חודש אלול: הבדלים בין גרסאות בדף
(←רמזים בשמו של החודש: לא שייך לכאן. ללא מקור) |
|||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: '''גאולה'''. זו נרמזת בפסוק "'''א'''שירה '''ל'''ה' '''ו'''יאמרו '''ל'''אמר"{{הערה|שמות טו, א}}. | ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: '''גאולה'''. זו נרמזת בפסוק "'''א'''שירה '''ל'''ה' '''ו'''יאמרו '''ל'''אמר"{{הערה|שמות טו, א}}. | ||
הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת. עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן. | הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת. עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן. | ||
[[קובץ:שופר אלול.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מבצע שופר בחודש אלול]] | [[קובץ:שופר אלול.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מבצע שופר בחודש אלול]] | ||
גרסה מ־06:59, 13 באוגוסט 2023
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
חודש אלול הוא החודש השנים-עשר בשנה לפי הספירה מחודש תשרי והחודש השישי מחודש ניסן מכונה בשם חודש הרחמים והסליחות. עשרים ותשעת ימי חודש אלול הם ימים בהם "המלך בשדה" - הקדוש ברוך הוא קרוב לכל יהודי ומתגלה אליו באופן אישי על ידי הארת י"ג מידות הרחמים, ובימים אלו מתכוננים לראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים.
מעלת החודש ועניינו
המלך בשדה
| ערך מורחב – המלך בשדה |
אדמו"ר הזקן מביא משל בלקוטי תורה הממחיש את אופן התגלותם של י"ג מידות הרחמים בחודש אלול. וזה לשונו:
..הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובוודאי יש הפרש גדול בין יום הכיפורים ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה..
— לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.
משל זה מבאר את מעלתו של חודש אלול כחודש שה' קרוב לכל יהודי באתערותא דלעילא, ושלוש עשרה מידות הרחמים מתגלים לכל אחד, לא משנה מה מצבו, גם אם הוא נמצא ב"שדה" - מקום שאינו של קדושה בגלוי, וכאשר יהודי יודע זאת - הוא מתעורר באתערותא דלתתא וחוזר בתשובה לקראת ראש השנה ויום הכיפורים.
חודש הרחמים
בספר המנהגים מובא:
"הוא חודש הרחמים שבו מאירות שלוש עשרה מדות הרחמים. החודש הזה הוא חודש הרחמים, אשר בו נפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקודש לעבודת הבורא ברוך הוא בתשובה תפילה ותורה. החודש הזה הוא האחרון משנה החולפת ועוברת מההווה אל העבר, והוא חודש של חשבון הנפש לחשוב ולהתבונן במה עברה עליו השנה, להתחרט על הלא טוב בחרטה גמורה, ולקבל על עצמו להיות זהיר על להבא בקיום המצות בהידור, לשקוד בתורה ותפילה ולהתרגל במדות טובות. החודש הזה הוא חודש ההכנה, לקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות".
חודש החשבון
חודש אלול נקרא חודש החשבון, בהיותו החודש האחרון בשנה, שבו צריכים לעשות חשבון הנפש, חשבון צדק של העבודה במשך השנה שחלפה[1].
עבודת חודש אלול היא הן החשבון צדק (והתיקון ושלימות) של השנה החולפת, והן ההכנה לשנה הבאה[2].
רמזים בשמו של החודש
ריבוי ראשי תיבות הובאו על שם החודש "אלול". המפורסם שבהם הוא: "אני לדודי ודודי לי". ראשי תיבות אלו מרמזים על סדר העבודה. גם על ראשי תיבות אלו ישנם ריבוי מאמרים המבארים את עניינו.
|
| ערך מורחב – אני לדודי ודודי לי |
ראשי תיבות נוספים של החודש, הרומזים לעבודה הנדרשת בו, מובאים בשיחות הרבי:
תשובה: היא היסוד וההקדמה לאלו שלאחר מכן. הרמז לתשובה טמון בפסוק: "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך".
שלושה מהם רומזים לשלושת העמודים עליהם העולם עומד:
תורה: הוספה והתחזקות בלימוד התורה בחודש אלול, נרמזים בפסוק[3]: "אנה לידו ושמתי לך". פסוק זה מדבר על ערי מקלט ורומז על התורה שכן היא מגינה על האדם מפני יצר הרע, כנאמר[4] "דברי תורה קולטין".
תפילה: התפילה ענינה הוא קשר וחיבור של האדם (אני) עם הבורא (דודי), היא נרמזת בפסוק[5]: "אני לדודי ודודי לי".
צדקה: העמוד השלישי הוא גמילות-חסדים, יש להרבות בצדקה מראש חודש אלול, דבר זה נרמז בפסוק[6]: "איש לרעהו ומתנות לאביונים".
ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: גאולה. זו נרמזת בפסוק "אשירה לה' ויאמרו לאמר"[7]. הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת. עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן.
הנהגות ומנהגי החודש
איחולי "כתיבה וחתימה טובה"
יש להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה, וכן הטף, ילד לחבירו וילדה לחברתה, לכל אחד ואחד בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", הן בעל-פה, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים אשר ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו' ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו' - מוסיפה בברכתו של הקב"ה למלא משאלותיהם של כל אחד ואחד מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד[8].
נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים מן ראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו, שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים[9].
הרבי נוהג[10] לאחל בסופי המכתבים "כתיבה וחתימה טובה", והחל בכך מא' דראש-חודש אלול (וכאמור[11] שיש להקדים את הברכה כבר מהיום הראשון של ראש- החודש). אך נמצא גם מכתב מערב ר"ח אלול שמאחל כך[12]. ופעם גם מצינו איחולי "כתיבה וחתימה טובה" במכתב מיום ה' מנחם-אב[13]. בערך בימי ח"י אלול החל הרבי לאחל "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות". בין כסה לעשור איחל: "חתימה וגמר חתימה טובה". בין יום-הכיפורים לסוכות איחל בדרך-כלל: "גוט יום-טוב", אך מצינו גם שבמוצאי יוהכ"פ מאחל: "חתימה וגמר חתימה טובה"[14].
אמירת "לדוד ה' אורי"
מראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה - אחר שיר-של-יום, ובמנחה קודם עלינו - אומרים מזמור "לדוד ה' אורי.[15] אם מתפלל במנין שבו נוהגים לומר "לדוד אורי" אחרי "עלינו", יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר-כך "לדוד אורי"[16].
למנהגינו מתחילין לומר "לדוד ה' אורי" ביום הראשון של ראש-חודש אלול[17] אמנם העולם ברובו מתחיל לומר ביום השני[18].
אמירת הקדיש שאחר "לדוד אורי" עולה גם לשיר-של-יום, וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל "לדוד אורי" - "וכן שמעתי מהרב ר' הלל מפאריטש שכן צריך לנהוג" כי שיטת אדמו"ר בסידורו לבל הרבות בקדישים, רק מה שתיקנו הקדמונים[19].
הוספה באמירת תהלים
מא' אלול (היום השני של ראש-חודש אלול) עד יום-הכיפורים אומרים בכל יום שלושה מזמורי תהלים לפי הסדר: ביום א' אלול - פרקים א, ב, ג. ב' אלול - ד, ה, ו וכו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה מזמורים: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם השינה קכד עד קלב. אחר מוסף - קלג עד קמא. אחר נעילה - קמב עד קנ[20].
מי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה מזמורים בכל יום[21].
נוהגין - וכן נהג הרבי (בערב יום-הכיפורים ועוד) - לומר את שלושת המזמורים בציבור, אחר שיעור התהלים היומי, לפני קדיש-יתום.
לבד מתקנה זו - בחודש אלול מרבים באמירת תהלים. אדמו"ר הרש"ב אמר, שבחודש זה היא העונה ("דער סעזאן") של אמירת תהלים[22].
תקיעות
במשך היום הראשון דראש-חודש אלול תוקעין להתלמד, ומתחילין לתקוע אחר התפילה ביום השני דראש חודש. [עניינה של ה"תקיעה להתלמד" שביום הראשון - ומעלתה על התקיעה שבשאר הימים - נתבארו[23] שהוא כענין ה"תקיעה אחת" דיום-הכיפורים][24].
התקיעות דחודש אלול - תשר"ת תש"ת תר"ת[25].
ויש לומר שזהו כנגד עשר כחות הנפש. שמזה מובן, שגם התשובה דאלול, אף שבעיקר היא רק הזזה כללית, שייכת היא מכל מקום לכל הכחות[26].
בדיקת תפילין ומזוזות
|
| ערך מורחב – בדיקת תפילין ומזוזות |
בספר "מטה אפרים" של רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: "אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן תפילין ומזוזות שלהם"[27].
על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת תשל"ד בהמשך למבצע מזוזה שכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור.
הרבי אף הוסיף "שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א"[28].
הרבי הבהיר[29], שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי "בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כבחודש אלול אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפילין"[30], ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, והם עלולות להיפסל.
הפטרת ראש חודש
כשחל ראש-חודש בשבת, מפטירין "השמים כסאי". ואז מוסיפין בסוף הפטורת שבת פרשת תצא "עניה סוערה" וגו' עד גמירא. כשחל ראש-חודש באחד בשבת, מפטירין "עניה סוערה" ומוסיפין פסוק ראשון ואחרון של הפטורת "מחר חודש"[31].
ניגון ד' בבות
זקיני נזהרו שלא לנגן את ניגונו של אדמו"ר הזקן אלא בזמנים מיוחדים בלבד: ראש השנה, חודש אלול וכו'[32].
בליובאוויטש היו מנגנים את "הניגון הגדול" [של רבינו הזקן] רק בזמנים קבועים.. וכן בראש חודש אלול[33].
ידוע בשם אדמו"ר הצמח-צדק, שאת ניגונו של אדמו"ר הזקן בעל ארבע הבבות, אין מנגנים אלא בזמנים ידועים, כגון חודש אלול, ימי הסליחות המעוררים לתשובה...[34]
נישואין
בחודש אלול עושים החופה בכל ימי החודש [גם במחציתו השניה], כיון שהוא חודש הרחמים[35].
בחודש אלול שעה טובה ומוצלחת לנישואין במשך כל החודש, כי חודש הרחמים ורצון (כימים ראשונים) הוא, ומזלו בתולה. וכמובא באחרונים[36].
על-דבר קביעת עת חתונה בחודש אלול - על-פי מנהג ישראל בכמה וכמה מקומות... מסוגל אלול לזה ביתר שאת - ועד שאפילו בחצי השני דהחודש קובעים[37].
סליחות
|
| ערך מורחב – סליחות |
בחודש אלול נהוג לומר סליחות בכל תפוצות ישראל, כחלק מעבודת התשובה.
מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש השנה או בשבוע שלפניו - ודלא כמו שכתוב בלקוטי תורה[38]: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש חודש אלול ואילך"[39].
סדר הסליחות לקודם ראש השנה - שהורה אדמו"ר הריי"צ - הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג ליטא רייסין זאמוט, בשינויים קלים[40].
הנהגת תלמידי ישיבות תומכי תמימים
בשני ימי ראש-החודש מסדר המנהל-רוחני את סדר לימוד החסידות בחודש אלול, כי בחודש אלול מוסיפים זמן ללימוד חסידות וכן לתפילה במתינות. בשני הלילות דראש-חודש מתוועדים - ומדברים ביחוד בדבר הנהגת חודש אלול ותשרי, הן בענייני לימוד החסידות, הן באופן התפילה בהתעוררות והן בהטבת המידות, לא רק בהכרח ביעור המידות הרעות אלא בהכרח לקנות מידות ולהדר בענייני יראת שמים.
במשך חודש אלול מרבים ללמוד מאמרי חסידות, ולא הלימוד עיקר כי-אם העבודה בחשבון הנפש, קודם קריאת שמע שעל המיטה, קודם השינה וקודם תפילת שחרית, ותפילה בהתעוררות. ואיש את רעהו יעוררו בתיקון המידות ובהבטחת ההנהגה[41].
אל תלמידי הישיבות: התלמידים שמוצאם מגזע החסידים, או אלו החפצים ללמוד תורת החסידות, הנה בשני חדשים אלו אלול ותשרי, יקבעו להם מועד וזמן מיוחד ללמוד תורת החסידות, והלימוד יהיה שנים שלושה חברים יחדיו ילמדו מאמר אחד איזה פעמים. ולקבוע זמנים להתוועד לשוחח בענייני חסידות[42].
הרבי הורה לתלמידי ישיבות תומכי תמימים, ללמוד בזמן זה את העניינים השייכים לאלול, כגון: דרך חיים[43] שער התשובה ושער התפילה, לקוטי תורה[44] עטרת ראש. הרבי הסביר, שהרי כל העניינים המתרחשים בבריאה צריכים להשתקף אצל תלמידי הישיבה בעניינם הם, שהוא התורה. וכשקרב חודש אלול, זמן "אורי וישעי" וזמן התשובה בעולם, צריך הדבר לבוא לידי ביטוי אצל התלמיד, בלימוד העניינים הללו[45].
הרבי כותב, במכתב, שלמרות שכדברי רבינו הזקן, המלך נמצא בשדה ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו'[46], מובן וגם פשוט, שצריך להרבות בענייני תפילה תורה ומצות, וכסדר הכתוב "אני לדודי" (בתחילה) "ודודי לי", ראשי-תיבות "אלול". וכמבואר בספרי קבלה, מוסר וחסידות. והסדר בזה בכלל, וכמובא באחרונים, שמרבים בתפילה ובתחנונים בערך שאר השנה[47]. וכן בלימוד התורה, מרבים בחלק השייך לעבודת השי"ת, ולהדר בקיום מצוותיה. ובספרי חב"ד הרי מיוחד לזה: אגרת התשובה (חלק שלישי מספר התניא), דרך חיים (לבנו, אדמו"ר האמצעי) וכו'[48].
במכתב לישיבה במוטריאל, כותב הרבי: "בטח נשמע גם בישיבתם [במאנטרעאל, אשר הייתה כאן הצעתי שיוסיפו תלמידי הישיבה (והראשי-ישיבה וההנהלה לא כל-שכן), בלימוד עבודה'דיקע מאמרים ביחוד בימים אלו [ימי אלול, ומה טוב אשר גם [במאנטרעאל] יעשו כזאת, ומה טוב אשר גם בשאר המקומות"[49].
ימי חב"ד
אירועים
- א' באלול תקפ"ב - רבי ברוך, בנו של אדמו"ר האמצעי, התחתן.
- ה' באלול תקל"ז - רבי מנחם מענדל מויטעבסק הגיע לארץ הקודש, יחד עם קבוצה של שלוש מאות חסידים שהתיישבו בצפת.
- י' באלול תקנ"ח - נפתח התיק הפלילי נגד רבינו הזקן. הגנרל-פרוקורור הגיש את המלשינות אל הקיסר.
- י' באלול תרנ"א - הרב משה הורנשטיין נשא את מרת חיה מושקא הורנשטיין, בתו של אדמו"ר המהר"ש.
- י"א באלול תרל"ה - אדמו"ר הרש"ב נשא את מרת שטערנא שרה שניאורסון, נכדה של אדמו"ר הצמח צדק.
- י"ב באלול תרפ"ט - אדמו"ר הריי"צ הגיע לביקור בארצות הברית.
- י"ג באלול תרנ"ז - אדמו"ר הריי"צ נשא את מרת נחמה דינה שניאורסון.
- י"ד באלול תש"ב - מרת חיה מושקא הורנשטיין, בתו של אדמו"ר המהר"ש, הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה.
- ט"ו באלול תרנ"ז - אדמו"ר הרש"ב הודיע על יסוד ישיבת חב"ד בשם "תומכי תמימים". בסעודת החתונה של אדמו"ר הריי"צ.
- י"ז באלול תק"ג - ר' ישראל ברוך ומרת רבקה פוזנר, הוריו של אדמו"ר הזקן, התחתנו.
- י"ז באלול תשמ"ח - הרבי הניח את אבן הפינה להרחבת בית המדרש 770 בניו יורק.
- י"ח באלול תפ"ד - הנביא אחיה השילוני התגלה לראשונה אל הבעל שם טוב, בהיותו בן עשרים ושש שנים, והחל ללמדו תורה.
- י"ח באלול תצ"ד - הבעל שם טוב, בהיותו בן שלושים ושש, הצטווה על ידי אחיה השילוני להתגלות בעולם.
- י"ח באלול תקע"ג - אדמו"ר האמצעי נסע מקרמנצ'וג וקבע מקום מושבו בליובאוויטש.
- י"ט באלול ת"ש - אדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר ב-770.
- כ"א באלול ת"ש - התקיימה חנוכת הבית לבניין 770, זאת לאחר שאדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר בבנין בי"ט באלול ת"ש.
- כ"ה באלול - יום השנה של דובער שניאורסון, אחיו של הרבי, שנרצח בשואה ולא נודע יום פטירתו. ביום זה נוהג הרבי לומר קדיש.
- כ"ט באלול תקמ"ט[50] - אדמו"ר הצמח צדק נולד לר' שלום שכנא ומרת דבורה לאה אלטשולר, בעיר ליאזנא.
נולדו
- י"ח באלול תנ"ח - הבעל שם טוב - נולד לר' אליעזר ומרת שרה.
- י"ח באלול תק"ה - אדמו"ר הזקן נולד לרבי ישראל ברוך ומרת רבקה פוזנר.
- י"ח באלול תרפ"ב - הרב יעקב שפרינגר מזקני תושבי כפר חב"ד שעסק רבות במבצע אות בספר התורה ובמבצע תפילין.
נפטרו
- י"ג באלול תרל"ו - ר' יעקב ישראל טברסקי, חתנו של אדמו"ר האמצעי,.
- כ"ג באלול תרצ"ז - רבי מאיר שלמה ינובסקי, סבו של הרבי (אב אמו) ואב בית דין של ניקולייב,.
- כ"ד באלול תשע"א - הרב שלום דובער ליפשיץ, רב קהילת חב"ד ברמת גן ומייסד ארגון יד לאחים,.
לקריאה נוספת
- תסייע לאחרים שלא להיכשל, אודות חשבון הנפש בחודש אלול - במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1921 עמוד 40
קישורים חיצוניים
- חודש אלול - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים -
- images/notimage/56334_he_1.pdf אלול בליובאוויטש שיחות אודות חודש אלול בעיירה ליובאוויטש בהוצאת ועד חיילי בית דוד - 770. אלול, התש"ע -
- הרבי בחודש אלול
- אלול עם הרבי בתוך מגזין הוידאו השבועי של jem
- יש לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול
- הרב מרדכי מנשה לאופר, "מה הטריד את הרבי בעשרת-ימי-תשובה תשל"ח?", התקשרות א'ש"י (ערב שבת פרשת ראה, כ"ט במנחם־אב תשע"ט), צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש
- אלול חסידי ואיכותי, במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות גליון א'שסב
| חודשי השנה |
|---|
|
תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול |
הערות שוליים
- ↑ ראה ספר המאמרים אידיש ע' 75, 78, 129. וראה לקוטי מהרי"ל הל' ימים הנוראים. ל"ת להאריז"ל עה"פ (תצא כא, יג) ובכתה גו' ירח ימים. טואו"ח ר"ס תקפא. ועוד. שיחת ש"פ עקב תנש"א.
- ↑ ראה סה"מ תרצ"ו ס"ע 141 ואילך. וש"נ. שיחת ש"פ ראה תנש"א.
- ↑ שמות כא, יג
- ↑ בבלי, מכות י, א
- ↑ שיר השירים ו, ג
- ↑ מגילת אסתר ט, כב
- ↑ שמות טו, א
- ↑ משיחת ב' דר"ח אלול תשמ"ח.
- ↑ מטה-אפרים, תקפא אות ט. מובא במכתב הרבי, לקוטי-שיחות כד, עמ' 642/
- ↑ רשימה מורחבת על המנהג ועל הנהגת הרבי בזה מאת הרב אליהו יונחן גוראריה בשבועון כפר חב"ד גליון 1876 עמוד 78.
- ↑ שיחת ליל א' דר"ח אלול תשמ"ו.
- ↑ אגרות-קודש, טו, עמ' שסט/
- ↑ שם, ג, עמ' שסב/
- ↑ שם, כא, עמ' רלג.
- ↑ סידור אדמו"ר הזקן.
- ↑ על-פי אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, חי"ט, עמ' תל.
- ↑ ספר המנהגים. 'היום יום עמ' פג. וכן הוא במנהגי קארלין וקוידנוב
- ↑ קיצור שולחן ערוך סימן קכ"ח סעי' ב'.
- ↑ שער הכולל יא, כט. ספר המנהגים, עמ' 17.
- ↑ ספר המנהגים.
- ↑ קובץ מכתבים, שם. וב'היום יום' שם, בהשמטת המשפט האחרון "אבל לא יותר" וכו'.
- ↑ שמועות-וסיפורים, א, עמ' צז
- ↑ בשיחת א' דר"ח אלול תשמ"ב.
- ↑ ספר המנהגים.
- ↑ ספר המנהגים.
- ↑ לקוטי-שיחות, ב. עמ' 446 ושם ט', עמ' 131.
- ↑ מטה אפרים סימן תקפא, סעיף י.
- ↑ משיחת ב' דר"ח אלול תשמ"ח.
- ↑ ראו לקט קטעי וידאו עם הוראות הרבי לבדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול.
- ↑ שיחת כ"ף מנחם אב תשל"ד.
- ↑ ספר המנהגים.
- ↑ משיחת פורים תרפ"ח.
- ↑ לקוטי דיבורים, עמ' 204. אך ב'ליקוטי רשימות' שבראש ספר-הניגונים, עמ' כד, נעתק מאותו מקור: וכן בחודש אלול בשעת התפילה (כשמתפללים ביחידות באריכות).
- ↑ ספר השיחות תש"א עמ' 85.
- ↑ ספר המנהגים עמ' 76.
- ↑ אגרות-קודש אדמו"ר מה"מ ח"כ, עמ' דש.
- ↑ שם, כב, עמ' שיג-שיד.
- ↑ דברים יד, א.
- ↑ לקוטי שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת"י של מאמר זה בלקוטי תורה גורסים: "ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש חודש" - לקוטי שיחות, שם, עמ' 311.
- ↑ 'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות.
- ↑ 'תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי ישיבות תומכי תמימים. הקריאה והקדושה, ערב ראש חודש טבת תש"א
- ↑ אגרות-קודש מוהריי"צ, ד, עמ' קלא
- ↑ ראה גם: "מספרי החסידות המתאימים לזמן זה ביחוד - הוא כידוע ספר דרך חיים לאדמו"ר האמצעי. אף שכנ"ל, וכלשון רבינו הזקן בהקדמתו לספר התניא, הנה ראיה וקריאה בספרים אינה דומה לשמיעה מפה אל פה, כי אין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל ומתעורר שכל חבירו, עיי"ש. וכבר ידוע מרז"ל וקנה לך חבר". (אגרות-קודש הרבי, יא, עמ' ת)
- ↑ שכבר מפרשת דברים ואילך מדובר בלקוטי-תורה אודות התשובה.
- ↑ לקוטי-שיחות, ב, עמ' 632
- ↑ לקוטי תורה פרשת ראה, ד"ה אני לדודי
- ↑ עיין ברכי-יוסף, הובא במטה-אפרים סימן תקפא סעיף יא, באלף-למטה שם
- ↑ שם, יט, עמ' תלב
- ↑ שם, כא, עמ' רכז
- ↑ כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב ניסן ש"ת, שיחת שביעי של פסח ש"ת, שלשלת היחס - שבתחילת היום יום - תש"ג ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת תקמ"ח. ראה: יומן אדמו"ר הריי"צ מיום ט' בתמוז תרנ"ח, אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת אחרון של פסח תרצ"ה. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת תק"נ וראה בשיחת כ"ז בסיוון תש"ד.