חודש אייר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בספרי הקודש מובא{{הערה|ראו חידושי חתם סופר למסכת שבת, קמז ב. להרחבה, ראה [[שיחה|שיחת הרבי]] [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/7/1/index.htm לקוטי שיחות חלק לב, עמ' 72 ואילך].}}, ש[[חודש אייר]] הינו ראשי תיבות של המילים "אני ה' רופאך", והינו חודש המסוגל לרפואה, ובזה עצמו באופן שאין מקום לכתחילה לענין של חולי{{הערה|שם=שמיני תשמ"ג|משיחת שבת פרשת שמיני תשמ"ג – התוועדויות חלק ג' עמוד 1371.}}. | בספרי הקודש מובא{{הערה|ראו חידושי חתם סופר למסכת שבת, קמז ב. להרחבה, ראה [[שיחה|שיחת הרבי]] [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/7/1/index.htm לקוטי שיחות חלק לב, עמ' 72 ואילך].}}, ש[[חודש אייר]] הינו ראשי תיבות של המילים "אני ה' רופאך", והינו חודש המסוגל לרפואה, ובזה עצמו באופן שאין מקום לכתחילה לענין של חולי{{הערה|שם=שמיני תשמ"ג|משיחת שבת פרשת שמיני תשמ"ג – התוועדויות חלק ג' עמוד 1371.}}. | ||
ב[[חסידות]] מובא רבות, ש[[אייר]] הינו ראשי תיבות של שמות שלושת [[האבות]] ורחל אמנו: [[אברהם]] [[יצחק]] [[יעקב]] ו[[רחל]], ומסמל את התבטלותם כ[[מרכבה]] לרוכב, | ב[[חסידות]] מובא רבות, ש[[אייר]] הינו ראשי תיבות של שמות שלושת [[האבות]] ורחל אמנו: [[אברהם]] [[יצחק]] [[יעקב]] ו[[רחל]], ומסמל את התבטלותם כ[[מרכבה]] לרוכב, שזוהי העבודה המיוחדת והדרושה בחודש אייר, עבודת ה[[אתהפכא]], [[ביטול היש]] ו[[ביטול הרע]]. | ||
חודש [[אייר]] מכונה גם, בתנ"ך 'חודש זיו'{{הערה|מלכים א, ו}} ו[[הרבי]] מבאר שזהו מכיוון שבחודש זה מאיר גילוי אור נעלה ביותר. | חודש [[אייר]] מכונה גם, בתנ"ך 'חודש זיו'{{הערה|מלכים א, ו}} ו[[הרבי]] מבאר שזהו מכיוון שבחודש זה מאיר גילוי אור נעלה ביותר. | ||
גרסה מ־07:41, 16 באוגוסט 2023
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
חודש אייר הוא השמיני בחודשי השנה לפי מסורת חז"ל, והשני לחשבון התורה. חודש אייר לעולם יהיה חסר (בעל כ"ט ימים).
בספרי הקודש מובא[1], שחודש אייר הינו ראשי תיבות של המילים "אני ה' רופאך", והינו חודש המסוגל לרפואה, ובזה עצמו באופן שאין מקום לכתחילה לענין של חולי[2].
בחסידות מובא רבות, שאייר הינו ראשי תיבות של שמות שלושת האבות ורחל אמנו: אברהם יצחק יעקב ורחל, ומסמל את התבטלותם כמרכבה לרוכב, שזוהי העבודה המיוחדת והדרושה בחודש אייר, עבודת האתהפכא, ביטול היש וביטול הרע.
חודש אייר מכונה גם, בתנ"ך 'חודש זיו'[3] והרבי מבאר שזהו מכיוון שבחודש זה מאיר גילוי אור נעלה ביותר.
מזלו של החודש הוא שור, ואף על פי שאין ישראל נשלטים על ידי המזלות, אבל מכיון שישראל שולטים במזלות, לכן משתמשים בהם, והשימוש הוא לעניני קדושה.
בלוח היום יום מובא[4], שבל"ג בעומר (החל בחודש אייר) היה עת רצון אצל אדמו"ר האמצעי, ופעל מופתים רבים בעניני רפואה.
עבודת השם של חודש אייר נעלית יותר מעבודת השם של חודש ניסן[2], ובפרט מצד מיוחדותו בכך שהוא החודש היחיד בחודשי השנה שיש לכל יום שבו מצווה מיוחדת (ספירת העומר)[5].
בחודש אייר חלים פסח שני ול"ג בעומר.
ימי חב"ד
אירועים
- א' באייר תנש"א - רבני חב"ד חתמו על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח.
- ב' באייר תש"ב - החלה כתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ (שניתנה בשמחת תורה תש"ב).
- ב' באייר תשט"ז - מחבלים פרצו לבית ספר למלאכה בכפר חב"ד ורצחו חמישה תלמידים.
- ו' באייר תנש"א - הרבי הכריז בהתוועדות ש"הדרך הישרה" להבאת הגאולה היא על ידי לימוד עניני גאולה ומשיח.
- ט' באייר תקצ"ד - אדמו"ר המהר"ש הוכנס בבריתו של אברהם אבינו.
- י"ד באייר תרס"ב - אדמו"ר הריי"צ נאסר בשנית בעקבות הלשנה על בחורים מישיבת תומכי תמימים שמשתמטים מהצבא באמצעות שוחד.
- ט"ו באייר תנש"א - הרבי חילק חוברות "דבר מלכות" שהכילו ארבע שיחות בנושא גאולה ומשיח ברמב"ם ושטר של דולר לצדקה ועודד את שירת יחי לראשונה לעיני המצלמות.
- י"ח באייר תרצ"ב - רבי מנחם מענדל הורנשטיין, חתנו של אדמו"ר הריי"צ, בא בקשרי התנאים עם מרת שיינא.
- כ"א באייר תש"ט - הוקם היישוב כפר חב"ד בהוראת אדמו"ר הריי"צ בכדי לקלוט את חסידי חב"ד שעלו מרוסיה.
- כ"ג באייר תרס"ב - אדמו"ר הריי"צ התבשר על ידי שוטר שהגיע לביתו, שהוא חף מכל פשע (מאשמתו ביום י"ד באייר תרס"ב).
- כ"ג באייר תרפ"ד - אדמו"ר הריי"צ עזב את רוסטוב ועבר לעיר פטרבורג.
- כ"ד אייר תשכ"ז - הרבי פתח בראשון מבין עשרת המבצעים - מבצע תפילין.
נולדו
- ב' באייר תקצ"ד - אדמו"ר המהר"ש נולד בעיירה ליובאוויטש.
- כ"א באייר תרס"ו - ר' ישראל אריה לייב שניאורסון, אחיו הצעיר של הרבי, נולד.
נפטרו
- א' באייר תקמ"ח - ר' מנחם מענדל מוויטבסק, ממלא מקומו של המגיד ממזריטש, נפטר.
- ג' באייר תשנ"ג - ר' חיים מרדכי אייזיק חודוקוב, מזכירו האישי של הרבי ומנהל המרכז לעניני חינוך, נפטר.
- י"ג באייר תשי"ב - ר' ישראל אריה לייב שניאורסון, אחיו של הרבי, נפטר ומנוחתו כבוד בצפת.
- כ' באייר תר"ע - רבי יצחק דובער שניאורסון, נכדו של אדמו"ר הצמח צדק, נפטר.
- כ"ג באייר תשכ"ג – הרב שניאור זלמן וילנקין, שזכה להיות ה"מלמד" של הרבי בצעירותו.
- כ"ו באייר תרי"ז - רבי יצחק אייזיק אפשטיין מהומיל, מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק, נפטר.
- כ"ז באייר תר"ס - רבי שלמה שניאור זלמן שניאורסון, נכדו של אדמו"ר הצמח צדק, נפטר ומנוחתו כבוד בקפוסט.
קישורים חיצוניים
| חודשי השנה |
|---|
|
תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול |
הערות שוליים
- ↑ ראו חידושי חתם סופר למסכת שבת, קמז ב. להרחבה, ראה שיחת הרבי לקוטי שיחות חלק לב, עמ' 72 ואילך.
- ↑ 2.0 2.1 משיחת שבת פרשת שמיני תשמ"ג – התוועדויות חלק ג' עמוד 1371.
- ↑ מלכים א, ו
- ↑ היום יום ח"י אייר, ראו גם תורת מנחם חלק ג' תשי"א עמ' 94.
- ↑ לקוטי שיחות חלק א' עמוד 263 (לשיחה המעובדת).