הזאל הגדול (ליובאוויטש): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''זאל''' - 'אולם' ברוסית, מילה שנכנסה אצל דוברי ה[[אידיש]] יוצאי רוסיה, ומשומשת בין השאר לכינוי לבית-מדרש. | '''זאל''' - 'אולם' ברוסית, מילה שנכנסה אצל דוברי ה[[אידיש]] יוצאי רוסיה, ומשומשת בין השאר לכינוי לבית-מדרש. | ||
'''הזאל הגדול''' הינו בנין בעיירה [[ליובאוויטש]], אותו בנה [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר שנשרף הבנין (בשנת [[תרכ"ח]]{{הערת שוליים|ב[[ספר המאמרים - אדמו"ר הריי"צ]] משנת [[תשי"א]] עמ' 171 נכתב "[[תרכ"ז]]" וזהו טעות הדפוס (ראה [[תורת | '''הזאל הגדול''' הינו בנין בעיירה [[ליובאוויטש]], אותו בנה [[אדמו"ר המהר"ש]] לאחר שנשרף הבנין (בשנת [[תרכ"ח]]{{הערת שוליים|ב[[ספר המאמרים - אדמו"ר הריי"צ]] משנת [[תשי"א]] עמ' 171 נכתב "[[תרכ"ז]]" וזהו טעות הדפוס (ראה [[תורת שמואל]] [[תרכ"ז]] עמ' תק"ז}}) שעמד שם קודם ושימש את [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]]). | בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות [[אדמו"ר הריי"צ]]). | ||
גרסה מ־05:09, 18 באפריל 2010
זאל - 'אולם' ברוסית, מילה שנכנסה אצל דוברי האידיש יוצאי רוסיה, ומשומשת בין השאר לכינוי לבית-מדרש.
הזאל הגדול הינו בנין בעיירה ליובאוויטש, אותו בנה אדמו"ר המהר"ש לאחר שנשרף הבנין (בשנת תרכ"ח[1]) שעמד שם קודם ושימש את אדמו"ר הצמח צדק.
בזאל הגדול היו מתפללים בימים נוראים ובמועדים, ושם ערכו שלחנות משתה (על פי רשימות אדמו"ר הריי"צ).
בזאל הגדול היה משתה החתונה הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש). שם גם היתה חגיגת הבר מצוה של אדמו"ר הריי"צ בי"ב תמוז תרנ"ג ושם גם היתה שמחת חתונתו עם הרבנית נחמה דינה בי"ג אלול תרנ"ז.
על פי תיאורו של ר' שמואל קראוס מדובר בבית רבוע, כ-30. 1 2על 30. 1 2מטרים, שהיה גבוה משאר הבתים בעיר. היו לו חלונות גדולים וגבוהים משלשת צדדיו, ובארבעת פינותיו צורת האות ש ו-13 עמודים שעליהם נעשתה התקרה.
הערות שוליים
- ↑ בספר המאמרים - אדמו"ר הריי"צ משנת תשי"א עמ' 171 נכתב "תרכ"ז" וזהו טעות הדפוס (ראה תורת שמואל תרכ"ז עמ' תק"ז