אברהם יצחק שם טוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־16:39, 4 בנובמבר 2023

הרב אברהם יצחק שם טוב (יליד שנת תרצ"ז), הינו שליח הרבי בעיר פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה. ומכהן כיו"ר אגודת חסידי חב"ד העולמית.

תולדות חיים

הרב שם-טוב נולד לאביו הרב בן ציון ולאמו מרת גולדה בברית המועצות בכ"ב מנחם אב תרצ"ז, למד בישיבות תומכי תמימים בסמרקנד ובטשקנט. לאחר מלחמת העולם השנייה הצליח לצאת יחד עם משפחתו מברית המועצות. בראשית שנת תשי"ד הגיע ל-770, כשהוא עושה את דרכו באוניה יחד עם בן דודו הרב שלום דובער פוטרפס, והם זכו לקבל מברק מיוחד מהרבי בי"ג בתשרי. בי"ג תשרי תשכ"א נישא לרעייתו בת שבע, ביתו של הרב גרשון אליעזר לזרוב. באותה תקופה חדל הרבי מלסדר קידושין, למעט לזוגות שהודיעו על יציאתם לשליחות לאחר נישואיהם, וכך זכה שהרבי יהיה מסדר הקידושין בחופתו, לאחר הפסקה בת שנתיים^[1].

בהיותו בחור ב-770 זכה לשמש כחוזר יחד עם ידידו הקרוב הרב יואל כהן, ושניהם זכו שהרבי ביקש מהם שיכנסו לחדרו הק' לעשות "חזרה" על כל התוועדות פורים תשח"י^[2].

עסקנות ציבורית

החל משנת תשכ"ט, כאשר סידר את השטח בפארקסוויל ניו יורק ששימש מאז ועד היום כמיקומה של מחנה קיץ גן ישראל, עומד בראש המחנה.

מאז תשכ"ד התעסק רבות ביצירת קשרים עם אנשים רבים בממשל האמריקאי, וכן התעסק בחיזוק הקשר בין הרבי לנשיאי ארצות הברית. בהקשר זה, הקים בתשל"ב את הארגון ידידי ליובאוויטש בארצות הברית. ויזם את קביעתו של יום י"א ניסן יום הולדתו של הרבי ליום החינוך בארצות הברית על ידי הנשיא דאז - רונלד רייגן^[3], הוא עמד בראשות משלחת רבני חב"ד לטקס זה. ומאז ועד היום המשיך בטקס זה עם כל הנשיאים שכיהנו. בתשל"ד מונה על ידי הנשיא רונלד רייגן לאחד מחמשת חברי "המועצה הלאומית לחינוך מבוגרים" בארצות הברית.

לרגל כ' אב תשל"ד, יום ההילולא השלושים של הרב לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א) ייסד את הכינוס התורני ירחי כלה - שמתקיים מאז ועד היום בקריית גן ישראל בימים הסמוכים ליום ההילולא כ' מנחם-אב.

בשנת תשמ"ה מונה על ידי הרבי ליו"ר ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית^[4].

בסוף שנות המ"מים מונה לעמוד בראש מוסדות בית רבקה קראון הייטס.

החל משנת תשס"ה מתנהל משפט בינו והרב קרינסקי לבין גבאי בית הכנסת 770 בנוגע לניהול הזאל הגדול.

בקיץ תש"ע, התקיים דין תורה (זבל"א) בעניין ניהול המל"ח, הרבנים פסקו כי שם טוב (ורוב אלו שהיו חברי ועד ההנהלה) אינם חברים במל"ח.

כתב סירוב

בכ"ב אייר תשנ"ד, בעקבות עתירתו לערכאות יחד עם עוד שלשה מחברי אגו"ח, הוציאו אחד עשר רבני אנ"ש^[5] מכתב בו הם כותבים שהנ"ל הם "לא צייתי דינא" ו"עליהם מוטלת האחריות הנוראה של חילול השם"^[6].

בשנת תשנ"ה, לאחר שנמנע להופיע לקריאה לדין תורה בזבל"א וזבל"א בענין הצוואה של הרבי^[7], הוציא הבד"צ דקראון הייטס מכתב בו כתוב עליו "לא צייתא לדינא". לטענת הרב שם טוב, בית הדין דקראון הייטס לא מוסמך לדון בארגונים חבדיי"ם כלליים בהתאם להוראת הרבי כי רק וועד הרבנים הכללי מוסמך לדון בזה, בנוסף טען שהוא לא מופיע לדין, בהתאם להחלטת ההרכב שהוקם לדון בנושא מטעם וועד רבני ליובאוויטש.

בחודש ניסן תש"ע, בעקבות סכסוך עם שאר רבני הבד"ץ פירסם הרב אברהם אזדאבא מכתב, בו הוא מודיע שמבחינתו הבית דין בקראון הייטס מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"^[8]. לעומתו טוענים כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית דין, לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה^[9], הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי.

משפחתו

בנו הרב יהודה שם טוב, שליח הרבי ביארדלי, פנסילבניה.
בנו הרב לוי שם טוב, שליח הרבי בוואשינגטון.
בנו הרב אליעזר שם טוב, שליח הרבי באורוגוואי.
חתנו הרב מרדכי אבצן, שליח הרבי בהונג קונג.
גיסו הרב שמעון לזרוב.

קישורים חיצוניים

חזון ומעש: דמותו החד-פעמית של הרב אברמל שם-טוב, בתוך סדרת 'חלוצי השליחות' באתר לרגל יו"ד שבט תש"פ
הנשיא האמריקאי הראשון שהדליק חנוכיה, ובקשתו החריגה

הערות שוליים

↑ גליון התקשרות מס' 555
↑ בית משיח גליון 174 ע' 36-38
↑ "הרבי והנשיא רונלד רייגן" באתר chabad.org
↑ פיענוח כתי"ק.
↑ הרבנים: יצחק הכהן הענדל, אברהם אזדבא, מרדכי דוב אלטיין, מרדכי שמואל אשכנזי, יצחק רייטפארט, יהודה קלמן מרלו, יצחק יהודה ירוסלבסקי, יצחק דוד גרונר, לוי ביסטריצקי, יצחק מאיר הרץ, יהודה צבי פוגלמן
↑ צילום המכתב
↑ בהסתמך על פסיקה של ההרכב שהוקם מטעם ועד רבני ליובאוויטש העולמי, שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני הבד"צ בקראון הייטס
↑ לאחר 15 שנה: הוסר כתב ה"לא צייתי לדינא", באתר חב"ד און ליין
↑ פסק דין ברור: להחלטות צד אחד אין כל תוקף, באתר חב"ד אינפו

[1] גליון התקשרות מס' 555

[2] בית משיח גליון 174 ע' 36-38

[3] "הרבי והנשיא רונלד רייגן" באתר chabad.org

[4] פיענוח כתי"ק.

[5] הרבנים: יצחק הכהן הענדל, אברהם אזדבא, מרדכי דוב אלטיין, מרדכי שמואל אשכנזי, יצחק רייטפארט, יהודה קלמן מרלו, יצחק יהודה ירוסלבסקי, יצחק דוד גרונר, לוי ביסטריצקי, יצחק מאיר הרץ, יהודה צבי פוגלמן

[6] צילום המכתב

[7] בהסתמך על פסיקה של ההרכב שהוקם מטעם ועד רבני ליובאוויטש העולמי, שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני הבד"צ בקראון הייטס

[8] לאחר 15 שנה: הוסר כתב ה"לא צייתי לדינא", באתר חב"ד און ליין

[9] פסק דין ברור: להחלטות צד אחד אין כל תוקף, באתר חב"ד אינפו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==תולדות חיים==
-הרב שם-טוב נולד לאביו הרב [[בן ציון שם טוב|בן ציון]] ולאמו מרת גולדה ב[[ברית המועצות]] ב[[כ"ב מנחם אב]] [[תרצ"ז]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[סמרקנד]] וב[[טשקנט]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] [[יציאת רוסיה|הצליח לצאת]] יחד עם משפחתו מברית המועצות. בראשית שנת [[תשי"ד]] הגיע ל-[[770]], כשהוא עושה את דרכו באוניה יחד עם בן דודו הרב [[שלום דובער פוטרפס]], והם זכו לקבל מברק מיוחד מהרבי ב[[י"ג בתשרי]]. בי"ג תשרי תשכ"א נישא לרעייתו בת שבע, ביתו של הרב [[גרשון אליעזר לזרוב]]. באותה תקופה חדל הרבי מלסדר קידושין, למעט לזוגות שהודיעו על יציאתם לשליחות לאחר נישואיהם, וכך זכה שהרבי יהיה מסדר הקידושין בחופתו, לאחר הפסקה בת שנתיים<ref>[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1803&CategoryID=641 גליון [[גליון התקשרות|התקשרות]] מס' 555]</ref>.
+הרב שם-טוב נולד לאביו הרב [[בן ציון שם טוב|בן ציון]] ולאמו מרת גולדה ב[[ברית המועצות]] ב[[כ"ב מנחם אב]] [[תרצ"ז]], למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[סמרקנד]] וב[[טשקנט]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] [[יציאת רוסיה|הצליח לצאת]] יחד עם משפחתו מברית המועצות. בראשית שנת [[תשי"ד]] הגיע ל-[[770]], כשהוא עושה את דרכו באוניה יחד עם בן דודו הרב [[שלום דובער פוטרפס]], והם זכו לקבל מברק מיוחד מהרבי ב[[י"ג בתשרי]]. בי"ג תשרי תשכ"א נישא לרעייתו בת שבע, ביתו של הרב [[גרשון אליעזר לזרוב]]. באותה תקופה חדל הרבי מלסדר קידושין, למעט לזוגות שהודיעו על יציאתם לשליחות לאחר נישואיהם, וכך זכה שהרבי יהיה מסדר הקידושין בחופתו, לאחר הפסקה בת שנתיים<ref>[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1803&CategoryID=641 גליון התקשרות מס' 555]</ref>.
 בהיותו בחור ב-770 זכה לשמש כ[[חוזר]] יחד עם ידידו הקרוב הרב [[יואל כהן]], ושניהם זכו שהרבי ביקש מהם שיכנסו לחדרו הק' לעשות "חזרה" על כל התוועדות פורים תשח"י{{הערה|1=בית משיח גליון 174 ע' 36-38}}.