נתן גוראריה (וויעטקא): הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
כל ימיו היה דואג ומצטער על עזבו את לימודו שלמד יחד עם כ״ק אדמו״ר האמצעי. | כל ימיו היה דואג ומצטער על עזבו את לימודו שלמד יחד עם כ״ק אדמו״ר האמצעי. | ||
בשעה שהגיע לאזנו השמועה המחרדת מהסתלקות כ״ק | בשעה שהגיע לאזנו השמועה המחרדת מהסתלקות כ״ק [[אדמו"ר הזקן]], לאחר עוצם בכייתו וגודל הספדו למרות זקנתו וחולשתו, קרא בקול לכל הנצבים עליו: "לבנו, כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]], יאתה כתרה של תורה והוא ישב על כסא אביו, כי הכרתיו בעודו עול ימים את עוצם עמקותו בחלק הנגלה, וככה בטח גם כחו בחלק הנסתר". | ||
ר׳ נתן היה רבו של הגאון החסיד ר׳ דובער ליפשיץ מוויעטקא בעל "גלות עליות" על מקוואות. | ר׳ נתן היה רבו של הגאון החסיד ר׳ [[דובער ליפשיץ]] מוויעטקא בעל "גלות עליות" על מקוואות. | ||
אביו הרב ארי׳ לייב, שבא לגור בפלך מוהילוב, הביא בידו יקר - סהדותא מגילת־יוחסין כתובה וחתומה בידי גדולי הדור ממדינתו, שהוא נין ונכד של הארי דבי עילאי רבינו [[יהודה ליווא]] זצוק״ל האב"ד | אביו הרב ארי׳ לייב, שבא לגור בפלך מוהילוב, הביא בידו יקר - סהדותא מגילת־יוחסין כתובה וחתומה בידי גדולי הדור ממדינתו, שהוא נין ונכד של הארי דבי עילאי רבינו [[יהודה ליווא]] זצוק״ל האב"ד | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
ר׳ נתן נפטר ביום שבת קודש ב׳ דר"ח מר חשון שנת [[ | ר׳ נתן נפטר ביום שבת קודש ב׳ דר"ח מר חשון שנת [[תקצ"ט]] בעיר וויעטקא ונקבר בו בלילה - מוצש"ק. זוגתו הרבנית חיה נפטרה ביום ב׳ ח׳ אייר [[תר"ג]] בעיר [[קרמנצ'וג]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־22:32, 10 באפריל 2010
הרה"ג הרה"ח הרב ר׳ נתן גוראריה נקרא גם 'נתן בילאייעווקער' נולד לאביו הרב ר׳ אריה לייב. כיהן כרבה ור״מ בעיר ויעטקא והיה מגדולי התלמידים המובהקים של כ״ק אדמו"ר הזקן.
ר׳ נתן הי׳ מפורסם בדורו בעמקות לימודו. עומק לימודו של ר׳ נתן כ״כ מצא חן בעיני כ״ק אדמו"ר הזקן עד שבחר בו שילמוד בצותא עם בנו כ"ק אדמו"ר האמצעי, ושני צנתרי דדחבא אלו התעמקו כ״כ בעיון לימודם, עד אשר היה דרוש להם זמן של שתי שבועות על כל דף גמרא.
אחרי שר׳ נתן נתדלדל ממעמדו, הי׳ מוכרח לקבל עליו עול הרבנות של העיר וויעטקא, וקבע שמה ישיבה. כל ימיו היה דואג ומצטער על עזבו את לימודו שלמד יחד עם כ״ק אדמו״ר האמצעי.
בשעה שהגיע לאזנו השמועה המחרדת מהסתלקות כ״ק אדמו"ר הזקן, לאחר עוצם בכייתו וגודל הספדו למרות זקנתו וחולשתו, קרא בקול לכל הנצבים עליו: "לבנו, כ"ק אדמו"ר האמצעי, יאתה כתרה של תורה והוא ישב על כסא אביו, כי הכרתיו בעודו עול ימים את עוצם עמקותו בחלק הנגלה, וככה בטח גם כחו בחלק הנסתר".
ר׳ נתן היה רבו של הגאון החסיד ר׳ דובער ליפשיץ מוויעטקא בעל "גלות עליות" על מקוואות.
אביו הרב ארי׳ לייב, שבא לגור בפלך מוהילוב, הביא בידו יקר - סהדותא מגילת־יוחסין כתובה וחתומה בידי גדולי הדור ממדינתו, שהוא נין ונכד של הארי דבי עילאי רבינו יהודה ליווא זצוק״ל האב"ד דק״ק פראג בעל ספר "גור אריה" על התורה.
בניו
- הרה״ח ר׳ דוד שנפטר רך בשנים.
- הרה"ח ר׳ מאיר - אשר עליו אמר הרה״ק ר׳ הלל מפאריטש: שהוא אחד משלשה ידידיו ורעיו היותר נאמנים [1] .
נכדיו:
בניו של ר׳ דוד:
- הרה״ח אריה לייב (אביו של הרה"ג הרה"ח ר׳ שמואל, רב ודיין בחאראל).
- הרח״ח ר׳ שניאור זלמן (אביו של האחים החסידים הגדולים, הגבירים ר׳ שמואל, ר׳ נתן[2]. והר׳ מנחם מענדל).
בנו של ר׳ מאיר:
- הרה״ח ר׳ מרדכי.
פטירתו
ר׳ נתן נפטר ביום שבת קודש ב׳ דר"ח מר חשון שנת תקצ"ט בעיר וויעטקא ונקבר בו בלילה - מוצש"ק. זוגתו הרבנית חיה נפטרה ביום ב׳ ח׳ אייר תר"ג בעיר קרמנצ'וג.
הערות שוליים
- ↑ נזכר בשו״ת ״תשובות מהרי"ש״ סי׳ ס״ד ״הרבני הנגיד הוותיק וחסיד מוהר״ר מאיר גוראריה״.
- ↑ מבניו של ר׳ נתן, הרה״ח ר׳ חיים שמריהו גוראריה.