חוקים: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך. התחלתי עם התשתית של הרב ביטול שליט"א) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חוקים''' הם אחד משלושת הסוגים שבמצוות{{הערה| | '''חוקים''' הם אחד משלושת הסוגים שבמצוות{{הערה|כידוע, מחלקים את מצוות התורה בכמה אופנים (עשה ולא תעשה, בין אדם למקום ובין אדם לחבירו ועוד), ואחד האופנים הוא לחלקן לשלושת הסוגים ד[[עדות]], חוקים ו[[משפטים]].}}, הכוללים את המצוות שאינן מובנות בשכל אנושי. | ||
==שלושה פירושים ב'חוק'== | ==שלושה פירושים ב'חוק'== | ||
בלשון הקודש, היסוד 'חוק' משמש | בלשון הקודש, היסוד 'חוק' משמש לארבעה ענינים שונים: | ||
*דבר קבוע וקצוב - כמו 'חק לכהנים מאת פרעה ואכלו לחם חוקם'{{הערה|בראשית מז, כב.}}, שפרעה הקציב להם פרנסה קבועה. | *דבר קבוע וקצוב - כמו 'חק לכהנים מאת פרעה ואכלו לחם חוקם'{{הערה|בראשית מז, כב.}}, שפרעה הקציב להם פרנסה קבועה. | ||
*מלשון חקיקה באבן, שהדבר הופך לחלק ממנו ולא שייך להיפרד. | *מלשון חקיקה באבן, שהדבר הופך לחלק ממנו ולא שייך להיפרד. | ||
גרסה מ־11:41, 10 באוקטובר 2023
חוקים הם אחד משלושת הסוגים שבמצוות[1], הכוללים את המצוות שאינן מובנות בשכל אנושי.
שלושה פירושים ב'חוק'
בלשון הקודש, היסוד 'חוק' משמש לארבעה ענינים שונים:
- דבר קבוע וקצוב - כמו 'חק לכהנים מאת פרעה ואכלו לחם חוקם'[2], שפרעה הקציב להם פרנסה קבועה.
- מלשון חקיקה באבן, שהדבר הופך לחלק ממנו ולא שייך להיפרד.
- ענין שלמעלה מטעם והבנה.
- (לשון גבול - כמו 'שמתי חול גבול לים חק עולם').
בספר 'המכלול' עורך הרד"ק הקבלה בין הפירושים ומבאר שהחוקים של התורה שהם למעלה מהבנה, הם היסודות להנהגה הקבועה של השמים והארץ, והם כביכול 'חקוקים' בעולם מבלי יכולת להשתנות.
גדר מצוות בסוג של חוקים
המצוות ששכל אנושי לא מחייב אותם ולא מוצא טעם לחייבם. מצוות אלו הם בסוג של חוקים.[3] מהדוגמאות למצוות האלו הם: פרה אדומה, ערלה, טומאה וטהרה, שעטנז[4]. מצוות אלו גם אחר נתינתם בתורה אינם מובנים בשכל אנושי.
המדרש מפרט בנוגע לחלק מהמצוות מדוע הם לא מסתדרים על פי שכל, כיוון שהם כוללים דברים הפכיים ממש, ולדוגמא אותו דבר עצמו שהתורה אסרה בתכלית האיסור במקרה אחד, היא מתירה במקרה אחר, ולא רק שהדבר מותר, אלא שהוא הופך למצווה:
- כלאים - בציצית מותר שעטנז.
- איסור אשת אח - באם האח נפטור בלא בנים, מצווה לייבם אותה.
- שעיר המשתלח - המשלח את השעיר עצמו נטמא, למרות שהשעיר הוא כפרה וטהרה עבור כל ישראל.
- פרה אדומה - כל העוסקים בפרה מטמאים בגדים, והיא עצמה מטהרת מטומאה.
גם מצוות נוספות שנחשבות בדרך כלל לעדות, מכונים בתורה בשם 'חוקה', לדוגמה חג הפסח עליו נאמר 'זאת חוקת הפסח'[5].
בכל מצווה
המצוות כולם נקראות בשם חוקים, כמו שכתוב בתחילת פרשת בחוקותי "אם בחוקותי תלכו", והכוונה בפשט היא על כללות התורה והמצוות.
בחסידות מבואר על כך, שלמעשה גם המצוות שיש בהם טעם שאנו יכולים להבין, אין זה הטעם האמיתי לקיום המצווה, ואין בכוחו של יצור אנושי מוגבל להבין את עומק טעם המצווה שהוא הרצון האין סופי והבלתי מוגבל של הקב"ה, אלא זהו רק ה'טעם' שנותן לנו שמחה וחיבור בקיום המצווה, בעוד שהמצווה עצמה (אפילו מצוות של 'משפטים') - נעלית מכל הטעמים וההסברים באין ערוך[6].
קיום המצוות באופן של 'חוקים', הוא החלק של קיום המצוות מתוך קבלת עול, ובכל מצווה שייך לקיים אותה לא מצד ה"טעם" שבה, אלא מצד הקבלת עול. הרבי אומר [7] שכאשר אדם מקיים מצווה רק מצד ההגיון שבה, הוא מפסיד את כל המעמקים הפנימיים שבה, ולכן עלינו לזכור שהיסוד לכל המצוות - זה האמונה בה'. אנחנו מקיימים מצוות אלו ראשית כל מפני שזה ציווי של הקב"ה, כי אם נקיים אותם רק מצד ההגיון, האדם יכול להגיע למצב שמצד ההגיון גם יעבור עבירות.
הפסוק מקשר את החוקים עם ענין היראה[8], כיון שהחוק מבטא את הגבול האלוקי שהקב"ה הציב, והגביל את עצמו שהרצון שלו יהיה דווקא באופן כזה, וכיון שהעיקר בחוקים הוא רצון ה' (ולא הקירוב שהאדם רוצה להתקרב), פועלים החוקים אצל האדם יראה וביטול[9].
פעולתם
קיום המצוות באופן של חוקים דווקא - פועל באדם מידה כנגד מידה, שהחיבור עם מצווה המצווה נפעל אצלו באופן של חקיקה בפנימיות הלב[10], וכן ממשיכים המשכה עצמית מאותיות החקיקה[11].
בנוסף מבאר הרבי[12] שמלבד זאת שהחוקים הם ציווי הקב"ה שלמעלה מהאדם, יש בהם גם תוכן מצד עצמם, שהאדם יכיר שהוא שפל לגבי הקב"ה, והם יפעלו בו ביטול. קיום המצוות באופן זה שייך למדריגה של סובב כל עלמין שלמעלה משייכות לנבראים, אבל מכל מקום העלומות תופסים מקום לגביו[13].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך 'חק, חקים, עמוד תתצג
- חוקה אמיתית שיחה של הרבי מעובדת, מתוך הספר שולחן שבת
הערות שוליים
- ↑ כידוע, מחלקים את מצוות התורה בכמה אופנים (עשה ולא תעשה, בין אדם למקום ובין אדם לחבירו ועוד), ואחד האופנים הוא לחלקן לשלושת הסוגים דעדות, חוקים ומשפטים.
- ↑ בראשית מז, כב.
- ↑ "אמר הקב"ה חוקה חקקתי גזרה גזרתי אי אתה רשאי לעבור על גזרתי". מדב"ר י"ט א'.
- ↑ מדרש רבה פרשת חוקת פרשה יט (דף רעד): רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר ארבעה דברים יצר הרע משיב עליהן, דכתיב בהן חוקה, אשת אח, וכלאים, ושעיר המשתלח, ופרה אדומה.
- ↑ ראו אור התורה ביאורי הזוהר תתקסז.
- ↑ ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך 'חק' עמוד תתצד.
- ↑ לקוטי שיחות כרך ט"ז, עמ' 242; כרך ג', עמ' 895.
- ↑ דברים ו, כד: "וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה".
- ↑ ובדומה לזה נאמר בשופר "כי חוק לישראל הוא" כי השופר מפיל יראה וחרדה על האדם. ראו אור התורה ואתחנן תב. דרושים לפסח תשסב.
- ↑ ספר הליקוטים ערך 'חקיקה' סעיף ה', ערך מצוות עמוד א'פז. ערך 'חק' סעיף ג' בסופו.
- ↑ ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך חק עמוד תתצו.
- ↑ במאמר כי ישאלך בנך תשל"ח.
- ↑ ולפי ביאור זה, קיום המצוות באופן של חוקים אינו האופן הנעלה ביותר, כיון שהוא קשור עם ביטול מציאות האדם, ודווקא אופן הקיום של עדות שהם רק ציווי הקב"ה ולא מוגבל בשום הגבלות, אפילו לא בהגבלות - של ביטול האדם, מתקשר האדם עם עצמות אין סוף.