ישראל יעקב יעבץ: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
(←משפחתו) |
||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* '''אחותו''' - הרבנית חנה גיטל טרשצ'אנסקי אשת הרב [[שאול טרשצ'אנסקי]] משדה לבן. | |||
* '''אחיינו''' - הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] ממלא מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג. | * '''אחיינו''' - הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] ממלא מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג. | ||
* '''אחייניתו''' - הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ' אשת הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] רבה של העיירה קריוקוב הסמוכה לקרמנצ'וג. | * '''אחייניתו''' - הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ' אשת הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] רבה של העיירה קריוקוב הסמוכה לקרמנצ'וג. | ||
גרסה אחרונה מ־22:17, 19 באוגוסט 2023
הרב ישראל יעקב יעבץ (תקצ"ז לערך[1] - ד' אייר תער"ב) היה רבה של העיר קרמנצ'וג באוקראינה בין השנים (תרכ"ח - תרס"ו), בעל ספר "תשובות מהרי"ש" המכיל התכתבויות רבות עם גדולי רבני דורו, ממקורביו של האדמו"ר רבי מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)[2].
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב ישראל יעקב יעבץ נולד בקריוקוב (פרבר של העיר קרמנצ'וג) לאביו הרב משולם זוסיא אהרן יעבץ רבה של העיר קרמנצ'וג, וכבר בהיותו אברך צעיר לימים החל לשמש כמו"ץ בקהילת זלאטאפאליע, בשנת תרכ"ב סייע בהתרה של מקרה קשה של עגונות שאירע בקהילתו[3] ביחד עם רבי יוסף מסלוצק ורבי שמואל אביגדור תוספאה, לאחר פטירתו של אביו בשנת תרכ"ח הוכתר לממלא מקומו של אביו ברבנות העיר קרמנצ'וג[4], ושימש בכתר הרבנות במשך קרוב לארבעים שנה[5].
תקופת רבנותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך תקופה זו ניהל את ענייני עירו ביד רמה ונלחם על צביונה התורני של העיר בנושאים כגון: איסור על אפיית מצות מכונה בשל חששות שהעלו גדולי ישראל באותה תקופה[6], איסור על מכירת אתרוגי קורפו בשל חשש מורכב[7], תמיכה במשפחות אנשי החיל ששירתו בצבא הצאר הרוסי[8], תמיכה בעסקים שומרי שבת תוך פרסום מודעות הקוראים לתושבי העיר הלא יהודיים לבצע את עסקיהם עם יהודים שומרי שבת בימים הסמוכים לשבת בכדי שפרנסתם של יהודים שומרי שבת לא תיפגע[9], ובנושאים רבים נוספים.
התכתבות הלכתית עם גאוני הדור[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב ישראל יעקב יעבץ ניהל התכתבויות הלכתיות רבות עם גאוני וגדולי דורו: רבי יוסף דוב סולובייצ'יק בעל "הבית הלוי" מבריסק[10], רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה[11], רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב"[12], רבי חיים ברלין[13], האדמו"ר רבי מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)[14] ורבים אחרים, חלק מהתכתבויות אלו מופיעות בספרו "תשובות מהרי"ש"[15].
כמו כן הוא ניהל התכתבות ענפה ביותר בנושאים הלכתיים ואישיים עם הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא מגדולי המשיבים בדורו[16].
עלייה לארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך שנים רבות תמך הרב יעבץ באביוני ארץ ישראל באמצעות תרומותיו לחברת משכיל אל דל בעיה"ק צפת שסייעה לנזקקים לקבל טיפול רפואי שידם לא הייתה משגת[17], בנוסף לכך ניסה הרב יעבץ לממש את שאיפתו רבת השנים לעלות לארץ ישראל, החל משנת תרנ"ו הוא החל בבירורים על אפשרות מגורים בארץ ישראל אך לפי מידע שהגיע לפניו החליט לוותר בינתיים על שאיפתו זו[18], ההזדמנות הראשונה הממשית למלא את שאיפתו זו הגיעה בשנת תרנ"ח כאשר הרב יעבץ ניסה באמצעות הרב משה לוי החכם באשי היושב באיסטנבול להשיג אישור עלייה לארץ ישראל[19] , אך לאחר מספר ימים הוא קיבל מידע[20] שכרגע אין אפשרות להשיג את האישור המיוחל בשל גזירה שהטילו השלטונות העותומניים בארץ ישראל על עליית יהודים לארץ ושאפילו באמצעות שוחד ממון לא ניתן לקבל אישור עלייה[21], ולכן התכנית נגנזה לעת ההיא.
בחודש אדר בשנת תרס"ו עלה בידו לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים למלא את שאיפת חייו לעלות לארץ ישראל[22], בהגיעו לירושלים מונה לוועד רבני העיר והיה שותף להחלטות רבות הנוגעות לצביונה החרדי של העיר.
הרב ישראל יעקב יעבץ נפטר בד' באייר תער"ב והמון רב נהר אחר מיטתו ואף הוכרזה שביתת מלאכה כנהוג ביום ההלוויה, ומנוחתו כבוד בבית העלמין היהודי בהר הזיתים בירושלים[23].
את מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג מילא אחיינו הרב משה טרשצ'אנסקי.
לרב ישראל יעקב יעבץ ולרעייתו הרבנית חנה לא נולדו ילדים, ובהקדמתו לספרו תשובות מהרי"ש הוא מציין שאחת הסיבות שהביאו אותו לכתוב את ספרו זה שהוא ראה בהדפסת חידושי תורה אלו כשם ושארית לזכרו[24].
קשריו עם רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
במכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא בנוגע לפולמוס סביב יין הצימוקים והברכה שיש לברך עליו, הוא מציין שהוא שלח שאלה זו אל אדמו"ר הרש"ב שענה לו באמצעות רבה השני של העיר הרב יצחק יואל רפאלוביץ' שאין בליובאוויטש מסורת ברורה איך נוהגים בכך, באותו מכתב מצויינת תשובה דומה שהוא קיבל משליח שהגיע מהאדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון בעל "המגן אבות" מקאפוסט.
בהקדמה לספר קונטרס ומעיין של אדמו"ר הרש"ב מצויין שכשהגיעה האגרת הקודש עם המאמר ראש השנה של החסידות רבני העיר הרב ישראל יעקב יעבץ ואחיינו הרב משה טרשצ'אנסקי רקדו בלא בגד עליון[25].
בספר תשובות מהרי"ש מצויינת התכתבות יחודית בין אדמו"ר הצמח צדק לבנו האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק) מאוורוטש בנושא אכילת מרק עוף בתשעת הימים בזמן המגיפה הקשה שפרצה ברוסיה באותה התקופה, התכתבות זו נמצאת גם בשו"ת צמח צדק, ובהערות שם מעיר הרבי נשיא דורנו שמקור התכתבות זו הינה בספר תשובות מהרי"ש של הרב ישראל יעקב יעבץ מקרמנצ'וג[26].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחותו - הרבנית חנה גיטל טרשצ'אנסקי אשת הרב שאול טרשצ'אנסקי משדה לבן.
- אחיינו - הרב משה טרשצ'אנסקי ממלא מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג.
- אחייניתו - הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ' אשת הרב מנחם מענדל וואלפאוויץ' רבה של העיירה קריוקוב הסמוכה לקרמנצ'וג.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשובות מהרי"ש (ירושלים תרס"ז).
הסכמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב ישראל יעקב יעבץ נתן הסכמות לספרים רבים, בינהם:
- דבש מסלע - לרב מאיר ברודא (ברדיטשוב, תרנ"ה).
- נעם מגדים - לרב משה חייטין (תרנ"ז).
- זכרון בספר ואבן ספיר - לרב יוסף ספירשטיין (תרנ"ח).
- המזכיר - לרב משה דוד אסנער (וורשה, תר"ס).
- פתחי חיים - לרב חיים יצחק גאנדמן מקרלין (וורשה, תרס"ט).
- צרור החיים - מאמרים מצדיקי ואדמו"רי בית צ'רנוביל, הסכמתו מופיעה ביחד עם אדמו"רי צ'רנוביל בדורו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- על אבותינו ועל יחוסם מאת הרה"ח ר' חיים עוזר מרינובסקי מכפר חב"ד.
- רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמודים שכ"ג -שכ"ה.
הערות שוליים
- ↑ כפי שיוצא ממכתב ששלח המהרי"ש אל הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרנ"ח בבקשתו לסיוע לעלות לארץ ישראל ושם הוא מציין שהוא ורעייתו עברו זה מכבר את גיל שישים.
- ↑ הפיסקה האחרונה בספר תשובות מהרי"ש, וראה גם בספר רבינו הקדוש מהארנסטייפל עמודים שכ"ג - שכ"ה.
- ↑ תשובות מהרי"ש סימן ט"ו
- ↑ ממכתב ששלח הרב טרשצ'אנסקי אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בבקשה לסייע לו להתמנות לרב העיר מצד זכות חזקה, מופיע גם בספר על אבותינו ועל יחוסם עמוד 55.
- ↑ מהמכתב שמתואר בהערה הקודמת, ומופיע בספר על אבותינו ועל יחוסם עמוד 50.
- ↑ בשנת תר"ן נפתחה בקרמנצ'וג מאפייה למצות מכונה על ידי שלמה זיוואוו למרות אזהרותיהם של רבני העיר והרב ישראל יעקב יעבץ היה ראש הנלחמים באפיית המצות במאפייה זו לאחר שנתגלו חששות רבים במאפייה, ולשם כך הוא ניהל התכתבות נרחבת עם הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בקאמינקא כדי למנוע מתושבי העיר מלהיכשל בכך.
- ↑ המליץ ה' סיון תרנ"א.
- ↑ הצפירה כ"ט טבת תרנ"ט.
- ↑ המליץ כ' מנחם אב תרס"ג.
- ↑ תשובות מהרי"ש סימנים ל"ה ו-ל"ו.
- ↑ תשובות מהרי"ש סימן י"ד.
- ↑ תשובות מהרי"ש סימן ס"ג.
- ↑ על אבותינו ועל יחוסם עמוד 47.
- ↑ תשובות מהרי"ש סימן מ"א ו-מ"ב.
- ↑ בהקדמה לספרו תשובות מהרי"ש הרב ישראל יעקב יעבץ מציין שהמכתבים המופיעים בשו"ת זה הינם המעט מההתכתבויות שהיו לו עם גדולי דורו אך רובם אבדו לו, ייתכן בעת העלייה לארץ ישראל בשנת תרס"ו כשנה לפני הוצאת הספר לדפוס.
- ↑ מכתבים רבים נשתמרו באוסף הרב ירושלימסקי במכון שוקן בירושלים.
- ↑ ממכתב מכ"ב ניסן תרנ"ח בו הוא מבקש מהגאון הרב ירושלימסקי להעביר את תרומות לחברת משכיל אל דל באמצעות שאר בשרו הרב חיים חייקל שפירא סוכן חברת משכיל אל דל.
- ↑ פרטים אלו נחשפו ממכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי מב' תמוז תרנ"ו ששם הוא חושף לראשונה את שאיפתו רבת השנים לעלות לארץ ישראל אך גם את המידע שהגיע לפניו שלאחרונה התרבו פריצי הדור שם והם עלולים לחמוס אותו בהגיעו לשם.
- ↑ הפרטים הללו נחשפו ממכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בחוה"מ פסח תרנ"ח שבו הוא מבקש שיפעיל את קשריו הקרובים עם החכם באשי כדי שיפעל אצל השלטונות העותומניים שיוכל לקבל אישור עלייה לארץ ישראל.
- ↑ את המידע הנ"ל הוא חשף בפני הגאון הרב ירושלימסקי מספר ימים לאחר מכן בעקבות מידע שקיבל ממקורביו.
- ↑ המליץ מי"ט ניסן תרנ"ח פרסם כתבה על סגירת נמל יפו לעליית יהודים ואפילו תמורת שוחד ממון רב.
- ↑ כך עולה ממכתבים רבים ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי החל משנת תרנ"ח, באחד ממכתבים אלו הוא ביקש שייצור קשר עם חכם הכולל באיסטנבול שיסייע לו בעניין השגת אישור כניסה לארץ ישראל היות ומדובר היה בתקופה שהעותמאנים הקשו מאוד על עליית יהודים לארץ.
- ↑ מתוך כתב בעיתון מוריה ד' אייר תער"ב.
- ↑ הקדמה לספר תשובות מהרי"ש.
- ↑ הקדמה לקונטרס ומעיין עמוד 25.
- ↑ שו"ת צמח צדק על אורח חיים כרך ב' עמוד שמ"ג