משה טרשצ'אנסקי – הבדלי גרסאות
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
הרב משה טרשצ'אנסקי נולד בשנת תרי"ט לאביו הרב [[שאול טרשצ'אנסקי]] משדה לבן שהיה צאצא ישיר להרה"ק רבי [[מאיר מרגליות]] תלמידו של הבעש"ט ולרבי [[חיים הכהן רפפורט]] מלבוב{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 179 והלאה.}}, ולאמו הרבנית מרת חנה גיטל בתו של הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]] מקרמנצ'וג. | הרב משה טרשצ'אנסקי נולד בשנת [[תרי"ט]] לאביו הרב [[שאול טרשצ'אנסקי]] משדה לבן שהיה צאצא ישיר להרה"ק רבי [[מאיר מרגליות]] תלמידו של הבעש"ט ולרבי [[חיים הכהן רפפורט]] מלבוב{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 179 והלאה.}}, ולאמו הרבנית מרת חנה גיטל בתו של הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]] מקרמנצ'וג. | ||
כבר מגיל צעיר התבלט בכישרונו ובידיעותיו הרבים, בשנת תר"ם בהיותו בחור בן עשרים ואחת בלבד התכתב עם [[הנצי"ב מוולוז'ין]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1096&st=&pgnum=98&hilite= שו"ת משיב דבר סימנים מ"ג ו-מ"ד].}}, ובמענה של הנצי"ב אליו בתחילת המענה הוא כותב: '''שאלת חכם חצי תשובה'''. | כבר מגיל צעיר התבלט בכישרונו ובידיעותיו הרבים, בשנת תר"ם בהיותו בחור בן עשרים ואחת בלבד התכתב עם [[הנצי"ב מוולוז'ין]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1096&st=&pgnum=98&hilite= שו"ת משיב דבר סימנים מ"ג ו-מ"ד].}}, ובמענה של הנצי"ב אליו בתחילת המענה הוא כותב: '''שאלת חכם חצי תשובה'''. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
הרב טרשצ'אנסקי הוסמך לרבנות מצעירותו על ידי גדולי הדור: הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 25.}}, הנצי"ב מוולוז'ין{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 44.}} , האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 18.}}, והאדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורינסטייפל{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 21.}} | הרב טרשצ'אנסקי הוסמך לרבנות מצעירותו על ידי גדולי הדור: הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 25.}}, הנצי"ב מוולוז'ין{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 44.}} , האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 18.}}, והאדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורינסטייפל{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 21.}} | ||
ב[[ט"ו באב]] שנת [[תר"ן]] בא בברית הנישואין עם הרבנית שרה רייזל בתו של הרה"ק רבי שלמה מטולטשין בנו של הרה"ק רבי דובער מטולטשין בנו של האדמו"ר רבי [[שלמה מקרלין]]{{הערה|מתוך הזמנה שנשלחה מהרב טרשצ'אנסקי אל הרב משה נחום ירושלימסקי.}}. | |||
לאחר נישואיהם התגוררו הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו בטולטשין למשך זמן קצר, וכבר במהלך אותה השנה הם עברו להתגורר בעיר קרמנצ'וג והוא נכנס לעבודת הכלל לסייע לדודו הגדול הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] רבה של העיר{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 49.}}, באותם הימים התרחש אירוע נורא בקרמנצ'וג כשצעירה מתושבות העיר נותרה עגונה והרב טרשצ'אנסקי כתב קונטרס נרחב אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי כדי להתיר אותה מעגינותה{{הערה|מתוך קונטרס להתרת עגונה שנשלח מהרב טרשצ'אנסקי אל הרב משה נחום ירושלימסקי, תיאור על קונטרס זה מופיע ברשימת החיבורים בהקדמה לספר זכרון משה.}}. | לאחר נישואיהם התגוררו הרב טרשצ'אנסקי ורעייתו בטולטשין למשך זמן קצר, וכבר במהלך אותה השנה הם עברו להתגורר בעיר קרמנצ'וג והוא נכנס לעבודת הכלל לסייע לדודו הגדול הרב [[ישראל יעקב יעבץ]] רבה של העיר{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 49.}}, באותם הימים התרחש אירוע נורא בקרמנצ'וג כשצעירה מתושבות העיר נותרה עגונה והרב טרשצ'אנסקי כתב קונטרס נרחב אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי כדי להתיר אותה מעגינותה{{הערה|מתוך קונטרס להתרת עגונה שנשלח מהרב טרשצ'אנסקי אל הרב משה נחום ירושלימסקי, תיאור על קונטרס זה מופיע ברשימת החיבורים בהקדמה לספר זכרון משה.}}. | ||
בשנת תרנ"ב הונחה לפניו משרת רבנות נוספת הפעם בעיירה האדיטש, אך גם הצעה זו ירדה מהפרק בשל מחלוקת שהתגלעה עם האדמו"ר רבי שלמה זלמן בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט שדרש את חזקת הרבנות במקום לבן משפחתו וגם במקרה זה התערב דודו הרב ישראל יעקב יעבץ מקרמנצ'וג והורה לו לחזור לקרמנצ'וג ולוותר על משרת הרבנות הנ"ל{{הערה|מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הרב משה נחום ירושלימסקי.}}. | בשנת [[תרנ"ב]] הונחה לפניו משרת רבנות נוספת הפעם בעיירה האדיטש, אך גם הצעה זו ירדה מהפרק בשל מחלוקת שהתגלעה עם האדמו"ר רבי שלמה זלמן בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט שדרש את חזקת הרבנות במקום לבן משפחתו וגם במקרה זה התערב דודו הרב ישראל יעקב יעבץ מקרמנצ'וג והורה לו לחזור לקרמנצ'וג ולוותר על משרת הרבנות הנ"ל{{הערה|מתוך מכתב ששלח הרב ישראל יעקב יעבץ אל הרב משה נחום ירושלימסקי.}}. | ||
בשל שאיפתו רבת השנים של דודו הרב ישראל יעקב יעבץ לעלות לארץ הקודש כדי לחיות בה את שארית ימיו ושנותיו מתוך מנוחת הנפש ובלימוד התורה הוא העביר את חזקת הרבנות לאחיינו הרב משה טרשצ'אנסקי במעמד נכבדי העיר, העברת חזקת הרבנות לוותה במאבקים לא קלים ורק לאחר התערבותם של גדולי הדור כגון: רבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב מוולוזין, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ורבנים נוספים{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 45 ואילך.}} חזקת הרבנות הועברה לרב משה ללא עוררין והוא שימש בתפקידו כרבה של העיר קרמנצ'וג קרוב לארבעים שנה. | בשל שאיפתו רבת השנים של דודו הרב ישראל יעקב יעבץ לעלות לארץ הקודש כדי לחיות בה את שארית ימיו ושנותיו מתוך מנוחת הנפש ובלימוד התורה הוא העביר את חזקת הרבנות לאחיינו הרב משה טרשצ'אנסקי במעמד נכבדי העיר, העברת חזקת הרבנות לוותה במאבקים לא קלים ורק לאחר התערבותם של גדולי הדור כגון: רבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב מוולוזין, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ורבנים נוספים{{הערה|על אבותינו ועל יחוסם עמוד 45 ואילך.}} חזקת הרבנות הועברה לרב משה ללא עוררין והוא שימש בתפקידו כרבה של העיר קרמנצ'וג קרוב לארבעים שנה. | ||
בשלהי שנת תש"א נאלצו הרב טרשצ'אנסקי ומשפחתו לברוח מאימת המלחמה לעיר סרטוב, אותות המלחמה ניכרו בו והוא שבק חיים לכל חי בכ"ב טבת שנת תש"ב והוא בן פ"ד שנים ומנוחתו כבוד בעיר סרטוב ברוסיה{{הערה|מתוך ההקדמה לספר זכרון משה.}}. | בשלהי שנת [[תש"א]] נאלצו הרב טרשצ'אנסקי ומשפחתו לברוח מאימת המלחמה לעיר סרטוב, אותות המלחמה ניכרו בו והוא שבק חיים לכל חי בכ"ב טבת שנת תש"ב והוא בן פ"ד שנים ומנוחתו כבוד בעיר סרטוב ברוסיה{{הערה|מתוך ההקדמה לספר זכרון משה.}}. | ||
==תקופת רבנותו== | ==תקופת רבנותו== | ||