יוחנן ספרנאי: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
כאשר פרצה מלחמת העולם השניה, היה נער צעיר, ומתוך כל 19 הילדים היהודים שהיו בשכונה, היה אחד היחיד שהצליח לשרוד את השואה. | כאשר פרצה מלחמת העולם השניה, היה נער צעיר, ומתוך כל 19 הילדים היהודים שהיו בשכונה, היה אחד היחיד שהצליח לשרוד את השואה. | ||
בהמצלתו של ר' [[אורי כהן]] הבלתי נשכח עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] | |||
ביחידות יוצאת דופן לה זכה, שאל את הרבי מה תפקידו ועבור מה ירדה נשמתו לעולם, והרבי קם ממקומו, הקיף את השולחן והתקרב אליו והביט בו במבט חודר כשאומר לו: "תפקידך ללמד ולחנך את ילדי ישראל, במיוחד יתומים, חסרי כול, ועולים חדשים". | ביחידות יוצאת דופן לה זכה, שאל את הרבי מה תפקידו ועבור מה ירדה נשמתו לעולם, והרבי קם ממקומו, הקיף את השולחן והתקרב אליו והביט בו במבט חודר כשאומר לו: "תפקידך ללמד ולחנך את ילדי ישראל, במיוחד יתומים, חסרי כול, ועולים חדשים". | ||
גרסה מ־14:40, 14 בדצמבר 2023
ר' יוחנן יהודה ספרנאי הוא מחנך ותיק תושב כפר חב"ד ניצול שואה, מזקני חסידי חב"ד בעולם כולו.
תולדות חיים
נולד ברוטרדם שבהולנד בט"ו כסלו תר"צ להוריו קארל ויוהנה, צאצאי משפחת אנוסים ממגורשי ספרד[1].
כאשר פרצה מלחמת העולם השניה, היה נער צעיר, ומתוך כל 19 הילדים היהודים שהיו בשכונה, היה אחד היחיד שהצליח לשרוד את השואה.
בהמצלתו של ר' אורי כהן הבלתי נשכח עבר ללמוד בתומכי תמימים ברינואה
ביחידות יוצאת דופן לה זכה, שאל את הרבי מה תפקידו ועבור מה ירדה נשמתו לעולם, והרבי קם ממקומו, הקיף את השולחן והתקרב אליו והביט בו במבט חודר כשאומר לו: "תפקידך ללמד ולחנך את ילדי ישראל, במיוחד יתומים, חסרי כול, ועולים חדשים".
בשנת תשי"ד עלה לארץ הקודש, ובהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת עליזה, בתו של ר' שלום כיבודי, משפחה יהודית עשירה מטורקיה, שעלתה לארץ הקודש כאשר הילדות היו בגיל צעיר תוך שהם מוותרים על חיי הנוחות שהיו להם בטורקיה[2].
לאחר הנישואין, קבעו בני הזוג את מגוריהם בלוד, ור' יוחנן החל לעבוד במזכירות ישיבת תומכי תמימים במקום, וכעבור תקופה קיבלו הוראה מהרבי לעבור לכפר חב"ד ולהשתקע שם.
בהתאם להנחיה שקיבל מהרבי, עסק כל חייו בשדה החינוך: תחילה שימש מורה לחשבון, בהמשך היה למורה מקצועי שלימד מקצועות רבים, לאחר מכן הוסמך להוראה על ידי משרד החינוך, ולימים, הפך למורה בכיר לחינוך מיוחד.
במשך עשרות השנים בהם שימש כמחנך, שמר על קשר קרוב עם התלמידים ובני משפחותיהם, והמשיך ללוות אותם בתחנות חייהם השונות אף שנים רבות לאחר שסיימו ללמוד אצלו.
לאורך השנים זכה להצלחות חינוכיות רבות ולהערצה גורפת מהתלמידים שהתחנכו אצלו, דבר שבא לידי ביטוי במספר פרוייקטים של העצמת מורים, כאשר שמו עלה שוב ושוב כסמל ומופת למורה אכפתי ומסור. כך לדוגמא בשנת תשע"ח הפגישה מערכת העיתון "ידיעות אחרונות" בינו ובין תלמידי כיתתו במסגרת הפרויקט "מורה לחיים"[3].
על אף שלימד בבית ספר עליו הגיעו תלמידים ותלמידות ממשפחות קשי יום, משפחות במצוקה, ואף משפחות עם רקע פלילי, הצליח להתחבר עם התלמידים ולהצמיח בהם שאיפות להצליח לסלול לעצמם דרך עצמאית, ורבים מהם הגיעו לעמדות בכירות בענפי המשק והתעסקוה השונים, טייסים, הנדסאים, אנשי חינוך, פרופסורים, מנהלי בנקים, מנהלי בתי ספר, אנשי עסקים, עורכי דין ורופאים, ועוד.
גם לאחר שהגיע לגמלאות, ועל אף גילו המתקדם, ממשיך לעבוד בחינוך בהתנדבות ועוסק עם ילדים שנפלטו ממסגרות החינוך הרגילות, וכן מלמד במוסד פנימייתי במרכז הארץ.
ספרו
- שניאור זלמן רודרמן, ההבטחה - סיפורה המטלטל של חבורת נערים יהודים תחת הכיבוש הנאצי בהולנד, תשפ"ד[4]
משפחתו
- גיסו, ר' זושא פוזנר
- בתו, מרת רחל (רוחי) ליפסקר - יצרנית ומשווקת פאות, קרית מלאכי
- בתו, מרת שרה רבקה, רעיית ר' יהודה לייב בליניצקי - כפר חב"ד
- בתו, מרת עדינה, רעיית ר' צבי הנאו - כפר חב"ד
- בנו, ר' אלקנה שלום ספרנאי - כפר חב"ד
- בתו מרת חנה, רעיית ר' בנימין קרניאל - שליח הרבי בגדרה
- בתו מרת נועה, רעיית ר' אלחנן ריבקין - כפר חב"ד
הערות שוליים
- ↑ ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים.
- ↑ אחות אחרת שלה, מרת יהודית, התחתנה עם ר' זושא פוזנר.
- ↑ דיווח באתר COL. תיעוד וידאו מהמפגש נמצא ברשת האינטרנט.
- ↑ ראיון עם זלמן רודרמן בקשר עם הספר
