תהלים ס"ט: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 84: | שורה 84: | ||
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ט ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-68, ועד ליום ההולדת ה-69. | על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ט ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-68, ועד ליום ההולדת ה-69. | ||
על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, פרק זה הוא מהפרקים המיוחדים לומר בעת צרה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יב, עמודים קלא-ד.}}. | על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, פרק זה הוא מהפרקים המיוחדים לומר בעת צרה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=144 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יב, עמודים קלא-ד].}}. | ||
==תוכן המזמור ומחברו== | ==תוכן המזמור ומחברו== |
גרסה אחרונה מ־10:20, 12 באוקטובר 2023
תהילים ס"ט
לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִד |
---|
א: לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים לְדָוִד. |
תהילים ס"ט הוא המזמור ה-69 בספר תהילים.
על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס"ט ביום ההולדת ה-68, ועד ליום ההולדת ה-69.
על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, פרק זה הוא מהפרקים המיוחדים לומר בעת צרה[1].
תוכן המזמור ומחברו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתהילים אוהל יוסף יצחק באופן חריג לא מופיעה כותרת למזמור.
המזמור נאמר בלשונם של בני הגלות בלשון עתיד, ומסיים בתפילה על הגאולה.
בסדר התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
פסוק י"ד "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרׇב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" נאמר בתפילת מנחה של שבת אחרי ובא לציון וחצי קדיש לפני הוצאת ספר התורה. מנהג אמירת פסוק י"ד גם בהוצאת ספר תורה בשלוש רגלים, ראש השנה ויום כיפור, הוא מנהג מאוחר שנזכר רק בספר שערי ציון (שער ג).[2]
מפסוק זה גם לקוח שם הספר של המזכיר ר' ניסן מינדל העוסק בביאור סדר התפילה שיצא לאור בהוצאת קה"ת: ואני תפילתי.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נחר גרוני - 'חרן' אותיות 'נחר', כשיעקב נמצא בבאר שבע בארץ הקודש, האור האלוקי מאיר בגלוי מהמוחין במידות, ואילו כשיורד לחרן, מיצר הגרון מעלים ומסתיר, בזמן הגלות, אך לעתיד לבוא כשנצא מהגלות, ה'חרן' יהפוך ל'רנה'[3].
- ואוהבי שמו ישכנו בה - החילוק בין תחילת הפרק לסופו הוא חילוק מהקצה אל הקצה, ממצב של 'באו מים עד נפש' למצב של מנוחה והתיישבות, והפיכה קיצונית כזו של המצב אפשרית דווקא באמצעות תשובה מאהבה, כרמוז בסיום הפרק 'ואוהבי שמו' דווקא ישכנו בה[4].
- אלוקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה . . למנצח לדוד להזכיר (תחילת מזמור ע') - על יסוד דברי המדרש שדוד 'התלונן' "הרי הדיר בנוי והצאן מכונסות והרועה אינו נזכר, זהו שכתוב 'למנצח לדוד להזכיר'", ביאר הבעל שם טוב שנשיא הדור מכונה בשם רועה כיון שתפקידו לאסוף ולכנס את כל הכוחות של בני ישראל, והמשל הוא דווקא מצאן ודיר כיון שמדובר כאן על ביטול שלמעלה מטעם ודעת, בחינת 'צאן' למעליותא[5], ומכך רואים שגם לאחר שמגיעה הגאולה, צריך את בחינת ה'רועה' שהגילוי יחדור בפנימיות[6].
בניגוני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – כי אלוקים יושיע ציון |
לקראת יום הולדתו של הרבי בי"א ניסן תש"ל (זמן קצר לאחר י' שבט הגדול שגרם להתעוררות רבה בקרב חסידי חב"ד ברחבי העולם]], התאים הת' שניאור זלמן חאנין את ניגון קס"ו בספר הניגונים לפסוקים שבסיום הפרק החדש של הרבי, "כי אלוקים יושיע ציון" (לחן דומה ללחן המפורסם בעולם היהודי למילות הפיוט 'דיינו' בההגדה של פסח).
ניגון זה זכה לחביבות רבה אצל הרבי, וניגנו אותו פעמים רבות בפני הרבי, ובעקבותיו התפתח הנוהג להלחין מידי שנה ניגון לפרק החדש של הרבי[7].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מזמורי ספר תהלים | |
---|---|
|
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יב, עמודים קלא-ד.
- ↑ ואני תפילתי, מכללת הרצוג, דעת
- ↑ תורה אור ויצא כב, ב.
- ↑ התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 931.
- ↑ הוספות לכתר שם טוב תל, מאמר 'למנצח לדוד להזכיר' תשל"ב.
- ↑ קונטרס י"א ניסן תשמ"ט, סעיף י"ב.
- ↑ לשמיעת הניגון