שמואל אליעזר נלסון: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בקיץ של שנת [[תרפ"ט]] כאשר חסידי חב"ד בארצות הברית התכוננו לקראת ב[[ביקור אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית (תר"צ)|ביקורו הראשון של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית]], התפנה מעסקיו והקדיש שעות רבות מידי יום לעבודה משרדית 'פשוטה' שהיתה נצרכת לקראת הביקור, ובזכות זה נמנה על הקבוצה הראשונה של מקבלי הפנים של אדמו"ר הריי"צ, שנסעו לקראתו בסירה קטנה לקבל את פניו כדי שלא יצטרך להמתין עם שאר נוסעי האוניה על המזח{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/27.htm זכרון לבני ישראל פרק כ"ז].}}. | בקיץ של שנת [[תרפ"ט]] כאשר חסידי חב"ד בארצות הברית התכוננו לקראת ב[[ביקור אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית (תר"צ)|ביקורו הראשון של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית]], התפנה מעסקיו והקדיש שעות רבות מידי יום לעבודה משרדית 'פשוטה' שהיתה נצרכת לקראת הביקור, ובזכות זה נמנה על הקבוצה הראשונה של מקבלי הפנים של אדמו"ר הריי"צ, שנסעו לקראתו בסירה קטנה לקבל את פניו כדי שלא יצטרך להמתין עם שאר נוסעי האוניה על המזח{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/27.htm זכרון לבני ישראל פרק כ"ז].}}. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''תולדות ברוך מרדכי''', עמוד 168 ואילך | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:נלסון, שמואל אלעזר}} | {{מיון רגיל:נלסון, שמואל אלעזר}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:43, 11 באוקטובר 2023
ר' שמואל אליעזר נלסון היה סוחר חסידי, מהראשונים מגזע חסידי חב"ד שהתיישבו בארצות הברית, מהמסייעים בהתייסדותה והתפתחותה של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, ומראשוני מקבלי הפנים של אדמו"ר הריי"צ בביקורו הראשון בארצות הברית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד ברוסיה לגזע חסידי חב"ד כשמואל אליעזר כצנלסון, במשפחה שהתייחסה על צאצאי רבי ברוך מרדכי מבאברויסק, מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן.
עם הגירתו לארה"ב, קיצר את שם משפחתו ל'נלסון', שלח ידו במסחר וזכה להצלחה ונחשב לאיש אמיד.
אף שבהשפעת הסביבה נחלש בהקפדה על שמירת תורה ומצוות, שמר לאורך כל השנים על הנקודה החסידית שלו, ומידי שנה נהג לערוך חגיגה גדולה לאנשי בית הכנסת בו התפלל לכבוד י"ט כסלו, באומרו שמקובל בפי משפחתו מזקנו הגדול ר' ברוך מרדכי, שזוהי סגולה לנחת מהצאצאים.
שימש כמזכיר ועסקן בבית הכנסת בנוסח האר"י, ועם הגעתו של ר' ישראל ג'ייקובסון החל להתקרב בהשפעתו ולחזור לצור מחצבתו, וכשכתב על כך לאדמו"ר הריי"צ, השיב לו במכתב: "זרוק חוטרא באוירא אעיקריה קאי".
בתחילה התנגד להוזיל מכספו לטובת דמי מעמד או לתמיכת מוסדות תומכי תמימים ברוסיה ופולין, אך לאחר שהתקרב הפך לתומך נלהב בענינים השייכים לאדמו"ר הריי"צ ופעולותיו[1].
בקיץ של שנת תרפ"ט כאשר חסידי חב"ד בארצות הברית התכוננו לקראת בביקורו הראשון של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, התפנה מעסקיו והקדיש שעות רבות מידי יום לעבודה משרדית 'פשוטה' שהיתה נצרכת לקראת הביקור, ובזכות זה נמנה על הקבוצה הראשונה של מקבלי הפנים של אדמו"ר הריי"צ, שנסעו לקראתו בסירה קטנה לקבל את פניו כדי שלא יצטרך להמתין עם שאר נוסעי האוניה על המזח[2].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדות ברוך מרדכי, עמוד 168 ואילך