הריון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''הריון''' הוא תקופה של תשעה חודשים (כ-40 שבועות) בהם נוצר העובר בבטן אימו, מתפתח וג...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:


כמו כן, יש הנוהגות שלא להיות "[[קוואטער]]" בעת ההריון, וכן לא להיות [[שושבינים|שושבינה]] בליווי כלה לחופתה.
כמו כן, יש הנוהגות שלא להיות "[[קוואטער]]" בעת ההריון, וכן לא להיות [[שושבינים|שושבינה]] בליווי כלה לחופתה.
==ראו גם==
*[[עיבור (בחסידות)]]
*[[עיבור ולידת הנשמה]]
*[[ירידת הנשמה לגוף]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הריון ולידה]]
[[קטגוריה:הריון ולידה]]
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]

גרסה מ־07:13, 7 באוגוסט 2023

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

הריון הוא תקופה של תשעה חודשים (כ-40 שבועות) בהם נוצר העובר בבטן אימו, מתפתח וגדל עד הלידה.

הנהגתם של ההורים בעת ההריון משפיעה על התינוק ועל נפשו[1], ובזמן זה יש להוסיף בהידור בתורה ובמצוות[2]. ישנם הנהגות מיוחדות לזמן ההריון בפן הרוחני, בנוסף לפן הגשמי הכולל בדיקות וזהירויות שונות.

הלכות והנהגות

זהירויות והנהגות שונות

בזמן ההריון האשה צריכה להיזהר שלא להרים משא כבד, שלא לרוץ ריצה בלתי רגילה ולא לדרוך במקום שנפלו בו ציפורניים, מחשש להפלה.

בין ההוראות לנשים בהריון באגרותיו של הרבי ניתן למנות: הקפדה על הוראות הרופאים בנוגע לענייני האכילה ושתיה, טרחה יתירה וכדומה. בדיקת המזוזות בבית הזוג. נתינת צדקה לפני הדלקת נרות שבת יום טוב לקופת רבי מאיר בעל הנס. בנוגע לבעל הורה הרבי על שמירת שיעור התהלים היומי כפי שחלק לימי החודש ועוד.

יש הנמנעות בעת ההריון מביקור בגן חיות, כדי להימנע מראיינת בעלי חיים טמאים. יש הנוהגות לא להשתתף בהלוויה ולא ללכת לבית הקברות, ובעת הצורך, לקרובי משפחה בקרבה ראשונה, שלא לעמוד בארבע אמות של הקבר.

כמו כן, יש הנוהגות שלא להיות "קוואטער" בעת ההריון, וכן לא להיות שושבינה בליווי כלה לחופתה.

ראו גם

הערות שוליים

  1. התוועדויות תשמ"ב חב"ד עמ' 2190.
  2. ספר השיחות תשמ"ז ח"א עמ' 146 הערה 6.