[הלל פרוטקין]], הרב צבי הירש קצב, הרב ישראל זלמן אסנאס, הרב [[אברהם אליהו אשרוב]] והרב [[מנחם (נאחע) קרסיק]]. עם פתיחתה של המחלקה בחברון הצטרפו אליה תלמידים נוספים מבני המקום, והישיבה בחברון הייתה למוסד תורני רב-השפעה ולמרכז ל[[חסידות]] בכלל, ולמשנת חב"ד בפרט. | |||
למימון הישיבה דאגו [[אדמו"ר הרש"ב]] ואדמו"ר הריי"צ. את התרומות שקיבלו עבור הישיבה, וכספים שהשיגו במאמצים רבים, העבירו דרך הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ואחרים, עבור הישיבה. הלימודים נמשכו במשך שלוש שנים, עד לשלהי שנת [[תרע"ד]], אז פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]]. התורכים, ששלטו אז בארץ הקודש, הצטרפו במלחמה לצד [[גרמניה]], והתלמידים אזרחי [[רוסיה]] נעשו לאזרחי ארץ אויב ונצטוו לעזוב את הארץ ובכך תמה תקופת ישיבת תורת אמת בחברון. | |||
בוגרי הישיבה מפורסמים: הרב [[יצחק אביגדור אורנשטין]], הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[משה אריה לייב שפירא]], הרב [[שמעון גליצנשטיין]]. | |||
==השתלטות על בית רומנו== | ==השתלטות על בית רומנו== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[פרעות תרפ"ט]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[פרעות תרפ"ט]]}} | ||
בפרעות [[תרפ"ט]] עלה הכורת על היישוב היהודי בחברון כאשר ערביי המקום רצחו ופגעו באכזריות רבה ביהודי חברון, וכל בתי היהודים נשדדו, נבזזו ונהרסו. היחיד שלא הוזק בפרעות אלו היה - בית רומנו, שכאמור היה בידי הממשלה. הוא נשמר במתכונתו המקורית עד לשנת [[תרצ"ד]], אז התחילו הערבים לבנות בחצר הבניין שורת חנויות. | |||
כשנודע הדבר לרבי הריי"צ, שיגר מכתבים לכמה אישים חשובים בארץ ישראל, ביניהם גם לרב [[אברהם יצחק קוק]], וביקשם למנוע מהערבים לבצע את זממם. אולם הם לא הצליחו למנוע זאת ורחבת החנויות נבנתה בשטחו הצפוני של החצר, שם הן קיימות עד היום הזה. | כשנודע הדבר לרבי הריי"צ, שיגר מכתבים לכמה אישים חשובים בארץ ישראל, ביניהם גם לרב [[אברהם יצחק קוק]], וביקשם למנוע מהערבים לבצע את זממם. אולם הם לא הצליחו למנוע זאת ורחבת החנויות נבנתה בשטחו הצפוני של החצר, שם הן קיימות עד היום הזה. | ||
| שורה 59: | שורה 65: | ||
בשלב מסוים הקפיא [[הרבי]] את התוכנית, במכתב ששלח הסביר כי למרות הרצון לחדש את היישוב החב"די בחברון, הוא לא מוכן לקחת על עצמו אחריות לשלוח לשם את חסידיו, היות והמצב הבטחוני העכשווי איננו מספיק בטוח. לכן, כל עוד המצב הבטחוני ישאר כמות-שהוא - הרבי לא ישלח את חסידיו להתיישבות מאורגנת בחברון. הרבי מסיים את מכתבו בהבטחה, שברגע שהמצב ישתנה, ויהיה ניתן להתיישב בחברון ללא סכנה בטחונית - תועלה התוכנית שוב. | בשלב מסוים הקפיא [[הרבי]] את התוכנית, במכתב ששלח הסביר כי למרות הרצון לחדש את היישוב החב"די בחברון, הוא לא מוכן לקחת על עצמו אחריות לשלוח לשם את חסידיו, היות והמצב הבטחוני העכשווי איננו מספיק בטוח. לכן, כל עוד המצב הבטחוני ישאר כמות-שהוא - הרבי לא ישלח את חסידיו להתיישבות מאורגנת בחברון. הרבי מסיים את מכתבו בהבטחה, שברגע שהמצב ישתנה, ויהיה ניתן להתיישב בחברון ללא סכנה בטחונית - תועלה התוכנית שוב. | ||
בשנת [[תשע"ד]] זרקו ערבים שני בקבוקי תבערה לעבר הבית. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] | |||
* הרב [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]], '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב | |||
*'''הישיבה החב"דית הראשונה בארץ ישראל''', [[שבועון בית משיח]] 1280 עמוד 44 | |||
[[קטגוריה:חברון]] | [[קטגוריה:חברון]] | ||