אהרן מקרלין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו: תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון. | אביו של הרב הקדוש רבי אהרן מקרלין היה רבי יעקב שמש, חסיד של ה[[בעש"ט]], הוא היה מהנסתרים. פעלו היה לבקר בבתי היולדות העניות, להסיק את התנורים ולהאכיל את הילדים בבית. | ||
האימרה ב[[תורה אור]]{{הערה|תצוה פב, ב.}} "אהרן אותיות נראה" היא מאמר של ה[[בעש"ט]] אל רבי יעקב שמש. ה[[בעש"ט]] אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ"נראה כזה צומח אהרן". היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 152.}}. | |||
אודות רבי יעקב שמש זה הוא הסיפור המפורסם באחד שבירכו ה[[בעש"ט]] בבן, ובהגיעו לגיל שלוש באו עמו ל[[בעש"ט]] ולקחו ונשקו והנה הילד מת, וסיפר להם באריכות על בן מלך שנתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד ל[[עולם הזה]] לינוק מאם יהודיה, ובגיל שלוש תיקן את נשמתו ולכן נפטר{{הערה|[[ספר התולדות]] ה[[בעש"ט]] ח"א עמ' 419 ואילך. רשימות דברים עמ' 199.}}. | |||
פעם בהיותו ב[[מזריטש]], אמר ר' אהרן בלחש את [[שיר השירים]], כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון{{הערה|[[בית רבי]] פכ"ה. [[אוצר סיפורי חב"ד]] חי"ד עמ' 293.}}. | |||
יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[ישכר דב קאבלינקער]] ו[[אדמו"ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע"ש המייסד - קארלינים. | יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]], הרב [[חיים וואלפער]], ר' [[ישכר דב קאבלינקער]] ו[[אדמו"ר הזקן]] ייסד את מרכז ה[[חסידות]] ב[[ליטא]], והחסידים נקראו ע"ש המייסד - קארלינים. | ||
| שורה 10: | שורה 16: | ||
נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל"ב]]. | נפטר עוד בחיי [[המגיד ממעזריטש]] ביום ה' ד[[חג הפסח]], [[תקל"ב]]. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] כתב כי מעולם לא ביקר אצלו{{הערה|[[אגרות קודש]] אגרת נח אות כג.}}. | |||
== עם אדמו"ר הזקן == | == עם אדמו"ר הזקן == | ||
גרסה מ־10:31, 29 בנובמבר 2023
ר' אהרן מקרלין היה מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש, ומחביריו של אדמו"ר הזקן.
תולדות חיים
אביו של הרב הקדוש רבי אהרן מקרלין היה רבי יעקב שמש, חסיד של הבעש"ט, הוא היה מהנסתרים. פעלו היה לבקר בבתי היולדות העניות, להסיק את התנורים ולהאכיל את הילדים בבית.
האימרה בתורה אור[1] "אהרן אותיות נראה" היא מאמר של הבעש"ט אל רבי יעקב שמש. הבעש"ט אמר על רבי יעקב שמש שהוא רואה אלקות במוחש, מ"נראה כזה צומח אהרן". היה זה זמן רב לפני לידתו של רבי אהרן מקרלין[2].
אודות רבי יעקב שמש זה הוא הסיפור המפורסם באחד שבירכו הבעש"ט בבן, ובהגיעו לגיל שלוש באו עמו לבעש"ט ולקחו ונשקו והנה הילד מת, וסיפר להם באריכות על בן מלך שנתגייר ואחר פטירתו אמרו למעלה שנשמתו הקדושה צריכה לירד לעולם הזה לינוק מאם יהודיה, ובגיל שלוש תיקן את נשמתו ולכן נפטר[3].
פעם בהיותו במזריטש, אמר ר' אהרן בלחש את שיר השירים, כשלפתע נכנס המשרת וביקשו להפסיק, יען כי אמירת שיר השירים שלו עושה רעש גדול בעולמות העליונים, עד כדי כך שהמגיד לא יכול לישון[4].
יחד עם ר' שלמה מקרלין, הרב חיים וואלפער, ר' ישכר דב קאבלינקער ואדמו"ר הזקן ייסד את מרכז החסידות בליטא, והחסידים נקראו ע"ש המייסד - קארלינים.
בעקבות סכסוך נפרד הוואלפער מר' אהרן, תחילה היה למתנגד ולאחר מכן החל לשוטט בדרכים.
נפטר עוד בחיי המגיד ממעזריטש ביום ה' דחג הפסח, תקל"ב.
אדמו"ר הזקן כתב כי מעולם לא ביקר אצלו[5].
עם אדמו"ר הזקן
היה בקשר קרוב מאד עם אדמו"ר הזקן.
אדמו"ר הזקן אמר עליו שבחים נפלאים, בין השבחים אמר עליו: שאופן היראה שלו מהשי"ת היא כמו אדם שדנוהו למיתה, ועומד כפות אל העמוד, ועומדים למולו עם קנה של רובה, והוא רואה את החץ והלהב יוצאים לכיוונו. עוד אמר עליו אדמו"ר הזקן, ששבחים אלו הם על אופן יראתו בקטנות, אך על יראתו בגדלות, לא כל מח מסוגל לצייר זאת.
פעם סיפר אדמו"ר הזקן שאצל המגיד ממעזריטש היה הנוהג שבכל יום שישי היו מכינים סיר עם קציצות לכבוד שבת, ורבי אהרן מקרלין היה נכנס בכל יום שישי לבדו אל המטבח מכין קציצה וזורק לסיר, ובזמן סעודת השבת, המגיד ממעזריטש היה מחלק קציצות מהסיר לכל התלמידים ובאורח פלא תמיד הייתה מגיעה אל רבי אהרן מקרלין הקציצה שהוא הכין בעצמו בערב שבת, וכך אמר אדמו"ר הזקן "עשיתי מה שעשיתי ופעלתי שליל שבת אחד הקציצה הזו הגיעה אליי, וברוך השם זה עזר לי בעבודת השם למשך הרבה שנים".
משפחתו
בנו היה הרב ר' אשר מסטאלין (שהיה גם תלמידו של ר' שלמה מקרלין), היה מיודד עם אדמו"ר הזקן (למרות שהייתה לר' אשר שיטה אחרת בחסידות מדרך חסידות חב"ד). כשהלשינו על אדמו"ר הזקן, הלשינו גם עליו אך הוא לא נלקח למאסר [6].
ר' שלום שכנא (אבי הצמח צדק), היה כבן בית אצל אדמו"ר הזקן, ולאחר התאלמנותו, שידך אותו אדמו"ר הזקן עם משפחת ר' אשר מסטאלין.
חתנו של רבי אהרן, היה הרה"ק רבי מרדכי מצ'רנוביל, אשר נשא את בתו שרה בזיווג ראשון, וממנה נולדו לו שלושה ילדים, אחד מהם הוא רבי יעקב ישראל מטשרקאס.
מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב"ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי יוסף יצחק (בן הצמח צדק). 3. בתם אשת אדמו"ר הרש"ב ואם אדמו"ר הריי"צ[7].
ראו גם
- ר' שלמה מקרלין
קישורים חיצוניים
| הקודם: - |
אדמו"רי קרלין ? - ? |
הבא: האדמו"ר רבי שלמה מקרלין |
הערות שוליים
- ↑ תצוה פב, ב.
- ↑ ספר השיחות תש"א עמ' 152.
- ↑ ספר התולדות הבעש"ט ח"א עמ' 419 ואילך. רשימות דברים עמ' 199.
- ↑ בית רבי פכ"ה. אוצר סיפורי חב"ד חי"ד עמ' 293.
- ↑ אגרות קודש אגרת נח אות כג.
- ↑ ראה בספר "כספינה מיטלטלת - חסידות קרלין בין עליות למשברים", מאת פרופ' בנימין בראון, עמ' 61, ובהערה 96 שם שלמרות המסורת של חסידי קרלין שגם ר' אשר נאסר, אין כל ראיה ותיעוד לכך ונראה שר' אשר לא נאסר כלל
- ↑ אגרות קודש חלק ב' עמ' כ"ו