יעקב ישראל קנייבסקי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[תמונה:קנייבסקי.jpg|left|thumb|250px|הסטייפלר]]
-הגאון רבי '''יעקב ישראל קנייבסקי''' (המכונה '''הסטייפלר''') זצ"ל כיהן כראש ישיבת נובהרדוק ב[[בני ברק]] וממנהיגי הציבור הליטאי-[[מתנגד]]י ב[[ארץ הקודש]], יחסיו עם [[חסידות חב"ד]] ו[[הרבי]] היו מורכבים, אוהדים ולעיתים לוחמניים.
+הגאון רבי '''יעקב ישראל קנייבסקי''' (המכונה '''הסטייפלר''') - כיהן כראש ישיבת נובהרדוק ב[[בני ברק]] וממנהיגי הציבור הליטאי-[[מתנגד]]י ב[[ארץ הקודש]], יחסיו עם [[חסידות חב"ד]] ו[[הרבי]] היו מורכבים, אוהדים ולעיתים לוחמניים.
 ==ביוגרפיה==
@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 הסטייפלר נולד בעיירה הורון-סטייפלא בשנת [[תרנ"ח]] לאביו ה[[חסיד]] ר' חיים פרץ, חסידו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[מרדכי דב טברסקי (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דב טווערסקי-שניאורסאהן מסטייפלא-טאמשאפל]], שהיה נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]] ובנו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]. הוא נקרא ע"ש מייסד השושלת, רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]], בנו של ר' [[מרדכי מטשרנוביל]] וחתנו של [[אדמו"ר האמצעי זי"ע]], בעל בתו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]]. ר' מרדכי היה הסנדק שלו.<ref>את הערכתו לשורשיו החסידיים ניתן ללמוד מהסיפור הבא: "הרה"ג והרה"ח ר' [[ברוך שמעון שניאורסון]] זצ"ל ראש ישיבת "כוכב מיעקב" טשיבין סיפר בשם בעל ה"קהילות יעקב"' שנקרא על שמו של רי"י: בהיות אבותיו תושבי העיר הורנסטייפל ונמנו על חסידיו שכל היראת שמים שיש לו הוא בגלל שאביו היה לומד עמו בילדותו כל בוקר מתוך הספר "עמק תפלה" [להרי"י מטשערקאס]." (תולדותיהם של צדיקים דף י')</ref>.
-בהיותו בן שש נפטר עליו אביו ע"ה, וכעבור שנתיים, שלחה אותו אמו מרת ברכה קנייבסקי ע"ה ל[[ישיבת נובהרדוק]], למרות היותו מבית [[חסיד]]י, כיוון שבסביבתם לא הייתה ישיבה חסידית.
+בהיותו בן שש נפטר עליו אביו, וכעבור שנתיים, שלחה אותו אמו מרת ברכה קנייבסקי ל[[ישיבת נובהרדוק]], למרות היותו מבית [[חסיד]]י, כיוון שבסביבתם לא הייתה ישיבה חסידית.
 הוא גדל ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']] ועד מהרה יצא לו שם של 'עילוי', והוא מונה על ידי ה'סבא' מנובהרדוק לשמש כראש ישיבה בכמה מסניפי הישיבה. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] גוייס לצבא הקומוניסטי, שם שמר ב[[מסירות נפש]] על ה[[יהדות]]<ref>[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1200 מאמר בנושא מאת החוקר החב"די הרב יהושע מונדשיין ובו מביע תמיהות רבות על סיפורי המסי"נ הללו]</ref>.
-בשנת [[תרפ"ה]] פירסם את ספרו הראשון 'שערי תבונה' שעשה רעש בעולם התורני, בראש ספרו זה הופיעו הסכמות של גדולי חכמי [[החסידות]] - הגה"ק רבי [[יחיאל מאיר מאוסטרובצה]] והגה"ח ר' [[מנחם זמבא]], וכן של ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]].
+בשנת [[תרפ"ה]] פירסם את חיבורו הראשון קונטרס חידושי תורה בשם: 'שערי תבונה', בראש ספרו זה הופיעו הסכמות של גדולי חכמי [[החסידות]] - הגה"ק רבי [[יחיאל מאיר מאוסטרובצה]] והגה"ח ר' [[מנחם זמבא]], וכן של ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]].
+שנה לאחר הוצאת הקונטרס ראה ה[[חזון איש]] את הקונטרס והתפעל ממחברו. כאשר בירר אודות המחבר, הובהר לו כי הינו רווק, ומרוב התפעלות דאג החזו"א לשדך את אחותו עם הרב קנייבסקי
 בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[בני ברק]] שם עמד בראש ישיבת נובהארדאק. שמו נודע כמרביץ תורה וכגאון גדול, והיה ממנהיגי הציבור הליטאי.