משה טרשצ'אנסקי

הרב משה טרשצאנסקי היה רבה של העיר קרמנצ'וג באוקראינה בין השנים (תרס"ו - תש"ב), ניהל התכתבויות הלכתיות עם גדולי דורו.

תולדות חייו

הרב משה טרשצ'אנסקי נולד בשנת תרי"ט לאביו הרב שאול טרשצ'אנסקי משדה לבן שהיה צאצא ישיר להרה"ק רבי מאיר מרגליות תלמידו של הבעש"ט הקדוש ולרבי חיים הכהן רפפורט מלבוב, ולאמו הרבנית מרת חנה גיטל בתו של הרב משולם זוסיא אהרן יעבץ מקרמנצ'וג. כבר מגיל צעיר התבלט בכישרונו ובידיעותיו הרבים, בשנת תר"ם בהיותו בחור בן עשרים ואחת בלבד התכתב עם הנצי"ב ממוולוז'ין, ובמענה של הנצי"ב אליו בתחילת המענה הוא כותב: שאלת חכם חצי תשובה.

עוד לפני נישואיו הונחה לפניו הצעת רבנות נכבדת בלובני, אך בשל התערבותו של האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורינסטייפל והפצרותיו בפני הרב ישראל יעקב יעבץ מקרמנצ'וג דודו של הרב משה לבסוף מונה לתפקיד הרב אלתר גיסו של האדמו"ר מהורינסטייפל.

הרב משה הוסמך לרבנות מצעירותו על ידי גדולי הדור: הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא , הנצי"ב מוולוז'ין , האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא, והאדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורינסטייפל.

בט"ו באב שנת תר"ן הרב משה בא בברית הנישואין עם הרבנית שרה רייזל בתו של הרה"ק רבי שלמה מטולטשין בנו של הרה"ק רבי דובער מטולטשין בנו של האדמו"ר רבי שלמה מקרלין, לאחר נישואיהם התגוררו רבי משה ורעייתו בטולטשין למשך זמן קצר, וכבר במהלך אותה השנה הם עברו להתגורר בעיר קרמנצ'וג והרב משה נכנס לעבודת הכלל לסייע לדודו הגדול הרב ישראל יעקב יעבץ רבה של העיר, באותם הימים התרחש אירוע נורא בקרמנצ'וג כשצעירה מתושבות העיר נותרה עגונה והרב משה כתב קונטרס נרחב אל הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי כדי להתיר אותה מעגינותה.

בשנת תרנ"ב הונחה לפני הרב משה משרת רבנות נוספת הפעם בעיירה האדיטש, אך גם הצעה זו ירדה מהפרק בשל מחלוקת שהתגלעה עם האדמו"ר רבי שלמה זלמן בעל ה"מגן אבות" מקאפוסט שדרש את חזקת הרבנות במקום לבן משפחתו וגם במקרה זה התערב דודו הרב ישראל יעקב יעבץ מקרמנצ'וג והורה לו לחזור לקרמנצ'וג ולוותר על משרת הרבנות הנ"ל.

בשל שאיפתו רבת השנים של דודו הרב ישראל יעקב יעבץ לעלות לארץ הקודש כדי לחיות בה את שארית ימיו ושנותיו מתוך מנוחת הנפש ובלימוד התורה הוא העביר את חזקת הרבנות לאחיינו הרב משה טרשצ'אנסקי במעמד נכבדי העיר, העברת חזקת הרבנות לוותה במאבקים לא קלים ורק לאחר התערבותם של גדולי הדור כגון: רבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב מוולוזין, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", הגאון הרב משה נחום ירושלימסקי ורבנים נוספים חזקת הרבנות הועברה לרב משה ללא עוררין והוא שימש בתפקידו כרבה של העיר קרמנצ'וג קרוב לארבעים שנה.

תקופת רבנותו

במהלך תקופת רבונותו כרב העיר הרבה הרב משה להתכתב עם גדולי דורו כגון: רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנא, הגאון רבי משה נחום ירושלימסקי מקאמינקא, רבי דוד מקרלין, רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן", רבי חיים ברלין, רבי יצחק איטינגא מלבוב, האדמו"ר רבי גרשון חנוך הניך מראדזין בעל ה"סדרי טהרה", האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורינסטייפל, האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא ועוד.

אחת מהתכונות בהן הוא הצטיין הייתה התכונה לנהל חיים מסודרים, בכל דבר הוא אהב סדר ואפילו באוצר הספרים שהיה ברשותו, והודות לתכונה זו היה מוצא זמן גם לפעול בענייני ציבור, ללמוד ולחדש חידושי תורה בחסידות ובדרוש, וכל זאת התאפשר עד לפרוץ המהפכה ברוסיה שנת תרע"ז.

עם פרוץ המהפכה ברוסיה המשיך הרב נשה בפעולותיו לחיזוק היהדות בין תושבי עירו והמשיך להשיב לשואליו בדברי הלכה, בזכרונותיו של הרה"ח ר' מאיר גורקאוו הוא מתאר שגם חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר היו מפנים אליו את שאלותיהם ושמו נודע לתהילה ותפארת בכל הגליל של העיר קרמנצ'וג.

בשנת תרפ"ז התקיים כינוס הרבנים הראשון והיחידי בברית המועצות בעיר קורוסטין, ולמרות שמשתתפי הכינוס סבלו מלחץ איום ומרדיפות מצד השלטון הקומוניסטי אחד ממארגני הכינוס שבראשו עמד הרבי הריי"צ היה הרב משה טראשצ'אנסקי שאפילו דרש במהלך הכינוס על הפסוק "ותשועה ברוב יועץ" (משלי י"א, י"ד) שהתשועה תלויה בכך שהרוב יהיו באופן של יועץ (יחיד) שתהיה אחדות דעים בין רבני הכינוס, המהלך השנים היו בפני הרב משה מספר הזדמנויות להיחלץ מעמק הבכא אך בשל נאמנותו לשיטתו של הרב חיים עוזר גורודז'ינסקי מווילנא שאין לרבנים לעזוב את קהילותיהם בשעה קשה זו הוא נשאר להתגורר בעירו ולהנהיג אותה בכל ענייני היהדות, לאחר מספר שנים כשהרדיפות התגברו פעל הרב חיים עוזר גורודז'ינסקי אצל הרב אברהם יצחק הכהן קוק שישיג עבור הרב משה טרשצ'אנסקי ורעייתו אישור עלייה לארץ ישראל אך לאלר שהתקבל האישור המיוחל נחשמה דרכו של הרב משה והוא נשאר בעמק הבכא הרוסי.

בשלהי שנת תש"א פלשו הגרמנים לעיר קרמנצ'וג והרב משה ומשפחתו ברחו על נפשם למקומות מרוחקים בברית המועצות הרחק מאימת המלחמה, במנוסתו הרב משה נאלץ להותיר מאחור חיבורים רבים שכתב ולמעט כתבים בודדים, רשימות, וקטעים מפוזרים מבין הבא ליד הכל נותר מאחור.

בכך הסתיימה לה תקופה של שמונים ושבע שנים של השושלת הרבנות המשפחתית בעיר קרמנצ'וג.