סביבון – הבדלי גרסאות

שורה 26: שורה 26:
[[הרבי]] מציין שישנו קשר בין הניסים של [[חג הפסח]] והניסים של חג ה[[חנוכה]], היות ובשניהם נהוג במסורת ישראל לכנות 'נס גדול': בפסח מכונה [[שבת הגדול]] על שם הניסים שהובילו ל[[מכת בכורות]], ועל הסביבון מצויינות האותיות המסמלות את ה'נס גדול (היה שם)'{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 33. התבאר בהתוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמוד 512.}}.
[[הרבי]] מציין שישנו קשר בין הניסים של [[חג הפסח]] והניסים של חג ה[[חנוכה]], היות ובשניהם נהוג במסורת ישראל לכנות 'נס גדול': בפסח מכונה [[שבת הגדול]] על שם הניסים שהובילו ל[[מכת בכורות]], ועל הסביבון מצויינות האותיות המסמלות את ה'נס גדול (היה שם)'{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 33. התבאר בהתוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמוד 512.}}.


הרבי אף מקשר את האותיות המצויינות על הסביבון לפסוק ב[[פרשת ויגש]] הנקראת בחג החנוכה: "ואת יהודה שלח אל יוסף להורות לפניו '''גשנה'''", שתיבה זו היא אותם אותיות של "נגהש", ומציין לספר '[[בני יששכר]]' שם מובאים רמזים נוספים לאותיות הסביבון{{הערה|התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 185.}}.
בספר בני יששכר מקשר את האותיות המצויינות על הסביבון לפסוק ב[[פרשת ויגש]] הנקראת בחג החנוכה: "ואת יהודה שלח אל יוסף להורות לפניו '''גשנה'''", שתיבה זו היא אותם אותיות של "נגהש", '[[בני יששכר]]' שם מובאים רמזים נוספים לאותיות הסביבון{{הערה|התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 185.}}.


אמרה נפוצה מבארת, שכפי שהסביבון מסתובב ונופל ושוב קם, כך גם עם ישראל בזמן הגלות מסתובב ממדינה למדינה ונופל ומושפל, אך בכל פעם קם מחדש.
אמרה נפוצה מבארת, שכפי שהסביבון מסתובב ונופל ושוב קם, כך גם עם ישראל בזמן הגלות מסתובב ממדינה למדינה ונופל ומושפל, אך בכל פעם קם מחדש.