דף היומי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־06:05, 7 באוגוסט 2023

תקנת לימוד הדף היומי בתלמוד בבלי, הינה תקנה שנתקנה על ידי הרב מאיר שפירא מלובלין בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל, בשנת תרפ"ג באוסטריה.

תקנת הדף היומי בחב"ד

למרות שדף היומי נתקן על ידי גדולי ישראל, היו מגדולי ישראל שלא קיבלו אותה, והיו אף כאלו ששללו אותה; אדמו"רי חב"ד ובכירי הרבנים, השלוחים והמשפיעים אינם לומדים דף היומי, כיון שתקנה זו נחשבה למאגדת סביב מפלגה מסויימת, ונחשבת אקט פוליטי. היו מקרים בהם, אדמו"ר הריי"צ עודד בעלי בתים ללמוד במסגרת תקנת "הדף היומי"^[1], אך אלו מקרים חריגים בלבד, ובבית חיינו בתקופת אדמו"ר הריי"צ והרבי, לא היו ואין שיעורים בדף היומי, וגדולי רבני חב"ד וגם תלמידי חכמים מופלגים אינם לומדים דף היומי.

הרבי הזכיר באחת משיחותיו שאדמו"ר הריי"צ לא הורה לתלמידי התמימים ללמוד במסגרת התקנה^[2]^[3]. הרבי הסביר זאת, שמכך מובן שהתקנה לא שייכת לכלל ישראל, ו"
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין נהרא נהרא ופשטיה"; ואחת הסיבות לכך היא – כיוון שהדבר יכול להמעיט בשאר השיעורים שיש ללמוד, וגדולי ישראל שקבלו את התקנה או ששללו בתחילה ואחר כך שינו את דעתם, סוברים שלמצב הפרטי של העדה שלהם התקנה יכולה להועיל^[3]. ומפני שאין זה שייך לכל עם ישראל לכן אין צורך להשתתף בה.

הרבי נתן לזה דוגמה מכך שבעת הקרבת קרבנות הנשיאים, דעתו של אהרן חלשה רק כשכל הנשיאים הקריבו^[4], כיוון שרק אז התברר שהקרבה זו שייכת לכלל ישראל, אך בימים הקודמים ניתן היה לחשוב שהדבר שייך רק לעניין פרטי של שבטים מסויימים^[3].

לאחר אמירת השיחה, הרבי הורה להשמיט את אזכור דף היומי מההנחה, ולכן הקטע לא קיים בכל ההנחות, אך הדברים ידועים וברורים לכל חסיד. ^[^{דרוש מקור]}

עם זאת ישנם התייחסויות חיוביות של הרבי ללומדים במסלול הדף יומי, וגם ללימוד דף יומי בירושלמי שנתייסדה ע"י האדמו"ר מגור שתמך הרבי הרבה בתקנה זו^[5]. הרבי אף אמר שה: "דף היומי" שזהו מנהג שנקבע על ידי גדולי ישראל, וקשור עם זכות הרבים"^[6].

גם הפלגים בציבור החרדי המתנגדים לאגודת ישראל, כהעדה החרדית וסאטמר, לא לומדים דף היומי, כדי להדגיש את אי שייכותם לאגודת ישראל, שדף היומי נועד לאחד את עם ישראל סביבה.

הרבי הריי"צ הורה בשיחות שמחת תורה וי"ט כסלו תרפ"ג ללמוד עמוד גמרא ביום.

מקור קדום

אחרי פטירת המגיד ממזריטש התכנסו תלמידי המגיד יחד עם אדמו"ר הזקן וכבר אז קבעו תקנה שבכל יום ילמדו דף גמרא^[7].

מסלולי לימוד אחרים

אדמו"ר הזקן תיקן חלוקת הש"ס בכל שנה ושנה בי"ט כסלו, והדבר נהוג מאז אדמו"ר הזקן ועד ימינו. כך ניתן ללמוד את המסכת בשלימות ובעמקות יותר לפי ערך במהלך השנה.

כמו כן, במהלך ימי ספירת העומר נוהגים חסידי חב"ד ללמוד את מסכת סוטה, דף ליום.

קישורים חיצוניים

[www.amudyomichabad.com/he אתר עמוד יומי]
הקשר המיוחד של רבותינו נשיאנו למחולל 'הדף היומי'
מהי עמדת רבותינו נשיאינו בענין דף היומי?
עמוד יומי חב"ד מציינים מאה שנה לקריאתו של הרבי הריי"צ

הערות שוליים

↑ זיכרון לבני ישראל, עמ' רל"ב, אגרות קודש הריי"צ, חלק ז', עמ' ק"כ, חלק י"ד אגרת ה'מ"ד.
↑ בהנחה פרטית כתוב שלא ציוה להתמימים שילמדו זה, וזה גופא מורה תכלית השלילה בזה הנחה פרטית משיחה זו.
↑ ^3.0 ^3.1 ^3.2 שיחת שבת פרשת שלח, מברכים החודש תמוז, תשמ"ח (תוכן קצר, סעיף ז'-ח').
↑ ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.
↑ ראו לדוגמה בשיחה בעת ביקור האדמו"ר מגור (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמוד 1047 ואילך, ובפרט בעמוד 1051).
↑ ש"פ ראה מבה"ח מנ"א תשמ"ב, תורת מנחם התוועדויות, חלק ד', ע' 2075.
↑ 'התמים' חוברת ב' עמודים נא-נב. נדפס גם באוצר סיפורי חב"ד חלק ג' ע' 15.

[1] זיכרון לבני ישראל, עמ' רל"ב, אגרות קודש הריי"צ, חלק ז', עמ' ק"כ, חלק י"ד אגרת ה'מ"ד.

[2] בהנחה פרטית כתוב שלא ציוה להתמימים שילמדו זה, וזה גופא מורה תכלית השלילה בזה הנחה פרטית משיחה זו.

[שלח-3] 3.0 ^3.1 ^3.2 שיחת שבת פרשת שלח, מברכים החודש תמוז, תשמ"ח (תוכן קצר, סעיף ז'-ח').

[4] ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.

[5] ראו לדוגמה בשיחה בעת ביקור האדמו"ר מגור (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמוד 1047 ואילך, ובפרט בעמוד 1051).

[6] ש"פ ראה מבה"ח מנ"א תשמ"ב, תורת מנחם התוועדויות, חלק ד', ע' 2075.

[7] 'התמים' חוברת ב' עמודים נא-נב. נדפס גם באוצר סיפורי חב"ד חלק ג' ע' 15.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 תקנת לימוד ה'''דף היומי''' ב[[תלמוד בבלי]], הינה תקנה שנתקנה על ידי הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין בכנסייה הגדולה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ג]] ב[[אוסטריה]].
 == תקנת הדף היומי בחב"ד ==
-למרות שדף היומי נתקן על ידי גדולי ישראל, היו מגדולי ישראל שלא קיבלו אותה, והיו אף כאלו ששללו אותה; [[אדמו"ר הריי"צ]] עודד בעלי בתים ללמוד במסגרת תקנת "הדף היומי"{{הערה|זיכרון לבני ישראל, עמ' רל"ב, אגרות קודש הריי"צ, חלק ז', עמ' ק"כ, חלק י"ד אגרת ה'מ"ד.}}, אך לתלמידי התמימים לא הורה להשתתף בה.
+למרות שדף היומי נתקן על ידי גדולי ישראל, היו מגדולי ישראל שלא קיבלו אותה, והיו אף כאלו ששללו אותה; אדמו"רי חב"ד ובכירי הרבנים, השלוחים והמשפיעים אינם לומדים דף היומי, כיון שתקנה זו נחשבה למאגדת סביב מפלגה מסויימת, ונחשבת אקט פוליטי.
+היו מקרים בהם, [[אדמו"ר הריי"צ]] עודד בעלי בתים ללמוד במסגרת תקנת "הדף היומי"{{הערה|זיכרון לבני ישראל, עמ' רל"ב, אגרות קודש הריי"צ, חלק ז', עמ' ק"כ, חלק י"ד אגרת ה'מ"ד.}}, אך אלו מקרים חריגים בלבד, ובבית חיינו בתקופת אדמו"ר הריי"צ והרבי, לא היו ואין שיעורים בדף היומי, וגדולי רבני חב"ד וגם תלמידי חכמים מופלגים אינם לומדים דף היומי.
 הרבי הזכיר באחת משיחותיו שאדמו"ר הריי"צ לא הורה לתלמידי התמימים ללמוד במסגרת התקנה{{הערה|בהנחה פרטית כתוב שלא ציוה להתמימים שילמדו זה, וזה גופא מורה תכלית השלילה בזה [https://drive.google.com/file/d/1M8qoJBgVDW5sIYTrXmtXBHz1fKvdaZlA הנחה פרטית משיחה זו].}}{{הערה|שם=שלח|שיחת שבת [[פרשת שלח]], [[שבת מברכים|מברכים]] ה[[חודש תמוז]], [[תשמ"ח]] ([[תוכן קצר]], [https://drive.google.com/file/d/1zOXFPrqL5BVQa1rO9TiYmZxOV0pz5WvK סעיף ז'-ח']).}}. הרבי הסביר זאת, שמכך מובן שהתקנה לא שייכת לכלל ישראל, ו"{{מונחון|נהרא נהרא ופשטיה|נהרות הבאים ממקור אחד ומתפשטים לכיוונים שונים}}"; ואחת הסיבות לכך היא – כיוון שהדבר יכול להמעיט בשאר השיעורים שיש ללמוד, וגדולי ישראל שקבלו את התקנה או ששללו בתחילה ואחר כך שינו את דעתם, סוברים שלמצב הפרטי של העדה שלהם התקנה יכולה להועיל{{הערה|שם=שלח}}. ומפני שאין זה שייך לכל עם ישראל לכן אין צורך להשתתף בה.
@@ שורה 8: / שורה 9: @@
 הרבי נתן לזה דוגמה מכך שבעת הקרבת קרבנות הנשיאים, דעתו של [[אהרן]] חלשה רק כשכל הנשיאים הקריבו{{הערה|ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.}}, כיוון שרק אז התברר שהקרבה זו שייכת לכלל ישראל, אך בימים הקודמים ניתן היה לחשוב שהדבר שייך רק לעניין פרטי של שבטים מסויימים{{הערה|שם=שלח}}.
-לאחר אמירת השיחה, הרבי הורה להשמיט את אזכור דף היומי מההנחה, ולכן הקטע לא קיים בכל ההנחות. {{דרוש מקור}}
+לאחר אמירת השיחה, הרבי הורה להשמיט את אזכור דף היומי מההנחה, ולכן הקטע לא קיים בכל ההנחות, אך הדברים ידועים וברורים לכל חסיד. {{דרוש מקור}}
 עם זאת ישנם התייחסויות חיוביות של הרבי ללומדים במסלול הדף יומי, וגם ללימוד דף יומי בירושלמי שנתייסדה ע"י האדמו"ר מגור שתמך הרבי הרבה בתקנה זו{{הערה|1=ראו לדוגמה בשיחה בעת ביקור האדמו"ר מגור (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמוד 1047 ואילך, ובפרט בעמוד 1051).}}. הרבי אף אמר שה: "דף היומי" שזהו מנהג שנקבע על ידי גדולי ישראל, וקשור עם זכות הרבים"{{הערה|ש"פ ראה מבה"ח מנ"א תשמ"ב, תורת מנחם התוועדויות, חלק ד', ע' 2075.}}.
-גם הפלגים בציבור החרדי המתנגדים ל[[אגודת ישראל]], כ[[העדה החרדית]] ו[[סאטמר]], לא לומדים דף היומי, כדי להדגיש את אי שייכותם לאגודת ישראל, שדף היומי נועד לאחד את עם ישראל סביבה{{מקור}}.
+גם הפלגים בציבור החרדי המתנגדים ל[[אגודת ישראל]], כ[[העדה החרדית]] ו[[סאטמר]], לא לומדים דף היומי, כדי להדגיש את אי שייכותם לאגודת ישראל, שדף היומי נועד לאחד את עם ישראל סביבה.
-[[הרבי הריי"צ]] תיקן בשיחות [[שמחת תורה]] ו[[י"ט כסלו]] [[תרפ"ג]] לימוד של עמוד גמרא יומי. התקנה קדמה בחצי שנה לתקנת הדף היומי.
+[[הרבי הריי"צ]] הורה בשיחות [[שמחת תורה]] ו[[י"ט כסלו]] [[תרפ"ג]] ללמוד עמוד גמרא ביום.
 ==מקור קדום==
@@ שורה 20: / שורה 21: @@
 ==מסלולי לימוד אחרים==
-בחב"ד נהוג לחלק את הש"ס כל שנה בי"ט כסלו, וכל אחד לוקח מסכת או חלק ממסכת. כך ניתן ללמוד את המסכת בשלימות ובעמקות יותר לפי ערך במהלך השנה.
+אדמו"ר הזקן תיקן חלוקת הש"ס בכל שנה ושנה בי"ט כסלו, והדבר נהוג מאז אדמו"ר הזקן ועד ימינו. כך ניתן ללמוד את המסכת בשלימות ובעמקות יותר לפי ערך במהלך השנה.
 כמו כן, במהלך ימי [[ספירת העומר]] נוהגים חסידי חב"ד ללמוד את [[מסכת סוטה]], דף ליום.