ישראל יעקב יעבץ: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־11:55, 16 באוגוסט 2023

הרב ישראל יעקב יעבץ (תקצ"ז לערך^[1] - ד' אייר תער"ב) היה רבה של העיר קרמנצ'וג באוקראינה בין השנים (תרכ"ח - תרס"ו), בעל ספר "תשובות מהרי"ש" המכיל התכתבויות רבות עם גדולי רבני דורו.

תולדות חיים

הרב ישראל יעקב יעבץ נולד בקריוקוב (פרבר של העיר קרמנצ'וג) לאביו הרב משולם זוסיא אהרן יעבץ רבה של העיר קרמנצ'וג, וכבר בהיותו אברך צעיר לימים החל לשמש כמו"ץ בקהילת זלאטאפאליע, בשנת תרכ"ב סייע בהתרה של מקרה קשה של עגונות שאירע בקהילתו^[2] ביחד עם רבי יוסף מסלוצק ורבי שמואל אביגדור תוספאה, לאחר פטירתו של אביו בשנת תרכ"ח הוכתר לממלא מקומו של אביו ברבנות העיר קרמנצ'וג^[3], ושימש בכתר הרבנות במשך קרוב לארבעים שנה^[4].

תקופת רבנותו

במשך תקופה זו ניהל את ענייני עירו ביד רמה ונלחם על צביונה התורני של העיר בנושאים כגון: איסור על אפיית מצות מכונה^[5], איסור על מכירת אתרוגי קורפו^[6], תמיכה במשפחות אנשי החיל^[7], תמיכה בעסקים שומרי שבת^[8] ובנושאים רבים נוספים.

התכתבות הלכתית עם גאוני הדור

כמו כן ניהל התכתבויות הלכתיות רבות עם גאוני וגדולי דורו: "הבית הלוי" מבריסק^[9], רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה^[10], רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב"^[11], רבי חיים ברלין^[12], האדמו"ר רבי מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)^[13] ורבים אחרים, חלק מהתכתבויות אלו מופיעות בספרו "תשובות מהרי"ש".

כמו כן הוא ניהל התכתבות ענפה ביותר בנושאים הלכתיים ואישיים עם הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא מגדולי המשיבים בדורו.

עלייה לארץ ישראל

בחודש אדר בשנת תרס"ו עלה בידו לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים במשך שנים ארוכות למלא את שאיפת חייו לעלות לארץ ישראל, בהגיעו לירושלים מונה לוועד רבני העיר והיה שותף להחלטות רבות הנוגעות לצביונה החרדי של העיר.

נפטר בד' באייר תער"ב והמון רב נהר אחר מיטתו ואף הוכרזה שביתת מלאכה כנהוג ביום ההלוויה, ומנוחתו כבוד בבית העלמין היהודי בהר הזיתים בירושלים.

את מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג מילא אחיינו הרב משה טרשצ'אנסקי.

לרב ישראל יעקב יעבץ ולרעייתו הרבנית חנה לא נולדו ילדים, ובהקדמתו לספרו תשובות מהרי"ש הוא מציין שאחת הסיבות שהביאו אותו לכתוב את ספרו זה שהוא ראה בהדפסת חידושי תורה אלו כשם ושארית לזכרו^[14].

קשריו עם רבותינו נשיאנו

במכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא בנוגע לפולמוס סביב יין הצימוקים והברכה שיש לברך עליו, הוא מציין שהוא שלח שאלה זו אל אדמו"ר הרש"ב שענה לו באמצעות רבה השני של העיר הרב יצחק יואל רפאלוביץ' שאין בליובאוויטש מסורת ברורה איך נוהגים בכך, באותו מכתב מצויינת תשובה דומה שהוא קיבל משליח שהגיע מהאדמו"ר בעל "המגן אבות" מקאפוסט.

בהקדמה לספר קונטרס ומעיין של אדמו"ר הרש"ב מצויין שכשהגיעה האגרת הקודש עם המאמר ראש השנה של החסידות רבני העיר הרב ישראל יעקב יעבץ ואחיינו הרב משה טרשצ'אנסקי רקדו בלא בגד עליון^[15].

בספר תשובות מהרי"ש מצויינת התכתבות יחודית בין אדמו"ר הצמח צדק לבנו האדמו"ר רבי יוסף יצחק מאוורוטש בנושא אכילת מרק עוף בתשעת הימים בזמן המגיפה הקשה שפרצה ברוסיה באותה התקופה, התכתבות זו נמצאת גם בשו"ת צמח צדק, ובהערות שם מעיר הרבי שמקור התכתבות זו הינה בספר תשובות מהרי"ש של הרב ישראל יעקב יעבץ מקרמנצ'וג^[16].

משפחתו

אחיינו הרב משה טרשצ'אנסקי ממלא מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג.
אחייניתו הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ' אשת הרב מנחם מענדל וואלפאוויץ' רבה של העיירה קריוקוב הסמוכה לקרמנצ'וג.

ספריו

תשובות מהרי"ש (ירושלים תרס"ז).

הסכמות

הרב ישראל יעקב יעבץ נתן הסכמות לספרים רבים, בינהם:

דבש מסלע - לרב מאיר ברודא (ברדיטשוב, תרנ"ה).
נעם מגדים - לרב משה חייטין (תרנ"ז).
זכרון בספר ואבן ספיר - לרב יוסף ספירשטיין (תרנ"ח).
המזכיר - לרב משה דוד אסנער (וורשה, תר"ס).
פתחי חיים - לרב חיים יצחק גאנדמן מקרלין (וורשה, תרס"ט).
צרור החיים - מאמרים מצדיקי ואדמו"רי בית צ'רנוביל, הסכמתו מופיעה ביחד עם אדמו"רי צ'רנוביל בדורו.

לקריאה נוספת

על אבותינו ועל יחוסם מאת הרה"ח ר' חיים עוזר מרינובסקי מכפר חב"ד.

הערות שוליים

↑ כפי שיוצא ממכתב ששלח המהרי"ש אל הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרנ"ח בבקשתו לסיוע לעלות לארץ ישראל ושם הוא מציין שהוא ורעייתו עברו זה מכבר את גיל שישים.
↑ תשובות מהרי"ש סימן ט"ו
↑ על אבותינו ועל יחוסם עמוד 55.
↑ על אבותינו ועל יחוסם עמוד 50.
↑ בשנת תר"ן נפתחה בקרמנצ'וג מאפייה למצות מכונה על ידי שלמה זיוואוו למרות אזהרותיהם של רבני העיר והרב ישראל יעקב יעבץ היה ראש הנלחמים באפיית המצות במאפייה זו לאחר שנתגלו חששות רבים במאפייה, ולשם כך הוא ניהל התכתבות נרחבת עם הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בקאמינקא כדי למנוע מתושבי העיר מלהיכשל בכך.
↑ המליץ ה' סיון תרנ"א.
↑ הצפירה כ"ט טבת תרנ"ט.
↑ המליץ כ' מנחם אב תרס"ג.
↑ תשובות מהרי"ש סימנים ל"ה ו-ל"ו.
↑ תשובות מהרי"ש סימן י"ד.
↑ תשובות מהרי"ש סימן ס"ג.
↑ על אבותינו ועל יחוסם עמוד 47.
↑ תשובות מהרי"ש סימן מ"א ו-מ"ב.
↑ הקדמה לספר תשובות מהרי"ש.
↑ הקדמה לקונטרס ומעיין עמוד 25.
↑ שו"ת צמח צדק על אורח חיים כרך ב' עמוד שמ"ג

[1] כפי שיוצא ממכתב ששלח המהרי"ש אל הרב משה נחום ירושלימסקי בשנת תרנ"ח בבקשתו לסיוע לעלות לארץ ישראל ושם הוא מציין שהוא ורעייתו עברו זה מכבר את גיל שישים.

[2] תשובות מהרי"ש סימן ט"ו

[3] על אבותינו ועל יחוסם עמוד 55.

[4] על אבותינו ועל יחוסם עמוד 50.

[5] בשנת תר"ן נפתחה בקרמנצ'וג מאפייה למצות מכונה על ידי שלמה זיוואוו למרות אזהרותיהם של רבני העיר והרב ישראל יעקב יעבץ היה ראש הנלחמים באפיית המצות במאפייה זו לאחר שנתגלו חששות רבים במאפייה, ולשם כך הוא ניהל התכתבות נרחבת עם הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי בקאמינקא כדי למנוע מתושבי העיר מלהיכשל בכך.

[6] המליץ ה' סיון תרנ"א.

[7] הצפירה כ"ט טבת תרנ"ט.

[8] המליץ כ' מנחם אב תרס"ג.

[9] תשובות מהרי"ש סימנים ל"ה ו-ל"ו.

[10] תשובות מהרי"ש סימן י"ד.

[11] תשובות מהרי"ש סימן ס"ג.

[12] על אבותינו ועל יחוסם עמוד 47.

[13] תשובות מהרי"ש סימן מ"א ו-מ"ב.

[14] הקדמה לספר תשובות מהרי"ש.

[15] הקדמה לקונטרס ומעיין עמוד 25.

[16] שו"ת צמח צדק על אורח חיים כרך ב' עמוד שמ"ג

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 ===התכתבות הלכתית עם גאוני הדור===
-כמו כן ניהל התכתבויות הלכתיות רבות עם גאוני וגדולי דורו: "הבית הלוי" מבריסק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=55&hilite= תשובות מהרי"ש סימנים ל"ה ו-ל"ו].}}, רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=31 תשובות מהרי"ש סימן י"ד].}}, רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=102&hilite= תשובות מהרי"ש סימן ס"ג].}}, רבי חיים ברלין{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 47.}}, האדמו"ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=65&hilite= תשובות מהרי"ש סימן מ"א ו-מ"ב].}} ורבים אחרים, חלק מהתכתבויות אלו מופיעות בספרו "תשובות מהרי"ש".
+כמו כן ניהל התכתבויות הלכתיות רבות עם גאוני וגדולי דורו: "הבית הלוי" מבריסק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=55&hilite= תשובות מהרי"ש סימנים ל"ה ו-ל"ו].}}, רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] מקובנה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=31 תשובות מהרי"ש סימן י"ד].}}, רבי יוסף שאול נתנזון בעל ה"שואל ומשיב"{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=102&hilite= תשובות מהרי"ש סימן ס"ג].}}, רבי חיים ברלין{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 47.}}, האדמו"ר רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=493&st=&pgnum=65&hilite= תשובות מהרי"ש סימן מ"א ו-מ"ב].}} ורבים אחרים, חלק מהתכתבויות אלו מופיעות בספרו "תשובות מהרי"ש".
 כמו כן הוא ניהל התכתבות ענפה ביותר בנושאים הלכתיים ואישיים עם הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא מגדולי המשיבים בדורו.