מרדכי מצ'רנוביל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{חצרות}} | ||
[[קובץ:טשרנוביל 5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציון מבחוץ]] | |||
[[קובץ:טשרנוביל 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציון מבפנים]] | |||
'''רבי מרדכי מצ'רנוביל''' (ידוע בכינויו '''המגיד מצ'רנוביל'''), נולד לאביו רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], בשנת ה'תק"ל ונפטר בכ' באייר ה'תקצ"ז. נקבר בעיר איגנטובקה הסמוכה לקייב. נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי מגידות מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג בעושר רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים. | '''רבי מרדכי מצ'רנוביל''' (ידוע בכינויו '''המגיד מצ'רנוביל'''), נולד לאביו רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], בשנת ה'תק"ל ונפטר בכ' באייר ה'תקצ"ז. נקבר בעיר איגנטובקה הסמוכה לקייב. נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי מגידות מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג בעושר רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים. | ||
גרסה מ־05:36, 14 באפריל 2010
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
רבי מרדכי מצ'רנוביל (ידוע בכינויו המגיד מצ'רנוביל), נולד לאביו רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, בשנת ה'תק"ל ונפטר בכ' באייר ה'תקצ"ז. נקבר בעיר איגנטובקה הסמוכה לקייב. נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי מגידות מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג בעושר רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים.
השידוך עם האדמו"ר האמצעי
החסיד ר' יצחק הורביץ סיפר כי המגיד ממזריטש אמר פעם לתלמידיו כי מלך המשיח יהיה, או מצאצאי זקן תלמידיו (רבי מנחם נחום מצ'רנוביל), או מצאצאיו צעיר תלמידיו (אדמו"ר הזקן). בעקבות כך, השתדכו רבי מנחם נחום, כאשר נכדו רבי יעקב ישראל מטשרקאס בן בנו רבי מרדכי, נשא לאשה את בתו של האדמו"ר האמצעי בנו של האדמו"ר הזקן.
מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב"ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי יוסף יצחק (בן הצמח צדק). 3. בתם אשת אדמו"ר הרש"ב ואם אדמו"ר הריי"צ.
בצורה נוספת: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. בתם הרבנית שרה (השניה) אשר נישאה עם הרה"ק רבי אהרן משאקלאווו. 3. בתם הרבנית רבקה, אשת אדמו"ר המהר"ש.[1]
ספריו
רבי מרדכי חיבר ספר "לקוטי תורה" מכיל מכתבים וחידושים לפי סדר הפרשיות והמועדים.
צאצאיו
הותיר אחריו שמונה בנים ושלוש בנות (שלושת הבנים הראשונים והבת מלכה היו בני אשתו שהייתה בתו של רבי אהרון הגדול מקרלין, ואילו חמשת הבנים האחרים והבת האחרונה היו בני אשתו בת ר' דוד לייקיס, תלמיד הבעל שם טוב):
- רבי אהרן מצ'רנוביל.
- רבי משה מקורסצ'וב, נולד בשנת ה'תקמ"ט, ונפטר בי"ח בטבת ה'תרכ"ו.
- רבי יעקב ישראל מצ'רקס, נולד בשנת ה'תקנ"ד, ונפטר בי"ג באלול ה'תרל"ו.
- רבי מנחם נחום ממקאריב, נולד בערך בשנת ה'תקס"א ונפטר בז' בתשרי ה'תרי"א. נפטר ראשון מבין כל האחים. כיום מכהן נינו בבורו פארק כאדמו"ר מ'מקארוב.
- רבי אברהם מטריסק, נולד בשנת ה'תקס"ו, ונפטר בב' בתמוז ה'תרמ"ט. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טריסק.
- רבי דוד מטולנא, נולד בשנת ה'תקס"ח, ונפטר בי' באייר ה'תרמ"ב. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טולנא.
- רבי יצחק מסקוירא, נולד בשנת ה'תקע"ב, ונפטר בי"ז בניסן ה'תרמ"ה. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי סקוירא.
- צעיר האחים היה ר' יוחנן מרחמיסטריבקה . נולד בשנת ה'תקע"ו, ונפטר האחרון מבין האחים, בד' בניסן ה'תרנ"ה. שנים מניניו מכהנים כיום כאדמו"רים לחצר זו.
- מלכה, אשתו של רבי יחיאל מיכל מדרהוביץ', נכדו של רבי ברוך ממז'בוז'.
- חנה חיה, אשתו של ר' דוד, נכדו של ר' דוד לייקיס. נולדה בשנת ה'תק"ע ונפטרה בשנת ה'תרנ"ג.
- שיינדל, נישאה לרבי דוב בער מליווא, ולא היו להם ילדים. נולדה בשנת ה'תקפ"א ונפטרה בשנת ה'תרס"א בעיר טולנא.